ר' משה קורדובירו (1522-1570) היה מההוגים הפוריים ביותר בהיסטוריה של הקבלה. גרשם שלום השווה את היקף כתיבתו לזו של תומאס אקווינס וראה בו את גדול התיאורטיקנים של הקבלה. בארבעים ושמונה שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים רבים, אך אלו נדפסו רק לאחר מותו, וחלק גדול מכתביו הובאו לדפוס רק החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים.
עדות מרגשת על כתיבתו של רמ"ק, נמצאה לאחרונה באוטוגרף של מורו ר' שלמה הלוי אלקבץ. במכתב ששלח למרוקו הוא כתב שהוא מחפש חלקים של הזוהר החסרים בצפת ומספר על כתיבתו הענפה של רמ"ק בזמן אמת:
כי ת"ל יש ויש לומדים בחכמה הזאת, וזכני קוני ויש לי תלמידים אשר הם בקיאים בה, ובפרט גיסי החכם סיני ועוקר הרים הה"ר משה קורדואירו נר"ו אשר מלבד היותו תלמודיי גדול מעיין ופסקן – יש לו יד ושם בחכמה הזאת, וחבר בה ספרים רבים בכמות ואיכות. חבר ספר בכל דרושי החכמה קראו פרדס רמונים – מאתים ניירים. חבר ביאור לאדרת נזיר ואידרת משפטים ואידרת האזינו ומימרות אחרות דומות להם, קראו שיעור קומה. חבר ביאור לס' בראשית מהזוהר, וכן לס' ויקרא, וכן לס' סיני – על דרך מה שתראה מאלה השתי מימרות השלוחות אליך. חבר ביאור לס' התקונים וחלקו לשלש בבות, ועתה הוא בבבא בתרא, וכתב עד עתה בו קרוב לשש מאות ניירים. חבר ביאור התפלות, קראו תפלה למשה. הנו מתפקד בשלומך. לכן הגביר איש האלק'ים אל תשל ואל תתרשל בדבר
אכן, לחיבוריו הרבים של רמ"ק ולמחקר על אודותם מקום נכבד באוסף שלום (110 כותרים שונים מקושרים לרשומה של שמו).
מספרו של שלום, 'כתבי יד בקבלה' משנת תר"ץ ניכרת בקיאותו ביצירותיו הרבות מכתיבתו של רמ"ק שנותרו בכתבי יד, והוא אף העתיק חלקים מחיבוריו שטרם התפרסמו עד אותה עת, כמו הדרישות והחקירות של רמ"ק בענייני המלאכים מתוך פירושו על זוהר שיר השירים.
בארון צילומי כתבי היד של האוסף ניתן למצוא העתקות מראשית שנות השמונים של המאה השש-עשרה בצפון איטליה, של חלקים מאור יקר- פירושו רחב ההיקף לספרות הזוהרית. אור יקר הוא חיבורו הארוך ביותר של רמ"ק המונה עשרים ושישה כרכי פוליו (שישה מתוכם מוקדשים לשלושת הבבות של הפירוש לתיקוני זוהר) שהחל להידפס בשיטתיות רק בשנות השישים של המאה העשרים.
בין הספרים הנדירים שאסף שלום ניתן למצוא מהדורות נדירות במיוחד של הדפוסים הראשונים של החיבורים שבנו גדליה הביא לדפוס בונציה בדפוס של זואן די גארה, כגון פירוש התפילות לראש השנה ויום כיפורים (ונציה שמ"ד), אור נערב (ונציה שמ"ז), תומר דבורה (ונציה שמ"ט).חלק מהמהדורות הללו עברו דיגיטציה וזמינות לעיון דרך הקטלוג.
יודע אל נכון כל מי שהציץ בהערותיו של שלום בספרים שבספרייתו שלבד מהערך המחקרי שלהן, הן גם צוהר לאנקדוטות היסטוריות והאמוציות שליוו את מחקרו.
בעמודי השער של הספרים הנדירים ניתן למצוא הערות בכתב ידו של שלום המעידות על ערכם וגלגולם אל ספרייתו של שלום האספן, כך למשל על מהדורת פירוש התפילות, מונציה שמ"ד: "קבלתי בחליפין מהכפולים" או על מהדורת תומר דבורה משנת שפ"א: "יקר המציאות מאוד".
בין דפיו של עותק פרדס רמונים הנדיר מקרקא שנ"ב, לצד הערותיו הרבות נמצאים גם דפי טיוטה שבהם רשימה של משתתפי סמינר שעסק בפרדס רמונים שהתקיים בשנים 1949-1950. בין המשתתפים הנבחרים בסמינר ניתן למצוא את: מנחם קדרי (שווארץ), יוסף בן שלמה, ו"טברסקי (מאמריקה)".
באלימה רבתי (ה' ע"ב) שלום מתפעל מכישורי המחקר של רמ"ק ומעיר: "אפילו רמ"ק הרגיש בדבר הזה!!" על דבריו שבזוהר כמעט ואין מקומות בהם 'מציאות הכתר מאין-סוף'. בדף לפני כן הוא מסיק מדברי רמ"ק בעניין אחת השאלות המחקריות שהעסיקה אותו ואת תלמידו יוסף בן שלמה וקובע: "אם כן, אין כאן אפשרות לדבר על השקפה פנתיאיסטית".
העניין העכשווי ברמ"ק וקבלתו ניכר הן במדפי המחקר והן במהדורות החדשות של חיבוריו. כך למשל חלקים שלמים של ספר אלימה שהיו גנוזים בכתבי יד במשך מאות שנים, ראו אור במהדורות ביקורתיות בספריה של ברכה זק שהקדישה את עיקר מחקריה להגותו, ובשנת 2013 הוציאו מהדירי 'נזר שרגא' מהדורה של כל המעיינות המוכרים של החיבור. זה המקום לציין גם את שתי המהדורות החדשות ומאירות העיניים של פרדס רמונים של מכון פרדס הרמ"ק משנה שעברה ושל מכון הרמ"ק משנת תשע"ג.
שמואל יודייקין ערך מספר אנתולוגיות לפי נושאים המבוססות על חיבוריו של רמ"ק. האינדקס ערכי נתן של נתן צבי קעניג הוא חיבור מקיף של עשרה כרכים המכיל ציטוטים והפניות לחיבוריו של רמ"ק. ההתעניינות בכתבי רמ"ק מתבטאת גם בתרגומים של חיבוריו של רמ"ק כגון פרדס רמונים ואור נערב, בעיקר לאנגלית וצרפתית.
במדפי ספרות המחקר שבאוסף ניתן למצוא ארבע מונוגרפיות המוקדשות לרמ"ק (בן-שלמה, זק, רביב, קדרי) כמו גם מאמרים רבים המציגים את הגוונים המורכבים של קבלתו ואת ההקשרים שלה לפריחת הקבלה בצפת והשפעתה. למרות העושר הזה המצפה למבקר באוסף שלום, כתיבתו הענפה של רמ"ק מותירה מקום למחקרים רבים נוספים שבדרך.
