ארוכים | מי ישיר בכן שנים רעות

נפילים

רות פוירשטיין

.

א.

אַחִים, אֵיכָה אָנוּ נוֹפְלִים מִתּוֹךְ גּוּפֵינוּ? ——

אֵיכָה נְפִילִים בִּזְרוֹעוֹת־הַשָּׂדֶה — אֵיךְ פְּרוּחֵי־מִלְחָמָה וּתְלוּשֵׁי טֶרֶם־עֵת?

מָתַי אָנוּ גְּדֵלִים מֵעִם הַשֶּׁמֶשׁ בְּנֶשֶׁק־אֲוִיר וּתְפִלּוֹת הַטַּל?

עַל פָּנֵינוּ הַגְּדוֹלִים זִכְרוֹנוֹת הָעוֹלָם, כְּטַבְּעוֹת הָעֵצִים וְעֵדוֹת הַשָּׁרָשִׁים

כְּמַסְלוּלֵי הַשָּׁמַיִם הַשְּׁקוּפִים לִתְעוּפַת נְחִילֵי צִפּוֹרִים

…………מַפְלִיגוֹת עַל פָּנֵינוּ —

…………………..עַל זְמַן הַמָּתוּחַ כְּעוֹר.

אַחִים, אֲנִי רוֹצָה לִלְטֹף לְעוֹר הַזְּמַן

לִנְשֹׁק לְעוֹר הַזְּמַן אֲשֶׁר בָּגַד —

הוֹתִירָנוּ סְגוּרִים וְעִוְּרִים וְעָלֵינוּ בִּלְבַד לֹא נָשַׁב בְּשׂוֹרָתוֹ.

לִלְטֹף לְעוֹר הַזְּמַן, לִנְשֹׁק לְעוֹר הַזְּמַן, לִקְרֹס תַּחַת גּוּפוֹ הַכָּבֵד;

לְהִתְרוֹקֵן אֶל גּוּף מַצֵּבַת־אַהֲבָה שֶׁל עֲיֵפוּתוֹ –

נְשִׁימוֹתָיו הַשְּׁטוּחוֹת וְהַבֶּכִי. לְבַקֵּשׁ עַל יְלָדַי, עַל נְכָדַי שֶׁעוֹד אֵינָם

לְבַקֵּשׁ מֵעִמּוֹ כִּי יָבוֹאוּ. –––  יָקוּם לָתֵת בָּהֶם חַיִּים בְּגוּפִים חֲדָשִׁים

בַּעֲצָמוֹת חֲרִישִׁיּוֹת וְאֵיבְרֵי־לֵב פְּקוּחִים, יִנְשֹׁב עַל עוֹרָם אֲהָבוֹת

וְהִרְהוּרִים בִּתְעוּפַת כּוֹכָבִים בְּהִירִים;

יְנַצַּח צִיּוּצֵי צִפּוֹרִים אֶל מִלִּים

שֶׁפִּינוּ הוֹלֵךְ וְשׁוֹכֵחַ.

………….אַחַי הַאִם יָדַעְנוּ לְבַקֵּשׁ פַּעַם? פִּתְחוֹן הַפֶּה שֶׁלִּי הוֹלֵךְ וְנֶעֱצָם.

אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת גְּרוֹנִי בִּפְנֵי כָּל דַּף, בִּפְנֵי כָּל גֶּבֶר, אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת גְּרוֹנִי

בִּפְנֵי הָאֱלֹהִים –  שֶׁיִּכְרֶה אֶת אַהֲבָתִי וְאֶת הַצַּעַר

שֶׁיְּפַזֵּר אֶת פִּסּוֹת הַצְּוָחָה אֶל עוֹלָמוֹ הָרָעֵב.

……….אַחִים יָבְשׁוּ

……….הַסְּלָעִים הַגְּדוֹלִים, —– רַחְמָם שְׁדוּדָה מִפַּז

……….דָּמְמוּ תְּהוֹמוֹת וְיַמּוֹת מִלַּחֲשֵׁי עֵדוֹת דָּגָה;

……….מָה נִגְאֶה וְנִשְׁפֹּל מִשְּׁמָמָה לִשְׁמָמָה —–

……….הַשָּׁמַיִם הָרֵיקִים וְעַתָּה — תּוּרַק הָאָרֶץ. אֵיבְרֵי

……….אֱלֹהִים בְּזֶרַע עוֹלִים דּוֹמְמִים בְּגִדּוּל־הַבֵּטוֹן

……….אֵבֶר־הַבַּרְזֶל זָקוּר רֵיקָם אֶל הָרְקִיעִים

……….כְּמוֹ מִילָה לַעֲנָנִים —— וְנִשְׁכְּחָה.

.

אַחִים, הַמִּלִּים בְּבִטְנֵנוּ

שְׁכוּחוֹת, אָנוּ בִּרְכַּת טַל וּמָטָר שֶׁנִּתְיַבְּשָׁה.

אֵיכָה אָנוּ נוֹפְלִים מִתּוֹךְ גּוּפֵינוּ – נוֹפְלִים מִן הַמָּעוֹף

אֶל נוֹף הָעוֹלָם? מִי יִפֹּל בֶּן־אֱנוֹשׁ מִשְּׁמֵי־יָהּ לִשְׁמָמָה –

מִן הַיֵּאוּשׁ לָאֵימָה? וּמִי מֵרִים הַנְּפָשׁוֹת מִתּוֹךְ הַצַּעַר לַצָּמָא

וּמִן הַצָּמָא אֶל הַצֶּדֶק?

.

ב.

אֲחָיוֹת,

מָה עוֹד שׁוֹכֵן בַּגֶּחָלִים הָרְדוּמוֹת שֶׁל אַדְמָתֵנוּ שְׁכוּחַת הָאֵל וַחֲרוּכַת

הַדָּם? אֵיךְ יַעֲלֶה אֶל יָדֵינוּ פְּרִי שֶׁאֵינֶנּוּ בֹּסֶר – עֻבָּר תְּפוּחַ מַיִם וְחוֹלֵה זָהָב

הַפֵּרוֹת צוֹעֲקִים בְּבִטְנֵנוּ, אֵינְכֶן שׁוֹמְעוֹת? גַּם עֵץ הַשָּׁקֵד מְבַשֵּׂר

כִּי הִגִּיעָה שָׁעָה: רֵיחוֹ רָקַב וְעֵינָיו אֶל לְשׁוֹנֵנוּ:—

וּלְוַאי הָעוֹלָם הָיָה גַּן יָמֶיךָ וּדְשָׁאִים מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְהַלֵּךְ בָּם,

…וַאֲוִיר הַמִּישׁוֹרִים רְצוֹנְךָ לִנְשֹׁם – שׁוּבָה אֲדֹנָי אֶל מְעוֹנְךָ

………..שׁוּבָה קוֹל הָאֲדֹנָי שֶׁל כָּל צֹאנְךָ, לְהַגִּיד אוֹתְךָ תְּפִלָּה בַּשּׁוֹשַׁנִּים

……………….וְרֵיחָן נְשִׁימוֹתֶיךָ יַהֲלֹם: שׁוּבָה אֲדֹנָי אֶל מְעוֹנֶךָ.

…………………….שׁוּבָה אוֹר הָאֲדֹנָי אֶל עֵין רוֹאֶיךָ, אִישׁוֹנַי שְׁחֹרִים יָדַי

…………………………..בְּלֶהָבוֹת אָדֹם — הַשָּׁעָה זוֹרַחַת נֶצַח לָבָן

………………………………….אֶל תּוֹךְ שְׂפָתַי – שׁוּבָה אֲדֹנָי שׁוּבָה אֲדֹנָי

.

שׁוּבוֹ אַחֲיוֹתַי אֶל טַל הַבְּקָרִים אָנוּ הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת

אֶל רַחְמוֹ שֶׁל עוֹלָם: לֹא בָּאֵשׁ, לֹא בַּדָּם, לֹא בַּמַּיִם, לֹא בַּתֹּפֶת

לֹא בָּעֲרִיפָה, לֹא בַּמַּגֵּפָה. רַק בָּרוּחַ עַל פָּנֵינוּ אַחֲיוֹת גֶּחָלִים רַק בַּהִבְהוּב

רַק בָּרָקָב, רַק בַּטַּחַב עַל גּוּף חֲטָאַי הַבֵּטוֹן וּפִצְעֵי הַבַּרְזֶל בָּאֲדָמָה.

אֲחָיוֹת,

גַּרְמֵי שָׁמַיִם מִתְהוֹלְלִים עַל בְּשָׂרֵינוּ, צְעָקוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּנוּ

חֲרָבוֹת מִתְהַפְּכוֹת מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה עַל צַוָּאר לְלַבֵּן בָּנוּ רַעַד הַשְּׁתִיקָה.

וְעַתָּה בָּאָה שָׁעָה, וְקוֹלֵנוּ אָפוּף מִדַּעַת, וְקוֹלֵנוּ אָפוּף תְּהוֹם וְלֹא נֹאמַר

אֶלָּא – אֵל־בּוֹא־הֲלוֹם, בּוֹא וַהֲלֹם בְּלֵאוּת הָאֲדָמָה, שְׁלַח לִוְיָתָן

נָבִיא לֶעָרִים, רַעַשׁ מַשַּׁק כַּנְפֵי הַחַיּוֹת – שִׂים בִּנְדוּדֵיהֶן אֶת מוֹעֲדֶיךָ.

