ערפילי הבוקר וקרירות האוויר האופיינית לשלהי תקופת הקיץ מוצאת ביטויה בשיר "שלום כיתה א'" מאת המשוררת והמלחינה נעמי שמר. בדומה לדנה גיבורת השיר, היוצאת ל"מסע גדול", כך גם אנו יוצאים למסע מוזיקלי מיוחד לכבוד החזרה לבית הספר.
תיאור יומה הראשון של תלמידת כיתה א', דנה, מובאת בדמות שירה של נעמי שמר "שלום כיתה א'". לפניכם הקלטת השיר המקורית (1976) המבוצע בידי שלישיית "הגשש החיוור" מתוך אוסף סרטוני "קול ישראל", וסריקת השיר מתוך ספר שירי הילדים של נעמי שמר "הכל פתוח" בעריכת ללי שמר ותמר רודנר, מלווה באיורי המאיירת מיכל בוננו.

נקודת מבט אופטימית קצת פחות מוגשת בשיר בראשון לספטמבר. במכתב משנת 2003, מתאר הזמר והשחקן משה בקר – שבעבורו נכתב השיר, את "סיפורו של שיר": "היום העצוב ביותר בחיי היה בראשון לספטמבר 1960, כן אני יודע שזו אמורה להיות חגיגה – היום הראשון של בית הספר, אבל אני ידעתי שכאן מתחיל מסע של ייסורים… עם הזיכרון הזה באתי לנעמי שלהבדיל ממני כל כך אהבה את בית הספר, אבל יחד עם זאת כל כך התחברה לכאב, לחרדה למצוקה והעניקה לי את המתנה הנפלאה הזו, בראשון לספטמבר".
https://www.youtube.com/watch?v=biViFuWKWNQ&feature=youtu.be
לפניכם טיוטה ראשונית בכתב ידה של נעמי שמר של השיר "בראשון לספטמבר"', וכן תגובה של משה בקר לללי שמר, בתה של נעמי:


יום הלימודים הראשון מוצא ביטויו בכמה שירים בזמר העברי. כך, שירם של המשורר עלי מוהר והמלחין יוני רכטר 'כל עוד' מתוך הספר "מה תנגנו", המצוי באוסף מאיר נוי לזמר העברי במחלקת המוזיקה.

שיעור מולדת בגרסתו של עלי מוהר מוצגת בשירם המשותף של מוהר והמלחין אפרים שמיר. בקובץ "ספר השירים לתלמיד בעריכת גיל אלדמע והד"ר נתן שחר, מובא השיר, מילים ולחן, בתוספת מידע על נסיבות כתיבתו.
"ספר השירים לתלמיד" הוא גרסה מאוחרת יחסית לאוספים מוזיקליים שלוקטו במיוחד בעבור תלמידי בתי הספר. אוספי מחלקת המוזיקה כוללים מגוון רחב של ספרים שכותרתם ספר שירים ומנגינות: "לבית הספר ולעם", "ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר", "ספר שירים בשביל גן הילדים והמחלקות הנמוכות של בית הספר העממי" ודומים אחרים.
"בדרכי נועם / בית ספרנו / בגיל נלמד תורתנו / ובהתמדה פה נלמדה/ עברית לשון קודשנו", כתב אליהו יעקבי ב"מזמור לתלמידי בתי הספר העבריים בית ספרנו", שיצא לאור בשנת 1953, מתוך אוסף יעקב מיכאל למוזיקה יהודית. היצירה לקול בליווי פסנתר, מאפשרת למוסדות השונים להכליל את שמם בטקסט השירי. בהערה המופיעה בגוף הטקסט נכתב "כל בית ספר ישים במזמור את שמו המיוחד במקום "דרכי נועם" כגון ב"אוהל משה" או סתם ב"תלמוד תורה" או "בישיבתנו"".
50 קינדערלידער: פאר קינדערהיימען, שולן און פאמיליע הוא פרסום מאת המוזיקאי יואל אנגל שיצא לאור בברלין בשנת 1923, וכולל חמישים שירי ילדים, בהם שירים לבית הספר ולמשפחה, כך השיר הפותח את הקובץ "מודה אני".
בואו של בן השלוש אל "החדר" המסורתי ללימוד א'-ב' בידי המלמד, מוגש ביצירה 'אין חדר' מאת משה מילנר (1953-1886). לפניכם ביצוע היצירה בידי האינפורמנט מאיר בוגדנסקי (דקה 34:38), בהקלטה משנת 1997, במסגרת הקלטות שערכה החוקרת שושנה וייך-שחק.
אין חדר [ביצוע מוקלט]
בארכיון הצליל מצויות הקלטות רבות המתעדות לימוד בתלמודי-תורה (חדרים) בנוסחים שונים. לפניכם מקבץ המתעד לימוד אלף-בית, משניות, גמרא וקריאת פרקי תהלים.
לימוד אלף בית
לימוד אותיות האלף בית בכֻּתָאבּ (חדר תימני) הוקלט בירושלים 1958. המורי (מורה) קורא את שם האות, ולאחר מכן התלמיד חוזר אחריו. ניתן לשים לב להגייה האופיינית לעדת התימנית, לשמות האותיות וכן לנעימה העוברת בדיוק נמרץ בין מורה לתלמיד.
לימוד משניות
הקלטה של לימוד משניות בכיתה ד', תלמוד תורה מאה שערים, ירושלים, 1967. המלמד קורא בלחן מיוחד משפט מתוך המשנה ומתרגם אותו ליידיש, ולאחר מכן הכיתה חוזרת על המשנה ותרגומה. הלחן נועד לעזור לתלמידים לפסק, להבין ולבסוף גם לזכור את המשנה. מעניין לשמוע את ההבדל בין המלמד לבין התלמידים במשפט השני "מכבדים את הבית ואחר כך נוטלים לידים". המלמד קורא אותו ללא סיומת, כיוון שהוא קטע את המשפט לשני חלקים, והתלמידים לעומתו קוראים את המשפט כסיומת. הבדל זה מעיד על הפנמת הלחן בקרב התלמידים עד שהם "מתקנים" את רבם (גם במקום שבו אין צורך בכך).
קריאת פרקי תהילים
הקלטה של קריאת תהלים בחדר "זרע יעקב" בנתיבות, 1983. הילדים קוראים יחדיו כמה פסוקים המקדימים את הקריאה בתהילים, ולאחר מכן כל תלמיד קורא לבד פסוק וכל התלמידים קוראים יחדיו את הפסוק הבא (תהלים צ'-ק"ח). התלמידים קוראים בנעימה האופיינית לקריאת תהילים (במקרה זה מדובר בלחן אופייני למסורת האי ג'רבה). התפקיד של המלמד הוא לעזור לתלמידים ולתקן אותם.
[קריאות ולימוד] [הקלטת שמע] : למוד ותפילה ב"חדר" הקלטת פונקציה
לימוד גמרא
הקלטה של שיעור גמרא בכיתה ה' בתלמוד תורה "תולדות יעקב יוסף" בזכרון משה, ירושלים, 2000. ההקלטה מתחילה ב-02:14. המלמד שואל את תלמידיו מי קדם – רבא או ר' נחמן – ומבקש מהם להביא ראיה מי קדם למי. בהמשך ההקלטה (12:00) ניתן לשמוע כיצד הכיתה קוראת ביחד את הגמרא ומתרגמת ליידיש, בתוספת הסברים ושאלות של המלמד. כדאי לשים לב לכך שיש מנגינה אשר מלווה את הלימוד כולו, מנגינה זו עוזרת לתלמידים לפסק את הגמרא וכן היא עוזרת לתלמידים להבין מתי מדובר בקושיא ומתי בתשובה. לחן זה אופייני ללימוד הגמרא במזרח-אירופה.