אקספרסיוניסט מאוחר, מבקר ספרות, חוקר ספרות

עיזבונו של רודולף קייזר

רודולף קייזר, שנפטר ב-5 בפברואר 1964, לא בהכרח מוכר כיום אפילו בקרב המומחים לתולדות הספרות. זאת על אף שקייזר היה אחת הדמויות המשפיעות ביותר בחוגים הספרותיים של רפובליקת וויימר לפני הגירתו ב-1933, כיוון שהיה העורך הראשי של כתב העת הספרותי החשוב Die Neue Rundschau, כתב עת שרואה אור עד היום על ידי המו"ל פישר (S. Fischer) בגרמניה. מלבד עיסוקיו כעורך היה קייזר גם מחברן של יצירות ספרותיות והוא אף חיבר יצירות העוסקות בתולדות הספרות והפילוסופיה

רודולף קייזר נולד ב-28 בנובמבר 1889 בפרכים (Parchim), עיירה קטנה צפונית-מערבית לברלין. הוא עבר בהצלחה את מבחני הבגרות בברלין בשנת 1910. במהלך ארבע שנים הבאות הוא למד ספרות גרמנית, תולדות הספרות, פילוסופיה ותולדות האומנות בברלין, במינכן ובווירצבורג. שם סיים את לימודיו ב-1914 עם דוקטורט בפילוסופיה.

ק​ייזר נישא לאילזה איינשטיין, אחת מבנותיו החורגות של אלברט איינשטיין. מהקשר הזה נוצרה קרבה אף לאיינשטיין עצמו, קרבה שהייתה אינטנסיבית ועלתה בהרבה על הקרבה ששררה במסגרת המשפחתית. הקשר בין השניים נמשך גם לאחר מותה של אילזה בצרפת בשנת 1934, לאחר עשר שנות נישואין. קייזר חיבר ביוגרפיה של איינשטיין, שפורסמה תחת שם העט אנטון רייזר ורק בשפה האנגלית.

כבר בימי לימודיו חיבר קייזר טקסטים ספרותיים. אחד הפרסומים החשובים של הסופר הצעיר היה הנובלה "מות משה", שפורסמה בשנת 1921 בסדרת הספרים האקספרסיוניסטית "היום האחרון" (Der jüngste Tag), שראתה אור על ידי המו"ל הנודע קורט וולף. עבודותיו של קייזר כעורך נחשבות משמעותיות יותר, למשל אנתולוגית השירה האקספרסיוניסטית "הבשורה" (Verkündigung) (1921). גם ספריו בתולדות הפילוסופיה, לדוגמה הביוגרפיה של ברוך שפינוזה, וכן תרומותיו כמבקר ספרות – בין היתר בכתב העת Die Neue Rundschau – התקבלו בתשומת לב רבה.

פרו של קייזר, מות משה, שיצא לאור ב-1921 ככרך האחרון בסדרה האקספרסיוניסטית "היום האחרון" אצל המו"ל קורט וולף
פרו של קייזר, מות משה, שיצא לאור ב-1921 ככרך האחרון בסדרה האקספרסיוניסטית "היום האחרון" אצל המו"ל קורט וולף

בתפקידו כעורך ראשי של כתב העת פעל קייזר במקום מרכזי של עולם הספרות הגרמנית, דבר שמוצא ביטוי בהתכתבותו האינטנסיבית עם סופרים בני זמנו. בעיזבונו מצויים מכתבים רבים מאת גרהרט האופטמן, הרמן הסה, אוסקר לורקה, היינריך ותומס מן וסטפן צוייג. הקשרים אתם נמשכו במקרים רבים גם לאחר עזיבתו את מערכת כתב העת בשנת 1932.

כחתנו של אלברט אינשטיין, שהיה שנוא בקרב הנאצים, וכיהודי וכמבקר ספרות ליבראלי, לא נותרה לקייזר ברירה אלא להגר מגרמניה לאחר עלייתם של הנאצים ב-1933. בתחילה, הובילה אותו דרכו להולנד, אך לאחר מותה של אשתו הראשונה אילזה המשיך קייזר את בריחתו לארצות הברית. שם התחתן בפעם השנייה ופעל כמרצה לתולדות הספרות במכללות אחדות ובסופו של דבר כפרופסור באוניברסיטת ברנדייס. בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת ביקר קייזר בישראל וכתב טקסט על ביקורו בארץ. הטקסט הופץ בין מכריו וחבריו. בפברואר 1964 מת קייזר בדירתו בניו יורק ממחלת לב.

כבר בשנת מותו של רודולף קייזר מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי דאז, קורט דוד וורמן, עמד בקשר עם אלמנתו של קייזר וקבע אתה את העברתו של העיזבון לספרייה בירושלים. החומרים הגיעו לספרייה רק לאחר פטירתה של אווה קייזר בשנת 2000. לאחרונה סודרו וקוטלגו כל החומרים והם עומדים כעת לרשות החוקרים.

 

לארכיון בקטלוג הספרייה

 

רודולף קייזר בשנות ה-20
רודולף קייזר עם אשתו הראשונה, אילזה אינשטיין, בערך 1921
ספרו של קייזר, מות משה, שיצא לאור ב-1921 ככרך האחרון בסדרה האקספרסיוניסטית "היום האחרון" אצל המו"ל קורט וולף
ספרו של קייזר, מות משה, שיצא לאור ב-1921 ככרך האחרון בסדרה האקספרסיוניסטית "היום האחרון" אצל המו"ל קורט וולף
האנתולוגיה "הבשורה" של שירה אקספרסיוניסטית שנערכה על ידי קייזר, 1921
האנתולוגיה "הבשורה" של שירה אקספרסיוניסטית שנערכה על ידי קייזר, 1921
הביוגרפיה של ברוך שפינוזה מאת רודולף קייזר, 1932
הביוגרפיה של ברוך שפינוזה מאת רודולף קייזר, 1932
זכרונות על אשתו הראשונה אילזה (אינשטיין), 1936
זכרונות על אשתו הראשונה אילזה (אינשטיין), 1936
עמוד השער של ספרו של קייזר על עמנואל קנט, 1935
עמוד השער של ספרו של קייזר על עמנואל קנט, 1935
הקדשה אישית של קייזר בספרו על הפילוסוף עמנואל קנט לאווה, לימים אשתו השנייה, 1936
הקדשה אישית של קייזר בספרו על הפילוסוף עמנואל קנט לאווה, לימים אשתו השנייה, 1936

 

סטפן ליט

ד"ר סטפן ליט למד היסטוריה ומדעי היהדות באוניברסיה החופשית בברלין ובאוניברסיטה העברית ירושלים, מ.א. 1995, דוקטורט באוניברסיטה העברית 2001 בהיסטוריה יהודית של העת החדשה המוקדמת. בעבר לימד וחקר במספר אוניברסיטאות בארץ ובאירופה. מ-2010 אחראי לאוספים ארכיוניים לועזיים בספרייה הלאומית.

לכתבות נוספות של סטפן ליט >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו