עיזבונו של רודולף קייזר
רודולף קייזר, שנפטר ב-5 בפברואר 1964, לא בהכרח מוכר כיום אפילו בקרב המומחים לתולדות הספרות. זאת על אף שקייזר היה אחת הדמויות המשפיעות ביותר בחוגים הספרותיים של רפובליקת וויימר לפני הגירתו ב-1933, כיוון שהיה העורך הראשי של כתב העת הספרותי החשוב Die Neue Rundschau, כתב עת שרואה אור עד היום על ידי המו"ל פישר (S. Fischer) בגרמניה. מלבד עיסוקיו כעורך היה קייזר גם מחברן של יצירות ספרותיות והוא אף חיבר יצירות העוסקות בתולדות הספרות והפילוסופיה
רודולף קייזר נולד ב-28 בנובמבר 1889 בפרכים (Parchim), עיירה קטנה צפונית-מערבית לברלין. הוא עבר בהצלחה את מבחני הבגרות בברלין בשנת 1910. במהלך ארבע שנים הבאות הוא למד ספרות גרמנית, תולדות הספרות, פילוסופיה ותולדות האומנות בברלין, במינכן ובווירצבורג. שם סיים את לימודיו ב-1914 עם דוקטורט בפילוסופיה.
קייזר נישא לאילזה איינשטיין, אחת מבנותיו החורגות של אלברט איינשטיין. מהקשר הזה נוצרה קרבה אף לאיינשטיין עצמו, קרבה שהייתה אינטנסיבית ועלתה בהרבה על הקרבה ששררה במסגרת המשפחתית. הקשר בין השניים נמשך גם לאחר מותה של אילזה בצרפת בשנת 1934, לאחר עשר שנות נישואין. קייזר חיבר ביוגרפיה של איינשטיין, שפורסמה תחת שם העט אנטון רייזר ורק בשפה האנגלית.
כבר בימי לימודיו חיבר קייזר טקסטים ספרותיים. אחד הפרסומים החשובים של הסופר הצעיר היה הנובלה "מות משה", שפורסמה בשנת 1921 בסדרת הספרים האקספרסיוניסטית "היום האחרון" (Der jüngste Tag), שראתה אור על ידי המו"ל הנודע קורט וולף. עבודותיו של קייזר כעורך נחשבות משמעותיות יותר, למשל אנתולוגית השירה האקספרסיוניסטית "הבשורה" (Verkündigung) (1921). גם ספריו בתולדות הפילוסופיה, לדוגמה הביוגרפיה של ברוך שפינוזה, וכן תרומותיו כמבקר ספרות – בין היתר בכתב העת Die Neue Rundschau – התקבלו בתשומת לב רבה.
בתפקידו כעורך ראשי של כתב העת פעל קייזר במקום מרכזי של עולם הספרות הגרמנית, דבר שמוצא ביטוי בהתכתבותו האינטנסיבית עם סופרים בני זמנו. בעיזבונו מצויים מכתבים רבים מאת גרהרט האופטמן, הרמן הסה, אוסקר לורקה, היינריך ותומס מן וסטפן צוייג. הקשרים אתם נמשכו במקרים רבים גם לאחר עזיבתו את מערכת כתב העת בשנת 1932.
כחתנו של אלברט אינשטיין, שהיה שנוא בקרב הנאצים, וכיהודי וכמבקר ספרות ליבראלי, לא נותרה לקייזר ברירה אלא להגר מגרמניה לאחר עלייתם של הנאצים ב-1933. בתחילה, הובילה אותו דרכו להולנד, אך לאחר מותה של אשתו הראשונה אילזה המשיך קייזר את בריחתו לארצות הברית. שם התחתן בפעם השנייה ופעל כמרצה לתולדות הספרות במכללות אחדות ובסופו של דבר כפרופסור באוניברסיטת ברנדייס. בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת ביקר קייזר בישראל וכתב טקסט על ביקורו בארץ. הטקסט הופץ בין מכריו וחבריו. בפברואר 1964 מת קייזר בדירתו בניו יורק ממחלת לב.
כבר בשנת מותו של רודולף קייזר מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי דאז, קורט דוד וורמן, עמד בקשר עם אלמנתו של קייזר וקבע אתה את העברתו של העיזבון לספרייה בירושלים. החומרים הגיעו לספרייה רק לאחר פטירתה של אווה קייזר בשנת 2000. לאחרונה סודרו וקוטלגו כל החומרים והם עומדים כעת לרשות החוקרים.
תגובות על כתבה זו