שירים מאת רחל מדר, משה עזוז, קים מידן וחיה משב
דלת כניסה חומה
1. בֹּקֶר, לֶכְתֵּנוּ לְבֵית הַסֵּפֶר
2. פַּחַד, לְטָאָה עַל אַבְנֵי גִּיר מְאֻבָּקוֹת.
עַצְבוּת, עֵינַיִם הוֹזוֹת וּבִרְכַּיִם עַל מַעֲקֶה.
יְלָדוֹת, אוֹפַנַּיִם שְׁלֹשָׁה גַּלְגַּלִּים סוֹבְבִים עַל הַבֶּטוֹן עַד בָּלוֹנֵי הַגַּז וּבַחֲזָרַה.
חֲלוֹמוֹת, פָּרָשׁ בְּלִי רֹאשׁ אוֹ מִדְבַּר גּוֹבִּי.
3. דֶּלֶת כְּנִיסָה
חוּמָה, חֲרוּצָה,
מְכֻרְסֶמֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ.
4. דֶּלֶת, פֶּתַח שֶׁל מְקָרֵר.
כַּמָּה פְּרוּסוֹת לֶחֶם לְמָחָר.
עֲרֵמַת כְּבִיסָה רְטֻבָּה בַּדֶּרֶךְ לָאַסְלָה.
5. רְחוֹב פּוֹנֶה לְיוֹם עֲבוֹדָה.
תְּהוֹם נִפְתַּחַת בַּמִּדְרָכָה.
עֲרֵמַת בַּרְזִלִּים וּגְרוּטָאוֹת.
שִׁגְרָה, זְחִילָה תַּחַת אֵשׁ.
לְחִימָה, הַלֶּחִי הַשְּׁנִיָּה שֶׁנְּתַתֶּם שָׁם.
.
•
הַנָּשִׁים הַשְׁתּוּקוֹת עוֹלוֹת לָרֶגֶל
מֵכָּה הִיא חֲדַר מִיּוּן
בּוֹ הָאוֹר דָּלוּק תָּמִיד
נְעִילַת הַלְּסָתוֹת נִשְׁמַעַת בְּחַדְרֵי הַלֵּדָה,
בְּחַדְרֵי הַגִּבּוּס, בְּחַדְרֵי הַתְּפִירָה
תַּגִּידִי שֶׁנָּפַלְתְּ בַּמַּדְרֵגוֹת
גְּבָרִים אוֹחְזִים בְּכָל פִּנּוֹת חַיַּיִךְ
הַשֶּׁקֶט הוּא רְכוּשֵׁךְ הַיָּחִיד
הַחֲדָרִים בָּם אַתְּ נִתֶּנֶת עֲגֻלִּים
וְאֵין לָהֶם קֵץ
רַק תְּבוּסָה תַּצִּיל אוֹתָךְ עַכְשָׁו
•
נוֹזְלִים בָּאִינְפוּזְיָה יְנַפְּחוּ אֶת יָדַיִךְ
הָעֲדִינוֹת הַבִּלְתִּי מְנֻצָּחוֹת
שֶׁאָחֲזוּ בְּכָל עוֹלָמִי
אֵיךְ פָּלִית בַּחשֶׁךְ
בְּאֶצְבָּעוֹת נְחוּשׁוֹת
כִּנָּה־כִּנָּה
מָחָר גַּן כָּרָגִיל
הֵם לֹא יֵדְעוּ לְמָה אַתְּ מְסֻגֶּלֶת
כְּשֶׁתִּשְׁכְּבִי שָׁם חַסְרַת מְנוּחָה
רַק יוֹסִיפוּ וְיוֹסִיפוּ נוֹזְלִים
אמא
חָלַמְתִּי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת יְחֵפוֹת עַל הַמַּדְרֵגוֹת
שְׁתֵּינוּ בְּנוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה
אַתְּ בְּדִיּוּק הִתְחַתַּנְתְּ, אֲנִי מַה שֶּׁאֲנִי תָּמִיד
עִשַּׁנְתְּ סִיגַרְיוֹת טַיְם, אָמַרְתְּ שֶׁאַתְּ לֹא יוֹדַעַת מִי אַתְּ
וְשֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָדַעְתְּ. עָנִיתִי לָךְ
אַתְּ תְּגַלִּי בְּגִיל חֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע
כְּשֶׁאֲסַפֵּר לָךְ סוֹד שֶׁיְּבַקַּע אֶת הַבָּלָטוֹת
שֶׁיְּיַבֵּשׁ אֶת הָעוֹר
הַקִּירוֹת יִהְיוּ רֵיקִים וְתָבִינִי
שֶׁהַכֹּל הָיָה טָעוּת
אֲבָל עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ יְחֵפוֹת
וְהַשֶּׁמֶשׁ נְמוּכָה וְסוֹלַחַת
הָרֶגַע מֻזְהָב כְּפִי שֶׁיָּכוֹל
אַתְּ אִמָּא שֶׁלִּי אֲנִי
הַבַּת שֶׁלָּךְ אוֹ לְהֶפֵךְ
זֶה דַּי
מכתב
אַתָּה זוֹכֵר שֶׁלֹּא הִבְטַחְתִּי כִּי לֹא הָיִיתָ עֲבוּרִי דָּבָר?
וּבְכָל זֹאת אַחַת וּלְתָמִיד אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ
שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל עוֹד מַה נַּעֲשָׂה מִמְּךָ
וְאֵיךְ זֶה יִתָּכֵן שֶׁכָּל אַבְנֵי הַחֹפֶשׁ שֶׁהָיוּ אָז בְּהֶשֵּׂג יָדְךָ
לִגְדֹּשׁ בָּהֶן אֶת הַכִּיסִים, לְלַהֲטֵט בָּהֶן, לְהַשְׁלִיכָן (אַחַת־אַחַת) עֵת הַכַּדּוּר
לִפְרִיחָתוֹ הָעֲגֻלָּה נִתָּק
אֵיךְ דַּרְכְּךָ סוּגַת הָאֲבָנִים לְשׁוֹן שְׁמָמָה הָיְתָה
הַנָּח לִי יֶלֶד חֵפֶץ, סַלֵּק אֶת נֵטֶל הָאַשְׁמָה
מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַיִם נִפְתָּעוֹת, מַה שֶּׁרָגַשׁ לִבְּךָ, נִכְבַּשׁ בְּצֹרֶךְ הַשָּׁעָה
מָתַי תָּבִין שֶׁעוֹרֵק הַדַּלּוּת הוּא שֶׁמֵּזִין אֶת שֶׁפַע הַבָּשָׂר?
מָתַי תִּזְנַח, לָעֲזָאזֵל, אֶת חֶפְצְךָ בְּהַכָּרָה אַחַת וִיחִידָה?
חָתַכְתָּ וְהַדָּם בִּשְׁתִיקָתוֹ הַמַּרְהִיבָה נִבַּט בְּךָ
שָׁתַלְתָּ (בֶּעָצִיץ חֵמָר) וְזֶרַע הַתִּפְרַחַת (שֶׁפָּרְחָה) קָמַל בְּצִפִּיָּה
לוּ רַק יָדַעְתָּ אָז כִּי שֶׁצֶף הַשְּׁקִיעָה (בְּאֵין זְרִיחָה)
הוּא הַזְּרִיחָה.
תפילת עמידה
הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ שֶׁאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לָקוּם לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה וּלְהַגִּיד
וּמִישֶׁהוּ גַּם יַאֲמִין שֶׁאַתָּה (אֲשֶׁר מֻכְרָח) לֹא רַק רוֹצֶה אֶלָּא גַּם מִתְכַּוֵּן לְכָךְ
כְּאִלּוּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִשְׁאַלְתָּ מִי (אוֹ אֵיךְ) וְאֵין מַעֲנֶה נָשַׁם בְּךָ
עַכְשָׁו שָׁבוּר תָּפֵל וְאוֹר שֶׁמִּתְקַבֵּץ (בְּקַמְצָנוּת) עַל הַמִּפְתַּן
שֶׁיֶּלֶד מִתְבּוֹנֵן (בְּתוֹכְךָ) עַל דֶּרֶךְ שֶׁיָּדַיִם מוֹחֲקוֹת מֵעַל פְּנֵי אֲדָמָה
עַכְשָׁו שֶׁמְּפֻשָּׁט הַזְּמַן כְּמוֹ גְּרוּרָה וְתֵל חֲלוֹם אַחֲרוֹן שׁוֹקֵעַ בַּמֶּרְחָק
בְּלִי שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת (אַתָּה) צָרִיךְ לָקוּם וּלְוַתֵּר עָלָיו.
זה היה
וְזֶה הָיָה זְמָן שֶׁל עֵדֶן.
זְמָן בּוֹ הָיִיתִי שׁוּב עֲטוּפָה מִן הָעוֹלָם.
וְהָלַכְתִּי בּוֹ מְרַחֶפֶת,
רוּחַ נוֹשֵׂאת גּוּף כַּקֵּן,
וְנִרְדַּמְתִּי בִּזְרוֹעוֹתָיו כְּמוֹ שְׂמִיכַת פּוּךְ לְבָנָה.
וְכֹל הַמְּצִיאוּת הָיְתָה נִסְבֶּלֶת,
וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁכָּכָה אֶפְשָׁר בָּעוֹלָם, לָלֶכֶת
וְיָדַעְתִּי יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת לִבְדֹּק:
כָּתַבְתִּי אֶת הַגָּן וְאוֹתָנוּ צוֹעֲדִים בְּתוֹכוֹ
לְבוּשִׁים בַּמִּלִּים שֶׁאָמַרְנוּ, מְרִיחִים, נִשְׁמָעִים, מַרְגִּישִׁים
כִּדְמוּת הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהֶחְלַפְנוּ,
וְאוּלַי יָכֹלְנוּ כָּכָה חוֹלְמִים
כְּמוֹ יְלָדִים בְּגַן שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילָם,
אֵלָא שֶׁפָּחַדְתִּי מֵהַטּוֹב הָרַב הַלֹּא מֻכָּר
וְהָיִיתִי חַיֶּבֶת לִשְׁאֹל,
הָיִיתִי חַיֶּבֶת לְצַיֵּר בֵּינֵינוּ אֶת הָעֵץ, וְלָתֵת לְךָ לִטְעֹם,
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִתְעוֹרֵר,
אֲנִי מֵרִחוּף הַנּוֹצוֹת, וְאַתָּה מִנַּחֲשֵׁי הַסֻּכָּר
שֶׁרָקַמְתָּ סְבִיבִי בְּלִי דַּעַת.
מִתַּחַת לַמִּלִּים שֶׁנִּפְרְמוּ
לֹא חִכָּה דָּבָר,
יָשַׁבְנוּ נְבוֹכִים, שׁוּב לֹא יְכוֹלִים
לְהִתְכַּסּוֹת בִּשְׂפָתֵנוּ.
» במדור שירה בגיליון המוסך הקודם: שירים מאת דבורה שטיינהרט, שני כץ, עומר ברקמן, אורלי עסיס
תגובות על כתבה זו