מאת: איריס לנה והילה זקסנברג
אנו שמחים לברך את נעמי פולני לרגל זכייתה בפרס ישראל לאמנויות הבמה, ושמחים לבשר שהארכיון האישי שלה ישמר ויונגש במסגרת פרויקט "האוסף הלאומי הדיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון'.
באוסף פולני חומר תיעודי של תחומי פעילותה המוכרים והידועים כחברה בלהקת הצ'יזבטרון, בהיותה בימאית ה'תרנגולים' ו'החמציצים', ומעבדת של עשרות שירים ופזמונים בזמר העברי. אולם, בין המסמכים והתצלומים חיכתה לנו הפתעה: פולני מוכרת לרבים בתור יוצרת בתחומי הבידור והמוזיקה, אך באוסף קיים תיעוד מרשים בהיקפו להיבט פחות מוכר לציבור הרחב, הקושר את עשייתה לחוג יוצרים רדיקליים בתחום המחול.
בשנות ה-50 למדה נעמי פולני אצל נועה אשכול, כוריאוגרפית, ממציאת כתב התנועה ויוצרת בעלת שם.
פולני הייתה רקדנית ברביעיה הקאמרית – האנסמבל הראשון של הקבוצה הקאמרית. באותן שנים ניסחו נועה אשכול ואברהם וכמן את עקרונות כתב התנועה שהתפרסמו בשנת 1958 כ'כתב תנועה אשכול-וכמן'.
שנותיה המעצבות בקבוצת המחול של נועה אשכול, שעסקה במחקר ויצירה של מערכת סמלים המאפשרת להגדיר את תנועת הגוף האנושי באמצעות סימנים מופשטים, היו לבסיס הגישה של פולני בניתוח טקסטים ובעיבוד מוזיקלי.
השפעותיהם של עקרונות העבודה של אשכול נוכחות גם בשפה הבימתית של הלהקות הצבאיות הראשונות שאותן ביימה פולני – להקת פיקוד צפון, להקת גייסות השיריון ולהקת הנח"ל. הן באו לכדי מיצוי בהמשך עבודתה, בבימוי הייחודי ללהקת 'התרנגולים'.
הרעיונות, או כפי שפולני מנסחת – "המשטר של המחשבה", והחשיבות המרכזית שניתנה ל"פיתוח תנועה", הניואנסים המדויקים, השימוש בתיווי המערכת המרחבית והניקיון הצורני והתנועתי שמתחייב מהפרדת תנועה של איברים כפי שהם מיוצגים על פני הנייר, מהווים את התשתית לחלק מרכזי ביצירתה.
תצלומי הרביעיה הקאמרית על בימת תיאטרון 'האוהל' (1956-1954)
נעמי פולני, מירה'לה שרון, ג'ון הריז ונועה אשכול
כוריאוגרפיה: נועה אשכול. צלם: ירון מירלין
פולני נודעה בגישתה הפרפקציוניסטית ובמתודות עבודה השואפות למחויבות טוטאלית. אלו ככל הנראה נעוצים עמוק בשנים שבהן עבדה עם נועה אשכול, וניבטים מתוך התצלומים ועשרות המסמכים של חבורת אמנים ומדענים שתרמה להמצאת שפה משוכללת ומהפכנית. כך נעשו הסמנטיקה והמתודות של כתב התנועה מנגנוני עיבוד טקסטים מוכרים, כפי שעשתה פולני לעשרות שירים ופזמונים בזמר העברי.
אוסף פולני חושף לראשונה את המסמכים והתצלומים שבהם ניכר הקשר העמוק והמהותי בין כוריאוגרפית וממציאה דגולה, לבין תלמידה ורקדנית שאימצה את עקרונות העבודה וייצרה איתם דבר מה חדש; שפה אישית ומובהקת, שנעשתה נדבך בתרבות הישראלית.
האוסף שיפתח בקרוב לעיון הציבור הרחב, יאפשר לחקור את הזיכרון הקולקטיבי ויהיה חלון עכשווי אל העבר של כולנו, כמו שאומרים: we are who we archive.
איריס לנה, מנהלת אשכול מחול
הילה זקסנברג, מנהלת פרויקט 'האוסף הלאומי דיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון'
