שירים מאת ספיר יונס וענת חנה לזרע
את מבקשת ואני דוהרת לתוך חור של מנעול
הֲיִי בְּרִיאָה, שְׁלֵמָה
הָרֵי גַּעַשׁ, אַרְנָבִים
גִּזְעֵי עֵץ
כְּרוּתִים בַּחֲשֵׁכָה
שָׁטִים בַּנָּהָר, אֵלַי
בּוֹאִי
בּוֹאִי אֵלַי
אַרְמוֹנוֹת שָׁמַיִם
כּוֹלְאִים אוֹתִי בָּךְ
מָה רָצִית
כְּשֶׁסּוֹבַבְתְּ אֶת הָרוּחַ
לְכִוּוּן הַיָּם
.
אלו אינדיגו
אֵיזֶה מִין גְּבוּל אַתְּ שֶׁהוֹלֵךְ עַל הַגַּב וְחַיָּב בְּהִבָּדְלוּת מִן הַשָּׁמַיִם?
שֶׁאָסוּר בְּהִשָּׁמַע? אַתְּ שׁוֹלַחַת בְּהַפְתָּעָה מַבּוּעַ
וְזֶה בָּהוּל וְהַהַפְתָּעָה חֲמוּרָה
כְּמוֹ שְׁמָהּ שֶׁל הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת כְּשֶׁהִיא רוֹתַחַת, לֹא רַק כְּשֶׁאַתְּ נִמְסֶרֶת
אֶלָּא מֻבְטַחַת
לְנֶפֶשׁ שֶׁתַּחְפֹּץ
חַפָּה מִכָּל מַבָּט בַּמַּרְאָה, עוֹטֶפֶת כְּמַלְכָּה־מַצְלֵמָה, לוֹכֶדֶת אֶת כָּל הַהֶרֶס וּמַנְעִימָה
הִנָּךְ שְׁרִיקָה
קוֹלוֹת רְתוּקִים הַהוֹלְכִים בָּרְחוֹב
עֵצִים הַמְבַקְשִׁים לִשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ
מַגַּע הַצֵּל בַּחֲשֵׁכָה
.
בינות לנקיקים
שפתיים: תָּרָה בֵּין הַסְּלָעִים אַחַר מָקוֹם שֶׁאוּכַל לוֹמַר בַּיִת
סֻכַּת מַצִּיל. הַאִם הִיא בַּיִת?
ים: הָעֵינַיִם בּוֹחֲרוֹת לְהוֹרוֹת רַק אֶת הַשָּׁלֵם.
הַצְמִידִי אָזְנֵךְ. הַאִם הָאֶבֶן הוֹמָה אוֹתָךְ?
עָלַיִךְ לְהָסֵב וּלְלַקֵּט אֶת הַלָּבָן מִתּוֹךְ כֶּסֶף הַגַּלִּים
לְהַכְרִיז שֶׁלָּךְ. אֵינֵךְ אָדָם אֶלָּא טַחַב
שפתיים (קוטעות): וּמִנַּיִן לִי שֶׁלֹּא שֶׁל אַחֵר?
ים: מִישֶׁהוּ בְּאִי נִדָּח דּוֹאֵב
הַצְּעָקָה מֵימִית וּמִתְנַפֶּצֶת עַד אֵלַיִךְ. אֵינֵךְ יְכוֹלָה
לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִלְּבַד לַעֲמֹד בִּמְקוֹמֵךְ. יוֹדַעַת שֶׁאֵינֵךְ בַּמָּקוֹם
שפתיים: אֵין בִּי הַכֹּחוֹת הַמַּגְעִישִׁים אֶת הַמַּיִם
הַיְדִיעָה כֵּיצַד גְּדֵלִים כַּאֲשֶׁר הֶחָלָב מָלוּחַ
ים: אֶת הָאֳנִיּוֹת וְהַסְּפִינוֹת חוֹלְלוּ בְּנֵי הָאָדָם.
כָּעֵת עָלֵינוּ לִרְקֹד.
שפתיים: אַיֵּה הָרוּחַ שֶׁתּוֹתִיר בָּנוּ רַעַד, זֵכֶר לְרִיתְמוּס הַגּוּף?
הַאִם אַגָּן לְהָזִיז וְאָז רֶגֶל?
הַאִם רֶגֶל לְהָזִיז וְאָז אַגָּן?
הַאִם שְׁרִירֵי הַשֶּׁמֶשׁ מִתְעַיְּפִים בַּחֲלֹף שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הַחַמָּה?
ים: הַחוֹל מְקַבֵּל אֶת צוּרַת הָרֶגֶל.
הַאִם אַתְּ יוֹדַעַת כֵּיצַד הָאֶבֶן בּוֹחֶרֶת לֶאֱהֹב
לִפְנֵי שֶׁנֶּהֱפֶכֶת לְחוֹל?
שפתיים: הַס לַשַּׂרְעַפִּים! הֵם מְחָרְבִים אֶת בּוֹא הַבַּיִת
ים: רֶסֶס־תֶּסֶס מִצְטַבֵּר וְלֹא מוֹתִיר מָרוֹם.
שפתיים: חָבָה אֶת חַיַּי לַסְּלָעִים, מֵּהֶם נוֹטִים הַחוֹלוֹת, נִסְחָפִים לְ
.
.
.
בידֵי מלאכֵי המים
בִּידֵי מַלְאֲכֵי הַמַּיִם, לֹא בְּיָדַי חַיַּי, זֹךְ דַּעְתִּי וְכָל הַגֵּיאָיוֹת הַנִּצְבָּרִים.
הוֹלְכִים וּפוֹחֲתִים פְּעָמַי. פָּסוּק הַזְּמַן.
אֵיךְ לְהוֹדוֹת עַל הַקַּיָּם, הַמַּבָּע אֵינוֹ עוֹלֶה יָפֶה
אַל תִּתְהִי אִם כָּרוּעַ, כָּרוּעַ
אִם נָסוֹג הַנִּצָּחוֹן, מֻלְקֶה.
בְּרִקְמוֹת הָאוֹר, הַשֶּׁפַע, הַשִּׁיטָה
מְצֻוֶּה, כֵּן, מְצֻוֶּה מִשְׁגֶּה.
אַחֲרַי, בִּתִּי, הַמַּבּוּל, אֶחֱזִי חָזָק בְּמָה שֶׁהַיָּם
.
גשם, בוא
מֵאוֹת בַּשָּׁנִים אַחֲרֵי
עוֹד מְדַמָּה עַצְמִי שׁוֹמֶרֶת הָרַקָּפוֹת
לַחַץ הַסֶּלַע מַרְכִּין רֹאשׁ, מַרְצִין צִפִּיָּה הַצַּעַר
בּוֹר נִכְרֶה לִפְקַעַת הַנֶּפֶשׁ מָרָה מָרָה מִפְּנֵי לְשׁוֹנוֹת
בֵּין עֲצֵי אֹרֶן וְאֵדֵי שָׂרָף אוֹצֶרֶת אֲדָמָה
נְשִׁימָה, קוֹבְלִים עֲשָׂבֶיהָ
פּוֹרְטִים עַל מֵיתְרֵי רוּחָהּ
אֲנִי מְשַׁנֶּנֶת אֶת אִידִילְיַת הַנַּעֲלוֹת
בִּרְכַּי מַאֲהִילוֹת, מַחְבּוֹא לְרִבּוֹא לְבָבוֹת
אֲנִי שׁוֹמֶרֶת הָרַקָּפוֹת
חַף מִפֶּסַע, גָּבוֹהַּ מֵעַל שִׂיאִים סֶנְסַצְיוֹנִיִּים וּמַצַּע מְחָטִים
מְרַחֵף אָחִי מֵת נוֹדֵד, קוֹרֵא לַשֵּׁפֶל בְּשֵׁמוֹת מְעוּטֵי דָּם,
לְאוֹהֲבָיו בְּקוֹלוֹת מַיִם חַיִּים
הִנֵּהוּ קוֹרֶה בְּכָל זְמַן
מִסְתַּמֵּן, נַעֲנֶה, נֶעֱגָן
לֹא מְחָרֵף,
קָרוּא
.
זה שונה,
רַבִּים הָעֵצִים הָאָצִים בַּוָּאדִי
חוֹלְפִים עַל פָּנַי,
רוֹצְצִים עַפְעַפַּי בְּצִפּוֹרִים נֻקְשׁוֹת.
זֶה שׁוֹנֶה, בְּטַפְּסָם, עֵצִים עוֹקְרִים אוֹתִי
מִן הַהֶקְשֵׁר, סִימָנֵי הַהֶכֵּר, מִן הָרַצְיוֹנָלִי,
בְּזַעֲזוּעַ.
אַף שֶׁאוֹסְרִים עֵינַי
בְּבֹץ וּמֶלַח,
רוֹאָה, מוּרָדִים כּוֹכָבֶיךָ
מִן הָהָר לְפִירִים, נִצְרָפִים בָּאֱמֶת
לְעוֹרָם רַק בַּרְזֶל.
נֶאֱלָם בְּלֵיל רַעַשׁ
שָׁכוּב, לָרִאשׁוֹנָה אַתָּה מֵת
אֲנִי כּוֹרֶכֶת אֶת הָרוּחַ בְּחֹמֶר מְבוֹדֵד,
מְנַסָּה לְהָשִׁיב אֵלַי מִנְהַג יָם
אֵי שָׁם
חוֹלֵשׁ כְּמוֹ לַיִשׁ,
מְחַיֶּה כְּמוֹ לֶחֶם,
קַרְדִּינָלִי
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת אורית פוטשניק, עדי קוגלר, לאה קליבנוף־רון ומרחב ישורון
תגובות על כתבה זו