…………………….אֲחָיוֹת,

…………………….לֹא עוֹד נַעֲלֶה בְּבוּשָׁה שֶׁאָנוּ מְפֻחֲמוֹת לַיְלָה,

…………………….שֶׁאָנוּ זוֹלְגוֹת אֶל לֹבֶן הַיַּמִּים בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

…………………….יָדֵינוּ אֵין־שָׁלָל פְּשׁוּטוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם, וּפִינוּ, פִּינוּ שִׁירָה.

.

ג.

אֵלִים, כֵּיצַד לִקְרֹא אֶת צִיּוּרֵי הָעֲנָנִים, וּלְטַפֵּס בְּדִמְיוֹנְכֶם אֶל גּוּף

שֶׁאֵין בּוֹ בָּבוּאָה? פִּסְגוֹת שָׁמַיִם בּוֹעֲרוֹת נֶעֱמָדוֹת אֶל הֶהָרִים,

לָבָן שׂוֹרֵף אֶת הָאִישׁוֹן שֶׁל שְׂדוֹת שָׁמַיִם מַזְהִירִים, מִנִּיצוֹצוֹת פְּנֵיכֶם

הַשָּׁבִים וְעוֹלִים כְּהֵד גּוּפֵינוּ – כָּל בְּשָׂרֵינוּ הַמַּרְאָה.

וְכֵיצַד עַתָּה עָלֵינוּ, אֵלִים, לִקְרֹא שָׁמַיִם בְּמַבָּט הַסַּנְוֵרִים הָעִוֵּר

אֶל הָאָדָם? לְבוּשֵׁי אוֹר כְּשַׂלְמָה אַתֶּם צוֹבְאִים עַל הָעֵינַיִם,

לְהָצִיף בַּחֲזוֹנֵנוּ הֹלֶם־לֹבֶן מִלְחָמָה:

…………..כָּל הָאֲרָצוֹת הַמֻּבְטָחוֹת לָנוּ שׁוֹקְעוֹת בִּרְחוֹבוֹת הוֹמֵי־שָׁלוֹם

וְסוֹאֲנֵי־לֵאוּת שְׁלֵוָה, בִּסְעָרוֹת שֶׁל כִּכָּרוֹת וּמְדִינוֹת גָּדֵר בְּצוּרוֹת,

בְּגוּפוֹת חוֹמָה עוֹלוֹת מִגְּרוֹן אַרְצֵנוּ כִּבְשׂוֹרוֹת;

וְאַיֵּה שִׂפְתֵי הַדְּבַשׁ שֶׁל אֶרֶץ אִמָּא וְאָבוֹת

לְבַשֵּׂר בָּנוּ עַל אֶרֶץ חֲרֵבָה?

…………אֵלִים, חָשַׁכְנוּ תַּחַת מַלְבּוּשֵׁי הָאֲדָמָה, אַךְ לֹא חָשַׁכְנוּ דַּי.

יָמִים רָצִים עַל לֵילוֹתֵינוּ, חֲלוֹמוֹת – סְפִינוֹת טְרוּפוֹת

כּוֹכָבִים – גְּרוּרוֹת אֵינְסוֹף שֶׁל זְמַן עֵינְכֶם הָעֶלְיוֹנָה.

אַךְ בְּשָׂרֵנוּ הָאָפֵל הוֹמֶה כְּיוֹנָה אֶל שׁוֹבַךְ עַפְעַפַּיִם כְּבֵדוֹת.

אֶל קִרְבֵי הָרִים נֶעֱצָמִים עַל הֶעָרִים, צִיּוּצֵי צִפּוֹרִים

מִפִּיּוֹת שְׂרוּפֵי שְׂפָתַיִם. לָנוּ נֹגַהּ הַשָּׁמַיִם כִּפְתִיחַת מַעֲטָפָה

שֶׁל שִׂפְתוֹתֵינוּ  — וְאַיֵּה מִכְתָּב?

…………..הוֹמֶה גַּם עָב הַלּוֹכֵד מַבָּטִי בְּקוֹלוֹת נִקְרְעוּ מִשָּׁמַיִם

…………..וּכְמוֹ יָם אַחֲרוֹן תַּפְלִיג בּוֹ תִּקְוָתִי, יְשׁוֹטֵט כְּהִמְנוֹן מֵעַם שְׁכוּחַ אָזְנַיִם,

…………..אֲלֵיכֶם — שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם צְלוּלָה, הֵד הַנְּשִׁיקָה עַל לֶחְיוֹ שֶׁל עוֹלָם, צַעַר

…………..הָאָדָם בְּגֵאוּת זִכְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא רָשַׁם בָּם אֶת גּוּפוֹ, שֶׁאַךְ חָלַם.

…………..אֵלִים, קוֹלְכֶם יָשׁוּב אֶל בֵּין קִירוֹת רְקִיעִים, כְּמוֹ פְּנִינָה נִרְקֶמֶת

…………..אֶל מִלָּה. אָז בִּבְשַׂר הַמַּרְאָה שֶׁל דְּמוּתֵנוּ נַבִּיט, וְנִשְׁלֶה מֵעָמְקָהּ

…………..—- לְדָוִד תְּהִלָּה

.

ד.

אֲדוֹן צֵל עוֹלֶה עַל צִיּוֹן, הַאִם

כְּבַד־רָצוֹן אַתָּה שָׁב אֶל הָהָר?

כְּבָר שׁוֹטְטִים בִּשְׂפָתֶיךָ־הַס כְּבִרְחוֹבוֹת, נֶחְנָקִים מַס־חוֹבוֹת עַל בָּתֵּי

כְּנֵסִיּוֹת; לוֹהֲטִים מַעֲשִׂיּוֹת אֱלֹהֵי־רַע חוֹשְׁבִים הִרְהוּרֵי הַכְּפִירָה

כִּמְצֻוִּים. חַג־כּוֹכָבִים הַלֵּב חָשׁ בְּצִיּוֹן

………..כְּצִוְחַת־מְאוֹרוֹת; בְּנֵי־אָדָם זָעִים קְרִינָה בַּחֲצֵרוֹת –

נָעִים־שְׁגוּעִים כִּזְרָעִים בְּהָרִיַּת הַשְּׁכִינָה, כָּל בְּרִיאָה הֲמּוּמַת־חֶבְיוֹנָהּ

תִּתְגַּדַּל לְעוֹלָל בּוֹעֵט בֶּטֶן הָאֵם. אֲהָהּ אֲדוֹנִי, הַאִם אֵין מְנַחֵם לִשְׁלוּחֵי

הָעוֹלָם־הֱקִיאָם— מִמְּרוֹם צַעַר מוֹתְךָ לִתְהוֹם הַבְטָחָה אַדְנוּתִית־רִבּוֹנִית

לִמְלוּכָה? הַאִם בִּי מְנַחֵם? וְאֵיכָה אֲנַחֵם וְלִבִּי־פַּחַד שְׁאוֹן הָאַחֲרִית —

אֲנִי – הַקּוֹרֵאת וְעוֹנָה, מְשַׁלַּחַת יוֹנָה כְּמוֹ־מִמְּךָ – מְשַׁקֶּרֶת הַבְּרִית.

כְּלוּם יוֹנָה תְּנַחֵם? וְאֵיכָה תְּנַחֵם הַדְּמוּמָה אַךְ הוֹמָה וְהוֹמָה,

וַאֲנִי אֲדוֹבֵב אֶת קוֹלְךָ כְּמוֹ־מִמֶּנָּה כִּדְבַר נְבוּאָה בְּמִרְמָה:

.

"דֹּע־דְּעִי כִּי אֵימָה לְפִתְחֵךְ אוֹר רוֹבֶצֶת עוֹפוֹת

נִשָּׂאִים כְּהֵדֵי יוֹם לָבָן, שֶׁאֵינֶנּוּ מַגִּיעַ, אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ

כִּי כְּמוֹ רַעַל יָשָׁן תַּהֲרִי בְּקוֹלֵךְ אֶת דִּמְמַת אֲדוֹנֵךְ

הַדַּקָּה. וּבִשְׁמֵי תְּעוּקָה עוֹד אָבוֹא כְּנִסְתָּר; צֵל עוֹלֶה עֲלֵי צִיּוֹן

……………………………………………צֵל־רָצוֹן חָרוּץ בָּהָר"

.

ה.

מִי יָשִׁיר בָּכֶן שָׁנִים רָעוֹת? בַּחֲלוֹמִי עֲמַדְתֶּן עַל הַנָּהָר וּבְלַעְתֶּן

מָה שֶׁנִּקְרָה, כָּל מָה שֶׁנִּקְרָה, וְרָעוֹת נוֹתַרְתֶּן

רָעוֹת וְחִוְּרוֹת. עֲלִיתֶן עַל הַכִּכָּרוֹת, הִשְׁתַּפַּלְתֶּן לָעֲמָקִים

צְבַעְתֶּן פְּנֵי צִפּוֹרִים בְּמָעוֹף עָיֵף.      וְהַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת —

……………………..מִי יִבְכֶּה אֶת הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת? וּגְרוֹנֵנוּ שָׁנִים רָעוֹת

…………שֶׁבְּלָעָן; וְאָנוּ שָׁנִים רָעוֹת אֵינְסְפוֹר עַל הַנָּהָר, אָנוּ שָׁנִים רָעוֹת

…………בֶּהָרִים. עָלִינוּ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, כְּעֵדֶר, רוֹעֶה לָנוּ הַזְּמַן וְקוֹלוֹ

…………כּוֹכָבִים – צַעֲקוֹת עִדָּנִים שֶׁבָּאִים אֶל קִצָּם. צַעֲקוֹת עִדָּנִים לֹא

…………יָבוֹאוּ.

.

עַתָּה מִי יְפָרֵשׁ חֲלוֹמִי לְחִידָה? וּפָרוּשׂ הוּא כֻּלּוֹ לְפָנֵינוּ

וּפְרוּשָׂה כָּל הָאָרֶץ לְאָכְלָהּ וּלְבָלְעָהּ, אַךְ תּוֹסִיף וְתִגְדַּל בְּבִטְנֵנוּ —

לְאַנְחוֹת יְלָדִים שׁוֹעֲטֵי אֶל לֵדָה, לְלֵאוּת מַלְאָכִים מִלְּנַסּוֹת

לָתֵת בְּלֹעוֹת הַבָּאִים אֶת קוֹלָם – הֵד תִּשְׁבָּחוֹת וְשִׁירוֹת הָעוֹלָם

מֵי נְהָרוֹת וּמוֹתָם אֶל הַיָּם כְּלַהֲטֵי פַּרְפָּרִים אֶל אוֹרוֹת.

…………………….שָׁנִים רָעוֹת, עָיַפְתִּי בָּכֶן, בְּעֵינַיִם מְרֻטָּשׁוֹת לִרְוָחָה,

כָּל הַלְמֵי הָעוֹלָם וּמֵרוֹצֵי הָאֲוִיר נִתְלָשִׁים מִמְּקוֹמָם אֶל רֶחֶם אִישׁוֹנַי:

בְּכָל אֲשֶׁר אַבִּיט אֵלֵד פַּחַד הָעוֹלָם, צַעֲקוֹת הָעוֹלָם וְקִלְלוֹתָיו.

וּתְמוּרוֹת רָעוֹת רָאוּ עֵינַי – גַּם כְּלָבִים בּוֹכִים בַּמִּדְרוֹנוֹת; גַּם כְּרוּבִים

בִּדְמוּת פֶּרַח וּפֶרַח, וְצוּף נִגָּר מִנְּשִׁיקָתָם אֶל הָרְחוֹבוֹת

בָּם יָדַעְנוּ לְהַלֵּךְ, בָּם הָיִינוּ בְּרוּכֵי צְעָדִים רַבִּים וְלֵילוֹת אֲרֻכִּים

פָּקְדוּ מִדְשָׁאוֹת בְּאַלְפֵי טַל.

.

שָׁנִים רָעוֹת —

כֵּיצַד נָשִׁיר סִבְלֵנוּ אֶל הָאֵל, וְאָנוּ מוֹהֲלִים אֶת לֵילוֹתֵינוּ מִפַּחַד הַקִּינָה –

בְּזַרְנוּקֵי נֵאוֹן, בִּכְוִיּוֹת חַשְׁמַל עַל פְּנֵי פָּנָיו הָאֲפֵלוֹת. צְעָקוֹת נֶאֱלָמוֹת אֶל

אוֹרָהּ שֶׁל הָעִיר, וְחִוְּרוֹת הַשָּׁנִים הָרָעוֹת. וְרַבּוֹת וְרַבּוֹת וְרַבּוֹת לְהַכְאִיב

וּמִי יָשִׁיר כִּי הֵן רַבּוֹת, וְכִי רָבְתָה הָאֲחִיזָה?

 

רות פוירשטיין היא משוררת, אמנית רב תחומית ומאסטרנטית לספרות באוניברסיטת תל אביב. ספר שיריה הראשון, "ספר שכחה וגאולה", עתיד לראות אור בהוצאת בלימה. מחזור השירים שכאן מתוך ספר נוסף שבכתובים.

 

» במדור ארוכים בגיליון הקודם של המוסך: פרגמנטים מתוך ספר בכתובים מאת אלמוג בהר

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן