מיוחד | קודם יוצפו ערי החוף

בעקבות שריפת יערות הגשם בברזיל, ולפתחו של אסון אקולוגי וחברתי שלא נודע כמותו, מקבץ שירים מאת מירלה משה אלבו

אליסיה שחף, עבודה מהסדרה "enclosed spaces", צילום מטופל, הדפסה על לוח אלומיניום, 60X40 ס"מ, 2012

.

שירי סוף / מירלה משה אלבו

.

Global Warming

קֹדֶם יוּצְפוּ עָרֵי הַחוֹף.
קוֹמוֹת רִאשׁוֹנוֹת יַבְהִיקוּ בְּתוֹךְ הַכָּחֹל
וּלְאַט, יַצְחִין כֵּהֶה וְשֻׁמָּנִי הַיָּם. תַּנִּינִים בְּמֶרְכְּזֵי קְנִיּוֹת
יַצְלִיפוּ בִּזְנָבָם אוֹ יִשְׁהוּ מִתַּחַת לַמַּיִם
כְּמוֹ גּוֹנְדּוֹלוֹת הֲפוּכוֹת
עֵינֵיהֶם הַצְּהַבְהַבּוֹת
יְנַצְנְצוּ לְאוֹר פָּנָס

שׁוֹשַׁנּוֹת הַיָּם יִפְרְשׁוּ זְרוֹעוֹת אֶל אִצְטְרֻבְּלֵי הַבְּרוֹשִׁים

מְכָלִיּוֹת יִסָּחֲפוּ
מֶדוּזוֹת יְרַחֲפוּ כְּמוֹ פַּעֲמוֹנִים כְּחֻלִּים
הַסְּפִינָה סָנְטָה מָרִיָּה
תִּפְגַּע בְּאַחַד הַבִּנְיָנִים וְתֵעָצֵר.

בְּקוֹמַת הַגַּג יַלְדָּה בִּמְצוֹפֵי בַּרְוַז
תְּכַרְסֵם אִישׁ־גִ'ינְגֶ'ר וְתַבִּיט בַּמַּיִם גּוֹאִים.
"זֶה עָמֹק?" תִּשְׁאַל.
אִמָּהּ שֶׁתִּנְשֹׁף בְּגַלְגַּל יָם תַּפְסִיק לְרֶגַע
תִּתְנַשֵּׁם וְתַעֲנֶה, פָּנֶיהָ לְבָנוֹת
״הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים מִתַּחַת לַדֶּלֶת
נִקְרָאִים אֲדָווֹת
ומוֹחַ שֶׁל תַּנִּין שׁוֹקֵל כְּמוֹ חָמֵשׁ עוּגִיּוֹת״.

 

מגיפת השינה

וְהִנֵּה הַיְּלָדִים רָצִים אֵלֵינוּ
מִן הֶעָתִיד
מְטַלְטְלִים אוֹתָנוּ יֵשׁוּ יֵשׁוּ
מִתְנַשְּׁמִים וּמוֹשְׁכִים בְּאַפָּם וּבְשַׁרְווּלֵינוּ קוּמוּ קוּמוּ
מוֹכֶרֶת הָאִצְטְרֻבָּלִים
הַנַּעֲרָה מֵתָה וְהוּא אָמַר הַנַּעֲרָה נָמָה
וּבִקֵּשׁ יָפֶה טַלִיתָא קוּמִי, נִעֵר, קוּמִי קוּמִי
וְהֵרִים אוֹתָהּ
כְּמוֹ שֶׁמַּחְזִיקִים תִּינוֹק, אֲבָל כְּחֻלָּה
וְהָלַךְ עַל הַמַּיִם
וְהִיא שׁוֹכֶבֶת לוֹ בַּיָּדַיִם
נִרְאוּ כְּמוֹ צְלָב שֶׁהוֹלֵךְ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ וְאָז
הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ הִסְתּוֹבֵב וְהוּא צָעַק אֵלֵינוּ, הַמַּגֵּפָה
הַמַּגֵּפָה שֶׁל הַשֵּׁנָה
מָה אַתֶּם נוֹעֲצִים עֵינַיִם קוּמוּ
תָּעִירוּ אֶת כֻּלָּם זוֹ קְרִיאַת הַשְׁכָּ
פִתְאוֹם הוּא שָׁקַע בַּלָּגוּנָה אִמָּא
בַּבֻּצָּה שֶׁל הַשַּׂקִּיּוֹת פְּלַסְטִיק וְעוֹד נִסָּה לְהַגִּיד קוּ –
בֶּאֱמֶת אִמָּא
לֹא נָעַצְנוּ לֹא זָרַקְנוּ לֹא עָשִׂינוּ כְּלוּם.

 

שִׁירֵי סוֹף

רַבִּים מִהֲרוּ אֶל הַגֶּשֶׁר. הַלַּיְלָה
הָיָה נִמְהָר וִיפֵהפֶה "לֹא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה"
הִסְפִּיד מִי שֶׁהִסְפִּיק.

נֹגַהּ זָר זָהַר בַּשָּׁמַיִם. גָּוֶן שֶׁאֵינוֹ שְׁזִיפִי
ואֵינוֹ דֻמְדְּמָנִיּ, אַף כִּי
עִם הָעִתִּים, גָּבַר הַצּוֹק וְדֻמְדְּמָנִיּוֹת
פָּקְעוּ בְּכָתְנוֹת כֻּלָּם.

נֵס הַפֶּטֶל הַקָּדוֹשׁ, הָמוּ הַצּוֹפִים
אֵינוֹ אֻכַּל, הָמְתָה לִבַּת הָאֵשׁ.

הַפַּעַם זוֹ צֶ'רנוֹבִּיל, דִּוְּחָה רְאוּת הַלַּיְלָה.
הָאָדָם קְצַר רֹאִי עַד מְאֹד, הוֹדָה הָאָסוֹן, כָּל הַבָּא
בִּסְבַךְ הַפֶּטֶל לֹא יֵצֵא עוֹד.

טַעַם מַתֶּכֶת בִּלְשׁוֹנִי, אָמַר הַיֶּלֶד.
אַתָּה שׁוֹמֵעַ צוֹפָרִים? שָׁאַל הָאָב.
קֶרֶן שִׁפְּדָה אֶת רֵאוֹת הַלַּיְלָה, גִּחֵךְ הַקַּרְנַף.
רַכָּה כְּשֶׁלֶג, אָמַר הַפֶּטֶל, נְשֹׁרֶת מַלְאָכַי הַכֵּהִים.

 

גן הילדים

צִפּוֹר אֵינֶנָּה אֱגוֹז קוֹקוֹס. וּבְכָל זֹאת
נִשְׁמָטוֹת כָּאן צִפּוֹרִים מֵתוֹת, לְלֹא אַזְהָרָה מִן הָעֵץ.
מַסּוֹק אִם יַחְלֹף, לֹא יְגַלֶּה זֹאת.

עֵצִים אֲחָדִים עָמְדוּ כאן, עַד שקָּרָה מָה שֶׁקָּרָה
יַעַר־עַד, עָלָיו בַּשְׂרָנִיִּים וּנְהַר הַכְלוֹרוֹפִיל
זוֹרֵם לְאָרְכָּם וזוֹהֵר בְּאוֹרו הַמְּשֻׁנֶּה.

חָשׁוּב לְהַבְהִיר,
מָה שֶׂאֵין לוֹ צוּרָה הִתְגַּבֵּשׁ פִּתְאוֹם לִכְלָל צוּרָה:
שֶׁלֹּא כְּמוֹ דְּבִיבוֹן הַנִּקְלָע לְיַעַר
חֲזִיר בַּר, אוֹ יַלְדָּה עִם סַלְסִלַּת פֵּרוֹת
הַיַּעַר לֹא נִקְרָה פִּתְאוֹם וְאֵין לִפְטֹר זֹאת בְּלֹא־כְלוּם.
זֶה הַיַּעַר זֶה יָפְיוֹ. תֶּכֶף

תִּתְגַּלֶּה הָעֲיָרָה – פְּקַעַת רְפָאִים, פֻּנְדְּקָאִית
שֶׁגֹּלֶם נְטָשָׁהּ. אֲבָל הָעֵצִים, אֲבָל
צְבָתוֹת עַנְפֵיהֶם, פִּלְּסוּ דַּרְכָּם בַּבֶּטוֹן וּבָאוּ
כְּמוֹ גְּרוּרוֹת בַּחֲדָרִים, וּכְמוֹ הָאָדָם, הַחוֹתֵר תַּחַת עַצְמוֹ
נִקְּבוּ אֶת דַּלְתוֹת הָעֵץ, אֲדִישִׁים
לְמוֹצָאָם הַמְּשֻׁתָּף.

לוּלֵי הַבַּרְזֶל רֵיקִים מִתִּינוֹקוֹת וְשׁוֹרְצִים
סַרְטְנֵי חֲלוּדָה
דֻּבּוֹן אֲפַרְפַּר פּוֹכֵר יָדַיִם
בַּקְבּוּק חָלָב שֶׁאָבְדָה פִּטְמָתוֹ
עוֹר רַגְלֵיהֶן הַבָּהִיר שֶׁל שְׁתֵּי בֻּבּוֹת.
יָדָהּ שֶׁל הָאַחַת חֲבוּשָׁה.
הַשְּׁנִיָּה בְּתַחְתּוֹנֶיהָ בִּלְבַד, נִכַּר שֶׁהָיוּ פַּעַם לְבָנִים.
אֲבָל צַוָּארָן וְרֹאשָׁן הֵיכָן

בַּרְדַּס גּוּמִי הָדוּק בִּרְצוּעוֹת אֶל פְּנֵיהֶן. חִדְקוֹ אֲרֹךְ וּפַחְמִי
עֵיניו לְטוּשׁוֹת, כְּמוֹ פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אֵדְוּאַרְד מוּנְק
מִגֶּשֶׁר הָעֵץ בְּנוֹרְבֶגְיָה
וּבָאָה עַד כָּאן, צַעֲקַת הַטֶּבַע, הָאֲפֵלָה.

הַגַּן פָּתוּחַ
לְחֻלְדּוֹת עֲנָק, לְגָּאלָה חֲגִיגִית בְּתֵאַטְרוֹן הַמָּוֶת.
גִּבּוֹרֶיהָ
קוֹרְנִים, קְּהָלָהּ צַעֲצוּעִים רַדְיוֹאַקְטִיבִיִּים
וּפַעֲמוֹנֶיהָ
מוֹנֵי גַּיְגֶּר מְצַלְצְלִים מְצַלְצְלִים

 

הַגַּחְלִילִיּוֹת נֶעֱלָמוֹת מִכַּדּוּר הָאָרֶץ.

בְּמוּזֵאוֹן דִּמְיוֹנִי
סְדוּרוֹת הַחִפּוּשִׁיּוֹת הַקְּטַנּוֹת
כַּנְפֵיהֶן קֻפְּלוּ עַל סָטֶן לָבָן.

בְּלוּחִית הַכֶּסֶף נֶחְרַט
׳כִּבּוּי אוֹרוֹת׳.

 

בּסֵּפֶר הַצִּפּוֹרִים הָאָדֹם
נִצְפּוּ
עַיִט זָהֹב ותַּחְמָס מִצְרִי
קְבוּרִים
בְּעַרְפִּיחַ שֶׁל נְיַר

.

* הספר האדום – הערכת מצב ההכחדה.

 

צעצוע

לִלְכֹּד עַכְבָּר מֶכָנִי וּלְהַאֲזִין
לְצִפּוֹר אַקְרָאִית שָׁרָה
בַּאֲתַר הַחַיּוֹת
הַנִּכְחָדוֹת

 

אִם תִּזְדַּמֵּן אֶל בֵּית הַנְּכוֹת, אָנָּא
גַּשׁ לִכְלוּב הַצִּפּוֹרִים
לְאוֹתוֹ אַפְרוּר אַפְרִיקָנִי הַשָּׁב וְשׁוֹאֵל
"סְלִיחָה מָה הַשָּׁעָה סְלִיחָה סְלִיחָה"
הַשֵּׁב לֹו
מְאֻחָר, מְאֻחָר

 

אִם שָׂרְדוּ אֶת הַכְּלָבִים אֶת חֲזִירֵי הַפֶּרֶא
אֶת הָעַכְבְּרוֹשִׁים,
מַתְחִילִים צַבֵּי הַיָּם הַחֵרְשִׁים
נִסְמָכִים עַל אוֹר יָרֵחַ
אֶת מַסָּעָם אֶל הַיָּם.

אִם יְזֹהַם הָאוֹר
בְּפָנָסֵי מְכוֹנִית חוֹלֶפֶת – יִתְעוּ אֶל הַכְּבִישׁ.

בְּשַׁבְרִיר
לִפְנֵי שֶׁיִּמָּחֲצוּ אֶל הָאַסְפַלְט
יְדַמּוּ נַחְשׁוֹלֵי מְכוֹנִיּוֹת לְקֶצֶף הַגַּלִּים.

 

הפוחלץ

סָבִיר שֶׁאִשָּׁה בַּלּוֹבִּי שֶׁל מָלוֹן סַבוֹי, מוֹסְקְבָה
(אֲבָל לֹא רַק שָׁם) תָּסִיר צָעִיף מְנֻמָּר וְתֵשֵׁב עִם בַּעֲלָהּ לְקָפֶה.
סָבִיר שֶׁהָאוּלָם מֻסָּק, שֶׁהַשֻּׁלְחָן זוּגִי, שֶׁהַצָּעִיף הֻנַּח עַל מִסְעַד הַכֻּרְסָה
שֶׁשְּׁתֵּי הַכֻּרְסָאוֹת הֲדוּרוֹת
שֶׁהִיא לוֹגֶמֶת לְאַט וְנִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא לִנְקֹשׁ כַּפִּית בַּסֵּפֶל
וְסֵפֶל בַּתַּחְתִּית. הִיא מְעֻדֶּנֶת, שִׂמְלַת מֶשִׁי יָרֹק
אוֹ מֶשִׁי כָּחֹל, שֶׁהוֹלֵם אֶת עֵינֶיהָ
שמְחַקֶּה זָהֳרוֹ שֶׁל קַרְחוֹן בַּשֶּׁמֶשׁ
שֶׁחֲלִיפַת הַגֶּבֶר שְׁחֹרָה.

מֵעֲלֵיהֶם נִתְלָה קוּפִּידוֹן אֶל תִקְרַת הַתְּכֵלֶת.
בֵינֵיהֶם דֹּב סִיבִּירִי חוּם, טְלָפָיו
מוּשָׁטוֹת קָדִימָה
כְּמוֹ מֶלְצַר הָאוֹחֵז מַגָּש.

עַל מָה חוֹשֵׁב זֶה בְּחֻלְצָתוֹ הַצְּחֹרָה, צַוְּארוֹנוֹ הַמְּעֻמְלָן
כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בַּלּוֹבִּי
תּוֹחֵב אֶצְבַּע בְּאָזְנוֹ שֶׁל הַדֹּב וּמְחַיֵּךְ
לַמַּצְלֵמָה.

 

שיר המעלות / סוניפיקציה

עַל קְצוֹת האֶצְבְּעוֹת הֵחֵלָּה נְבוּאַת הצֵ'לוֹ וְהִקְפִּיאָה
אֶת הַמַּאֲזִינִים. כְּמוֹ כּוֹרֶה שֶׁאוֹר פָּנָס צָהֹב
מוֹרִיק יָדוֹ הַשְּׁחֹרָה
ומַזְהִיר קָנָרִית
חֲמִימָה עֲדַיִן, צְנוּפָה עַל רִצְפַּת הַכְּלוּב.

קוֹמְפּוֹזִיצְיָה מוֹדֶרְנִית לִרְבִיעִיַּת מֵיתָרִים –
אֲוָז חָלַף בִּשְׂעָרֵנוּ
לֹא אֶת הַצֵּל חַשְׁנוּ, כִּי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּאֲחֻזַּת הַקֶּבֶר
מְכַרְסֶמֶת בְּעַצְמוֹת נְכָדֵינו.

כְּמוֹ פּוֹעֲלֵי בָּמָה
טִפְּסוּ הַכֵּלִים בַּסֻּלָּמוֹת, מוֹרִידִים מָּסָךְ
עַל הָעוֹלָם
שֶׁעֲשָׂבִים צוֹמְחִים בִּלְחָיָיו, עוֹנוֹתָיו שׁוֹתְקוֹת
וּבְּרִינְהִילְד, הַגְּבֶרֶת הַשְּׁמֵנָה, כְּבָר שָׁרָה
אֶת אֶלֶגְית הָאַקְלִים.
וְכָל הָעֵת הַצֵּ'לוֹ

.

* סוניפיקציה – מוזיקה המבוססת על נתוני טמפרטורות שנאספו לאורך 150 שנה על ידי נאס"א והוסבו לתווים / החוג לגאוגרפיה והחוג למוזיקה, אוניברסיטת מינסוטה.

 

תקופת הפלסטיק

הַשַּׂקִּית הַזּוֹ שֶׁהָרוּחַ עוֹשֶׂה בָּהּ צוּרוֹת
כְּמוֹ צִפּוֹר קְטַנָּה אוֹ יְצוּר חַד־תָּאִי
מְקֻמָּט, תִּינוֹקִי.
הַתָּמִים שָׁקוּף שֶׁאֵינוֹ מַסְתִּיר
בְּבִטְנוֹ דָּבָר
נִּשָּׂא עִם הַזְּרָמִים

הַדַּקִּיק וְהַמֵּמִית אַצּוֹת אַלְמֻגִּים צַבִּים
דְּגֵי טוּנָה כְּרִישִׁים
הָאָטוּם וְהַחוֹנֵק
הַסּוֹגֵר עַל רֹאשָׁן שֶׁל צִפּוֹרִים

 

 

המשוררת מירלה משה אלבו מתגוררת בתל אביב. ספר ביכוריה, "קילו ברזל קילו נוצות", ראה אור בהוצאת עתון 77 ב-2016. השירים שכאן מתוך ספר בכתובים, "מגיפת השינה". שיריה פורסמו במוסך בגיליונות 26 ו-51.

 

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות

חברות מערכת: תמר וייס, דפנה לוי, טל ניצן, לאה קליבנוף־רון, מיכל קריסטל, דורית שילה ▪ אוצרת אמנות: הדר גד ▪ רכז מערכת: מיכאל מקרובסקי ▪ מערכת מייסדת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן ▪ גיליונות המוסך רואים אור אחת לשבועיים בימי חמישי.

לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו