מודל 2019 – שירה | הרצף שנשבר באמצעו

"מַשֶׁהוּ קָפָא. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁקּוֹפֵא אָדָם עַל עָמְדּוֹ, אוֹ כְּפִי שֶׁמַּצָב עִנְיָנִים כָּזֶה אוֹ אַחֵר קוֹפֵא עַל שְׁמָרָיו, אֶלָא כְּמוֹ שֶׁקּוֹפְאִים פְּנֵי הַנָּהָר בַּחֹרֶף, עוֹטִים בִּן לַיְלָה מַעֲטֶה סַגְפָנִי שֶׁל צִנָּה שְׁקוּפָה". קטע מתוך ספרה החדש של דנה אמיר

דפנה קפמן, מעגל (צרעה מזרחית), זכוכית בעיבוד מבער, גודל 1:1, 2019

.

מתוך "קדיש על חשיכה ועל אור" / דנה אמיר

.

חלק ראשון

כָּל חֶדֶר וְחֶדֶר בַּבַּיִת הַזֶּה אוֹצֵר זִכְרוֹנוֹת מִשֶּׁלוֹ. הִיא יוֹדַעַת אֶת מִסְפַּר הַמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת מִן הַמְּבוֹאָה אֶל קוֹמַת חַדְרֵי הַשֵּׁנָה, מַכִּירָה עַל בֻּרְיוֹ אֶת הַמַּעֲבָר הַצַּר בֵּין קִיתוֹן הָרַחֲצָה וַחֲדַר הַכְּבִיסָה, וָהָלְאָה מִמֶּנוּ, תְּעוּקַת הַצְּרָצָרִים עַל הַגְּזוּזְטְרָה הַצּוֹפָה מֵחַדְרֵי הַיְּלָדִים אֶל הַגַּן. אַף לֹא אֶחָד מִן הַזִּכְרוֹנוֹת הַלָּלוּ הוּא טוֹב מִדַּי אוֹ רַע מִדַּי. הֵם נִפְקָחִים בְּתוֹכָה מִדֵּי לַיְלָה, כִּפְקָעוֹת.

עָבֶה כְּכָל שֶׁהָיָה הַמָּסָךְ שֶׁמֵאֲחוֹרָיו הִתְנַהֲלוּ הַחַיִּים הַהֵם, הוּא הָיָה שָׁקוּף לְהַפְלִיא. תַּכְלִית הַחַיִּים הָאֵלֶּה לֹא הָיְתָה כְּפוּפָה אֶלָּא לֶחָזוֹן שֶׁלָהֶם עַצְמָם, אַחְדוּת עֲשִׁירָה מִכָּל זִכָּרוֹן אוֹ יֶדַע. כְּדֵי לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרָהּ נְחוּצוֹת הָיוּ אֵפוֹא מִלִּים חַסְרוֹת תַּקָּנָה, מִלִּים נוֹדְדוֹת, כָּאֵלֶה שֶׁיִתְבְּעוּ מִמֶּנָה לְהַעֲנִיק לָהֶן שׁוּב וָשׁוּב אֶת חֵרוּתָן וּבִתְמוּרָה יַנִּיחוּ לָה לֶאֱחוֹז בָּרֶצֶף הַהוּא, שֶׁנִשְׁבַּר בְּאֶמְצָעוֹ.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים כָּתְבָה כְּמִי שֶׁמְּנַסָּה לְהָבִיא אֶת עַצְמָהּ לוֹמַר דְּבַר־מָה, אַךְ הַדָּבָר הַהוּא, שֶׁנִּפְרָשֹ עַל פְּנֵי אֵינְסְפוֹר עַמּוּדֵי דְּפוּס, נוֹתָר עָלוּם. דּוֹרוֹת בָּאוּ וְחָלְפוּ, עוּבְדוֹת חַסְרוֹת פֵּשֶׁר הִתְחַפְּשֹוּ לְנִסִּים אוֹ לִגְּזֵרוֹת גּוֹרָל, אִישׁ לֹא הִרְחִיק רְאוֹת מִמֶּנָהּ. אִישׁ גַּם לֹא יָדַע כָּמוֹהָ בְּאֵיזוֹ קַלּוּת מִתְגָּרָה מוּקֶמֶת קוֹמַת עַמּוּדִים חֲדָשָׁה עַל חָרְבוֹת זוֹ שֶׁקָּדְמָה לָהּ.

מֵרֶגַע שֶׁהֶעֱמִידָה עַצְמָהּ לִרְשׁוּתָם הָיוּ הָאֲנָשִׁים רוֹאִים בָּה אֶת מָה שֶׁבִּקְּשׁוּ לִרְאוֹת בְּעַצְמָם. אַפָּהּ הַנִּשְׁרִי שִׁוָּה לְפָנֶיהָ אֲרֶשֶׁת הָאָפְיָנִית לִזְקַן עוֹפוֹת הַלַּיְלָה, וְעֵינֶיהָ, שֶׁמֻּסְכָּם הָיָה עַל הַכֹּל שֶׁהָיוּ הָאֵיבָר הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בַּפָּנִים הָאֵלֶּה, אָצְרוּ בְּתוֹךְ מַבָּעָן סוּג מְיֻחָד שֶׁל הִסּוּס, כְּמוֹ הִבִּיטוּ תָּדִיר דַּרְכָּהּ אוֹ מֵעֵבֶר לָה. מִי שֶׁנִּתְקַל בָּהּ אִמֵּץ אוֹתָהּ אֵפוֹא אֶל לִבּוֹ בְּאוֹתָהּ קַלּוּת שֶׁבָּהּ הִבְחִין בָּהּ.

אוּמְלָלוּת בְּנֵי הָאָדָם רִתְּקָה אוֹתָהּ כְּשֵׁם שֶׁרִתְּקוּ אוֹתָהּ פִּתּוּלִים אַדְרִיכָלִיִים מְסֻיָּמִים שֶׁיָּצְרוּ פְּתָחִים חֲבוּיִים בְּמִשְׁטָחִים שֶׁנִּדְּמוּ כְּקִירוֹת: חֲלָלִים צָרִים, מְאֻלָּצִים עַד זָרָא. רֹב הַזְּמַן הָיוּ הַדְּבָרִים תְּפֵלִים מִכְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מוּפְתַּעַת מֵהֶם. אַךְ הָיָה סוֹד הַטָמוּן בְּכָל זֶה, וְלֹא זֹאת בִּלְבָד אֶלָא שֶׁרֹאשׁוֹ הַמְּדֻבְלָל הֵגִיחַ יוֹם אֶחָד מִתּוֹךְ אַחַד הַפְּתָחִים הָאֵלֶּה.

הַסּוֹד הַהוּא לֹא נֵחַן בְּשֶׁמֶץ מִן הַהִשְׁתָּאוּת וְהָאֵימָה שֶׁסּוֹפְחִים אֲלֵיהֶם שֶׁכְּמוֹתוֹ. נַהֲפוֹךְ הוּא. תַּחַת שֶׁיַּבְלִיט אֶת עַצְמוֹ הוּא הִזְּדַּחֵל, חֲרִישִׁי, לְתוֹךְ הֶחָלָל הַמִּשְׁפַּחְתִי תּוֹךְ שֶׁהוּא מִסְתַּוֶּה כְּעִנְיָן שֶׁל מַה בְּכָךְ, גַּחֲמָה שֶׁתַּחֲלֹף כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאָה. אַף כִּי לֹא הָיָה בְּכָךְ כְּדֵי לְרַכֵּךְ אֶת הַמַכָּה שֶׁנִחֲתָּה עַל בְּנֵי הַבַּיִת עִם גִּלּוּיוֹ, נֶחְסְכָה מֵהֶם, אוֹ שֶׁמָא נִמְנְעָה מֵהֶם, הַצַּוְּחָנוּת הַמִּתְלַוָּה לְשַׁעֲרוּרִיּוֹת כְּגוֹן אֵלֶּה. עִם זֹאת, הָיָה עֲלֵיהֶם לְהוֹדוֹת, מֵרֶגַע שֶׁנִּתְגַּלָּה, גְּזֵרַת הַפְּרִישׁוּת הָפְכָה מֻחְלֶטֶת.

מַשֶׁהוּ קָפָא. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁקּוֹפֵא אָדָם עַל עָמְדּוֹ, אוֹ כְּפִי שֶׁמַּצָב עִנְיָנִים כָּזֶה אוֹ אַחֵר קוֹפֵא עַל שְׁמָרָיו, אֶלָא כְּמוֹ שֶׁקּוֹפְאִים פְּנֵי הַנָּהָר בַּחֹרֶף, עוֹטִים בִּן לַיְלָה מַעֲטֶה סַגְפָנִי שֶׁל צִנָּה שְׁקוּפָה: מֵעֵין הִתְיַצְּבוּת הַבָּזָה לְמִגְבְּלוֹתֶיהָ, הִתְמַסְּרוּת שֶׁשְּׁלִיטָתָה בִּנְקוּדַת הַמַּבָּט שֶׁלָהּ מֻשְׁלֶמֶת. וְכָךְ, בְּעוֹד הַחַיִּים מִחוּצָה לוֹ מִטַּלְטְלִים הֵנָּה וָשׁוֹב, הָפַךְ הַבַּיִת עַל צְלָלָיו הָאֲרֻכִּים חוֹמָה, תְּנַאי, דְּבַר־מָה שֶׁאֵין לְהַעֲבִירוֹ הַלְאָה.

 

חלק שני

הִיא סְבוּרָה שֶׁהָיוּ אֵלֶּה אוֹרְנִיוֹת. הִיא לִקְּטָה שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע מֵהֶן לְתוֹךְ כִּיסֵי שִֹמְלָתָהּ וְהִתְכַּוְּנָה לְהַפְתִּיעַ בָּהֶן אֶת אִמָּהּ לִקְרַאת אֲרוּחַת הָעֶרֶב. פְּנֵי אִמָּהּ הָיוּ טְרוּדוֹת תָּמִיד, אַךְ בְּכָל שָׁעָה לָבְשָׁה הַטִּרְדָה הָזֹאת פֵּשֶׁר אַחֵר. כָּעֵת הָיְתָה הַטִּרְדָה קְשׁוּרָה בְּכָךְ שֶׁהִיא לִכְלְכָה אֶת שִֹמְלָתָהּ. הִיא זוֹכֶרֶת אֶת הָרֶגַע שֶׁבּוֹ נִשְׁבְּרוּ רַגְלֵי הַפִּטְרִיוֹת בְּתוֹךְ אֶגְרוֹפֶיהָ הַקְּפוּצִים מֵחֲמַת הַפַּחַד: הִיא תִּכְעַס. הִיא שׁוּב כּוֹעֶסֶת.

בַּלֵּילֹות נָהֲגָה לְהַסְתִּיר תַּחַת הַשְֹּמִיכָה סְפָרִים מִסִּפְרִיַּת הוֹרֶיהָ. שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, מִיכָאֵל שֶׁלִּי, צֶמַח בָּר, נֶחְרְשׁוּ הָלוֹךְ וָשׁוֹב כְּמוֹ בִּקְּשָׁה לִמְצֹא בָּהֶם אֵיזוֹ סִבָּה, הִיא הִשְׁתָּהֲתָה לְרֶגַע, הָאֻמְנָם סִבָּה? אוֹ שֶׁמָּא הָיָה זֶה הַיֹּפִי עַצְמוֹ, מְפַעֲפֵּעַ בֵּינוֹת לַדַּפִּים כְּמִלְמוּל הַגַּלִּים הַצָּרוּד מִבַּעַד לְדָפְנוֹת הָאֹהֶל שֶׁהוֹרֶיהָ נָהֲגוּ לְהָקִים בְּחֻפְשׁוֹת הַקַּיִץ עַל הַחוֹף.

שֹׁבֶל אוֹר חִוֵּר הָיָה מָשׁוּךְ בַּלֵּילוֹת מֵחַדְרֵי הַיְּלָדִים אֶל גֶּרֶם הַמַּדְרֵגוֹת הַמְּפֻתָּל. הַמָּצוּי בַּקּוֹמָה הַתַּחְתוֹנָה הָיָה עַל כֵּן מוּדָע לְקִיּוּמָהּ שֶׁל קוֹמָה נוֹסֶפֶת, שֶׁלֹּא הָיָה לָה כָּל שִׁמּוּשׁ צִבּוּרִי וּלְמַעֲשֶֹה לֹא נִרְאֲתָה מֵעוֹלָם לְעֵינֵי אִישׁ מִן הַמְּבַקְרִים. בָּאֲוִיר עָמְדָה תָּדִיר תְּחוּשָׁה שֶׁל מַאֲמָץ. דָּבָר מִן הַחֲפָצִים הַפְּזוּרִים סָבִיב בְּרִשּׁוּל לֹא הֻנַּח בִּמְקוֹמוֹ בְּמִקְרֶה. הָחֵל בְּכַן הַתָּוִים וְכַלֵּה בְּצִנְצְנוֹת הַתַּבְלִינִים הַזְּעִירוֹת, בַּכֹּל הוּשְׁקְעָה כַּוָּנַת מְכַוֵּן.

חוּשֶׁיהָ הָיוּ מְחֻדָדִים תָּמִיד. הִיא יָדְעָה לְהַבְחִין בְּרַחֲשֵׁי בְּנֵי הַבַּיִת מִבַּעַד לְדֶלֶת חַדְרָהּ, צְעָדָיו הַכְּבֵדִים שֶׁל אָבִיהָ לְעֻמַּת פְּסִיעוֹתֶיהָ הַנִּמְרָצוֹת שֶׁל אִמָּהּ, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא כִּוְּנָה אֶת תְּנוּעָתָהּ בַּמֶּרְחָב לְעֵבֶר מַטָרָה אַחַת אֶלָּא הָיְתָה שׁוֹלַחַת יָדָה בַּכֹּל: אוֹסֶפֶת וּמְקַפֶּלֶת אֶת הַבְּגָדִים הַמֻּשְׁלָכִים עַל הָאֲרוֹנִית, מְגִיפָה חַלּוֹן אֶחָד וּמְסִיטָה וִילוֹן מֵעַל אַחֵר, כָּל זֹאת בְּדַּרְכָּהּ לְכַבּוֹת אֶת תַּנּוּר הַנֵּפְט הַמְּעַשֵּׁן בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח.

בֵּין הַצְּלִילִים הַשְּׁגוּרִים הָאֵלֶּה קָרָה שֶׁצְּלִיל מְסוּיָם הִרְעִים לְפֶתַע וְנִקֵּב אֶת אָזְנֶיהָ. הַקּוֹל הַזֶּה הִסִּיג אֶת גְּבוּלָהּ מִבְּלִי שֶׁהִשִֹּיג אוֹתוֹ, וְאָז הִסְתַּלֵּק מִטְּוַח שְׁמִיעָתָהּ כְּמוֹ הִפְצִיר בָּהּ לְבַקֵּשׁ אַחֲרָיו עַד שֶׁמַּחְשְׁבוֹתֶיהָ, שֶׁהִסְתַּחְרְרוּ בִּמְהִירוּת גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת, אִיְּמוּ לְהִתְנַפֵּץ לְתוֹךְ עַצְמָן.

עוֹרָהּ הָיָה שָׁקוּף לְמֶחֱצָה, כִּנְיַר אוֹרֶז. בְּיַנְקוּתָהּ נָהַג אָבִיהָ לְשַׁגֵּר בָּזֶה אַחַר זֶה תַּפּוּזִים כְּתוּמִים לֶחָלָל הַאֲוִיר כְּדֵי שֶׁדַּעְתָּה תּוּסַח וְאִמָהּ תּוּכַל, בְּהֶרֶף הָרֶגַע שֶׁבּוֹ פָּעֲרָה הַקְּטַנָּה אֶת פִּיהָ בְּהַפְתָּעָה, לִתְחֹב לְתּוֹכוֹ כַּף דַּיְסָה. מִן הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֶעֶרְתָה הָאוֹמֶנֶת לִגְרוֹנָהּ חָלָב רוֹתֵחַ וְהִיא בַּת חֳדָשִׁים סְפוּרִים, דָּחֲתָה מֵעָלֶיהָ כָּל סוּג שֶׁל מָזוֹן. פָּנֶיהָ דָּמוּ לָכֵן לְחֻגַּת חוֹף חִוֶּרֶת, וְתַּחַת חִיּוּכֵי הַתִּינוֹקֶת נֶחְבְּאָה אֵיזוֹ עַצְבוּת שֶׁגָּרְמָה לַסּוֹבְבִים אוֹתָה לְהִתְאַמֵּץ תָּמִיד לְהַצְחִיקָהּ.

מֵעוֹלָם לֹא נֵיחָנָה בַּיּוֹפִי שֶׁבּוֹ נֵיחָנָה אֲחוֹתָהּ, שֶׁנּוֹלְדָה בְּהִירַת עֵינַיִם וְשֵֹעָר. אַךְ שַׁתְקָנוּתָהּ שִׁוְּתָה לָה כֹּבֶד רֹאש שֶׁל מִי שֶׁגָּמְרָה אֹמֶר לְהִשָּׁאֵר סְמוּכָה לִפְנֵי הַדְּבָרִים, קְשׁוּבָה לְרַחַשׁ הַטִּיחַ הַנּוֹשֵׁר, לַמִּקְצָב הַטּוֹרְדָנִי שֶׁל גִּשְׁמֵי הַחֹרֶף בַּמַּרְזְבִים, לַקִּינָה חַסְרַת הַתּוֹחֶלֶת שֶׁל קִירוֹת הַבַּיִת בָּעֶרֶב.

בַּת שֵׁשׁ, בַּת שְׁמוֹנֶה, שְׁבוּיָה בְּתוֹךְ חָלָל־זְמַן הוֹלֵךְ וְנֶעְלָם, נָהֲגָה לְהַאֲזִין בַּחֲשַׁאי לַקּוֹלוֹת הַלְּכוּדִים מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר. הַהֶמְיָה, הַזִּמְזוּם הַצּוֹרְמָנִי שֶׁל תַּחֲנַת הָרַדְּיוֹ הַמְּקוֹמִית, הַכֹּל נִדְּמָה כְּנִשְׁעָן עַל הַדֹּפֶן הַדַּקָּה הַמַּפְרִידָה בֵּין הַחֲדָרִים. הַחֲשֵׁכָה הָיְתָה תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת. הִיא נֶאֶגְרָה בַּחֲרִיצֵי הַמִּרְצָפוֹת, הִזְדַּחֲלָה, כָּךְ חָשְׁבָה הַיַּלְדָּה, לְתוֹךְ הַסְּדָקִים הַצָּרִים שֶׁהוֹתִירוּ הַסְּפָרִים בֵּינֵיהֶם, בְּעִקָּר אֵלֶּה שֶׁלֹא נִשְׁלְפוּ תָּדִיר מִן הַמַּדָּף וְשִׁכְבַת אָבָק דַּקִּיקָה הִסְגִּירָה אֶת בְּדִידוּתָם. בַּצַּר לָהּ הָיְתָה מְקָרֶבֶת אֶת עֵינָהּ אֶל חֹר הַמַּנְעוּל הַקָּבוּעַ בַּחֲזִית הַפְּסַנְתֵּר וּמַבִּיטָה בַּעֲדוֹ אֶל הַפְּנִים הַמּוּאָר, נוּרָה דָּלְקָה בְּתוֹכוֹ יוֹם וַלַּיְלָה לְהָגֵן מִפְּנֵי הַלַּחוּת, שָׁם דִּמְּתָה לְעַצְמָהּ בַּיִת אַחֵר שֶׁבּוֹ הַחַיִּים מְתֻקָּנִים וְהַצְּלָלִים אֲסוּפִים, צַיְתָנִיִּים, רַק בַּפִּינוֹת שֶׁיּוֹעָדוּ לָהֶם.

 

חלק שלישי

הֵם הָיוּ אַרְבָּעָה שֶׁחָבְרוּ כְּעַיִן לְפֶה, כְּפֶה לְאֹזֶן. שְׁתֵי אֲחָיוֹת וּשְׁנֵי אַחִים. כֹּחַ מוּזָר הָפַךְ אוֹתָם לְיֵשׁוּת בַּעֲלַת אַרְבָּעָה רָאשִׁים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם פּוֹנֶה לְעֵבֶר אַחֵר. אַרְבָּעָה אַחִים, אַרְבַּע רוּחוֹת.

הָיוּ אֵינְסְפוֹר דְּרָכִים לְמַיֵּן אֶת הַרְבִיעִיָּה הַשּׁוֹקֶקֶת הַזּוֹ: הַפַּטְפְּטָנִים כְּנֶגֶד הַמַּחֲרִישִׁים, הַנּוֹטִים לַמַּעֲשֶֹה כְּנֶגֶד הַנּוֹהִים אַחַר הָרוּחַ, הַמּוּזִיקָאִים כְּנֶגֶד אֳמָנֵי הַמִּכְחוֹל. שְׁנוּנִים וּבַעֲלֵי הוּמוֹר, חַדִּים וּמְהִירֵי מַחְשָׁבָה, שִׁמְּשׁוּ זֶה לָזֶה יְרִיבִים עֲקֻבִּים מִדָּם אַךְ גַּם חֶבֶר נֶאֱמָנִים סָמוּךְ וּמֻחְלָט. יוֹתֵר מִכֹּל דָּמְתָה הַבְּרִית בֵּינֵיהֶם לַבְּרִית הַכְּרוּתָה בֵּין הָעוֹנוֹת, זוֹ שֶׁבְּתוֹכָהּ מְסַמְּנִים שִׁלְהֵי הָאַחַת אֶת רֵאשִׁית הָאַחֶרֶת וְחוֹזֵר חָלִילָה.

הֵם הָיוּ אֲחֵרִים זֶה מִזֶּה וַאֲחֵרִים מִן הָאֲחֵרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מָשׁוּךְ בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה חוּט דַּק שֶׁל דִּמְיוֹן. הִיא תָּהֲתָה לִפְעָמִים אֵיךְ יֵרָאֶה הָעוֹלָם בְּלִי נוֹכְחוּתָם הַמַּתְמֶדֶת. בֵּינֵיהֶם הִרְגִּישָׁה תָּמִיד כְּמוֹ אֵיבָר הֶחָשֹוּף לִקְרִינָה בִּלְתִי נִרְאֵית. הֵם חָיוּ לְיָדָהּ אֶת אוֹתָם חַיֵּי יוֹם-יוֹם, וְאַף עַל פִּי כֵן נֶאֶלְצָה לַחֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה מֵעֵין מְצוּלָה כֵּהָה, כָּךְ דִּמְּתָה אוֹתָה לְעַצְמָהּ, רַק עַל מְנַת לְהָגִיחַ מִמֶנָה הַיְשֵׁר אֶל שֻׁלְחָן אֲרוּחַת הַבֹּקֶר הַהוֹמֶה שֶׁהֵם יְשׁוּבִים סְבִיבוֹ.

הִיא רָשְׁמָה בְּלִבָּהּ הַכֹּל. הַנְּמָלִים הָרוֹחֲשׁוֹת תַּחַת מִרְצְפוֹת הָאֶבֶן הַסְּמוּכוֹת לַכְּנִיסָה, מַחֲטֵי הָאֹרֶן הַמְּכַסּוֹת אֶת הָאֲדָמָה בְּשִׁכְבָה טְחוּבָה, הַנִּחוֹחַ הַמְּיֻחָד, הַמְּשַׁכֵּר, שֶׁל הַגָּדֵר הַחַיָּה הַמּוֹבִילָה אֶל הַבַּיִת. אָהֲבָה לְהַקְשִׁיב, מִפְּנִים חַדְרָהּ, לְקוֹלוֹתֵיהֶם הַמִּתְגַּלְגְּלִים בְּמוֹרָד הָרְחוֹב, דּוֹהֲרִים עַל עֶגְלַת הָעֵץ הַקְּטַנָּה שֶׁהִרְכִּיבוּ בְּאוֹפֶן מְאֻלְתָּר, מְפִיצִים סְבִיבָם רְסִיסֵי הֲמוּלָה וּצְחוֹק.

בְּכָל שָׁנָה, בִּסְבִיבוֹת חֹדֶשׁ אַפְּרִיל, הָיָה הַבַּיִת מִתְהַפֵּךְ הַחוּצָה עַל תְּכוּלָתוֹ וּקְרָבָיו. הֵם נִתְבְּעוּ לַמְּשִֹימָה כַּחֲבוּרַת פּוֹעֲלִים קְטַנִּים, אוֹחֲזִים מִי בְּמִבְרֶשֶׁת, מִי בְּמַקְדֵּחָה, מִי בְּסֻלָּם. לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ שְׁבוּעַיִם הָיָה הֶחָלָל מִתְמַלֵּא רֵיחוֹת סִיד וָצֶבַע, וּפִינוֹת הַבַּיִת הַמֻּצָּלוֹת הָיוּ מִתְמַלְּאוֹת הַלְמוּת תּוּפִּים שֶׁלֹא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּךְ נִלְכַּד הַחֲלוֹף בְּתוֹךְ אֵינְסְפוֹר צוּרוֹת שֶׁל בִּזְבּוּז מְשַׁוֵּעַ. טִקְסֵי הַשִּׁפּוּץ הַלָלוּ, שֶׁתּוֹצְאוֹתֵיהֶם לֹא הֶאֱרִיכוּ יָמִים, יָצְרוּ מַצַּג שָׁוְא שֶׁל יְעִילוּת, מִלָּה שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עַל אִמָּהּ בִּמְיֻחָד וְאִילוּ הִיא תֵּעֲבָה בְּכָל מְאוֹדָהּ. יְעִילוּת הָיְתָה דַּרְכָּן שֶׁל אִמָּהּ וְסָבָתָהּ לִשְׁלוֹל אֶת עוֹלָם הַחֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ שֶׁלָהּ. הָיוּ אֵי אֵלּוּ מִלִּים כָּאֵלֶּה, מִלִּים שֶׁהֵצִיפוּ אֶת אֲפֵלַת חַדְרָה, מִלִּים שֶׁלַּהֲגִיָּתָן כְּשֶׁלְעַצְמָהּ הָיָה הַכֹּחַ לְהַשְׁלִיכָהּ בְּכֹחַ מִתּוֹךְ קוּרֵי מַחְשְׁבוֹתֶיהָ.

יֵשׁ שֶׁהָיְתָה מִסְתַּתֶּרֶת כְּרוּחַ רְפָאִים מִחוּץ לְחַלּוֹנוֹת בָּתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ וְסוֹפֶגֶת רֵיחוֹת חֲבִיתָה וְסָלָט, מְחָאוֹת קְטַנּוֹת טֶרֶם מִקְלְחוֹת הָעֶרֶב, הֵדֵי וִיכּוּחִים הַהוֹלְכִים וְשׁוֹקְעִים לְתוֹךְ הֶמְיָה סְמִיכָה. שֶׁטַח הַהֶפְקֵר הַתָּמוּהַּ הַזֶּה, חַיֵּי מִשְׁפָּחָה, עוֹרֵר בָּהּ דַּחַף לִכְרֹךְ בְּחִפָּזוֹן דָּבָר בְּמִשְׁנֵהוּ בְּטֶרֶם יַהֲפֹךְ נַחֲלַת הֶעָבָר: שִׁלּוּב שֶׁל עֹנֶג וְאֵימָה.

שֶׁכֵּן כָּל זֶה הִדִּיף רֵיחַ שֶׁל סוֹף קָרֵב. הִיא יָדְעָה זֹאת. מָה שֶׁהָיָה אָרוּג לִבְלִי הַפְרֵד עָתִיד הָיָה לְהִפָּרֵם. מָה שֶׁנִּצַּב זָקוּף עָתִיד הָיָה לְהִתְהַפֵּךְ וְרֹאשׁוֹ אֶל הָאֲדָמָה.

 

דנה אמיר, "קדיש על חשיכה ועל אור", אפיק, 2019.

 

 

 

» במדור מודל 2019 – שירה בגיליון קודם של המוסך: שירים מתוך "התוואי האופקי" מאת רות ביגר

 

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות

חברות מערכת: תמר וייס, דפנה לוי, טל ניצן, לאה קליבנוף־רון, מיכל קריסטל, דורית שילה ▪ אוצרת אמנות: הדר גד ▪ רכזת מערכת: יעל אברבוך ▪ מערכת מייסדת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן ▪ גיליונות המוסך רואים אור אחת לשבועיים בימי חמישי.

לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו