.
בלילה ההוא
הִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁהוּא שִׁמְשָׁהּ
שֶׁאוֹרָהּ, וְחֻמָּהּ וְטוּבָהּ
בָּאִים מִמֶּנּוּ.
הוּא אָמַר לָהּ שֶׁהִיא שִׁמְשׁוֹ
שֶׁאוֹרוֹ, וְחֻמּוֹ וְטוּבוֹ
בָּאִים מִמֶּנָּה
בַּלַּיְלָה הַהוּא עָלָה יָרֵחַ
שֶׁלֹּא מָצָא אֶת פָּנָיו הַכְּפוּלִים
בֵּין גַּלֵּי הַיָּם.
.
שיר ערש
הַקֵּץ הֵקִיץ. עָלֵינוּ לִישֹׁן.
לֹא נוּכַל לְהִשָּׁאֵר עֵרִים בְּכֹחַ.
אַתְּ זוֹכֶרֶת: הָיִינוּ עֵינַיִם.
לֹא הָיָה שִׁעוּר לָאוֹר
שֶׁיָּכֹלְנוּ לְהָכִיל
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְהֵעָצֵם.
אַתְּ זוֹכֶרֶת: מַעְיָן מִתְגַּבֵּר.
לֹא הִתְפַּלֵּאנוּ שֶׁמַּלְאֲכֵי־שִׁיר
נִבְרָאִים בְּמַאֲמָר.
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְהֵאָלֵם.
יוֹם רָדַף לַיְלָה,
וְלַיְלָה הָפַךְ לְרוֹדֵף.
שָׂחַקְנוּ לְצוֹק הָעִתִּים.
עַכְשָׁו עָלֵינוּ לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעוֹת.
הֵקִיץ הַקֵּץ, עָלֵינוּ לִישֹׁן.
שְׂמֹאלֵךְ בִּימִינִי, עַכְשָׁו, לֹא בְּכֹחַ.
» במדור רעד קולך בגיליון קודם של המוסך: נועה גולדברג רוזן מספרת על המשוררת מרים ילן־שטקליס
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
