"שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי": פניה ברגשטיין מתגעגעת לאמא ואבא

איזה עוצמה יש לשירים ששמענו בילדותנו? כמה מתיקות משוחה על צלילים אלה כשאנו מאזינים להם בבגרותנו?

פניה ברגשטיין (במרכז) עם הוריה: יהושע מרדכי ודבורה (צילום: פרוייקט ניגונים)

שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.

עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק
הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.
הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק
"אֵיכָה" וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.

כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

פניה ברגשטיין, משוררת עבריה, נולדה ב-1908 בעיר שצ'וצ'ין בפולין. אביה, שהיה מורה עברי, הקנה לה את ידיעת הלשון העברית וספרותה. בנערותה הצטרפה לתנועה החלוצית וב-1930 עלתה לארץ והתיישבה בקיבוץ גבת שבעמק יזרעאל. היא כתבה בין השאר את 'בוא אליי פרפר נחמד' ו'האוטו שלנו'. היא לא כתבה רק לילדים, ובין יצירותיה שיר יפיפה הממוען למבוגרים. בשירה 'ניגונים' היא מקפלת געגוע לבית אבא.

פניה ברגשטיין

באותם ימים של שנת 1944, החלו להבין בקיבוץ את גודל הטרגדיה הנוראה שהתחוללה באירופה. בתקופה זו היא הבינה כי הוריה ומשפחתה כבר אינם. סמוך לכתיבת השיר גם שלחה (או התכוונה לשלוח) מכתבים שבהם היא מבקשת לקבל מידע אודות בני משפחתה. המכתבים התגלו בדצמבר 2010 בקופסת נעליים בקיבוץ בצפון (ניתן לעיין בהם באתר "פרוייקט ניגונים").

"אני מבקשת שתואילו בטובכם לתת לי ידיעות על גורל משפחתי אשר בשנים האחרונות התגוררה באוטבוצק רח' שקולנה 37", כתבה פניה ברגשטיין במכתב לעיריית העיר בפולין, ואחר כך פרטה אודות בני משפחתה. ולבסוף חתמה: "אני מבקשת בהכנעה רבה לקבל תשובה, בתקוה שאקבלנה בקרוב".

הרקע לכתיבת השיר, כך מספרים, הוא תשובה לחברי הקיבוץ בו התגוררה, שמתחו ביקורת על החלטתה להנהיג טקס הדלקת נרות שבת עם ילדי הגן בימי שישי, וביקשו לבטלו. פניה הצטערה על גישתם של חבריה. היא התכנסה בחדרה וכתבה על מערכת היחסים המורכבת בין הבת החלוצה, הקיבוצניקית, לבין ההורים הרחוקים אותם עזבה, אך ניגוניהם טבועים עמוק בדמה:

נִגּוּנֶיךָ אָבִי וְשִׁירַיִךְ אִמִּי
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים

גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים

 

ניגונים מקזבלנקה

לפני 12 שנה, כשהחלו לעבוד יחד החזן והפייטן הדגול ר' חיים לוק ויאיר הראל, זמר ויוצר ומייסד אתר 'הזמנה לפיוט', ניסה הראל להפגיש את ר׳ חיים עם שירי תפילה ישראליים מתוך מחשבה כי ר׳ חיים יוכל לתת להם פרשנות אומנותית ייחודית, להעמיק את מימד התפילה שבהם. הראל הפגיש את ר' לוק, בין השאר, עם השיר 'ניגונים'. כששמע ר' חיים לוק את השיר הוא התרגש מאד, פנה אל חדרו ויצא ממנו עם מכתב ישן.

ר' חיים לוק

בצעירותו למד ר' חיים לוק בישיבת 'אם הבנים' במרוקו, וכשבגר נשלח ללמוד בישיבה בלונדון. על המרחק והגעגוע גישר באמצעות חלופת מכתבים עם מורו האהוב, ובאחד מהם נזכר עתה. הוא אחז נרגש במכתב ששלח לו המורה, וסיפר על המסר הדומה, על זרעי הילדות שנטבעו בו, ועל האיחול שהם יעלו ויצמחו.

ב"ה

קזנבלנקה, י"ט טבת, תשי"ז

23.12.56

ישאו הרים שלום, לנופך ספיר ויהלום, למעלת בננו חמודנו כה"ר חיים לוק הי"ו, אלקים יענה שלומו, ולפני שמש ינון שמו, בשלום ובמישור ישוב אל עמו, ואל שער מקומו, אכי"ר […]

אור עינינו!

מה מאד עלץ לבנו במכתבו היקר אשר הופיע לנו כענק חרוז פנינים, שפתותיו שושנים, אשר ממנו נוכחנו לדעת, כי דברינו היו היוצאים מן הלב כאותן זרעוני גינה אשר זרענו על לוח לבו, לא היו כזרועים על צחיח סלע ותלמי ציה, רק על ארץ חפץ דשנה ופוריה, יישר חיליה! אקוה כי לימים יוצרו ישגשגו ויפרחו, יענפו ענף וישאו פרי תנובה, עד כי יהיו לגפן אדרת, לכבוד ולתפארת, אם אך ינופף ידו כפעם בפעם להזיל עליהם גשם נדבות, במפעלות נשגבות, וטללי המדות החשובות, מאליפות מדובבות, ולעדור ולנכש ולנקות הקמשונים והזרעים הרעים מבין ערוגות המטעים, בעודם קטנות ורעננות.

ויהיו דברינו אלה לזיכרון בין עיניך, כי רק בזה יהיה לבך נכון ובטוח כי מעשיך וכל עמלך יהיו לרצון ולריח ניחוח, ובהגיע תור עת לחננה, בוא יבוא ברנה, וה' יכין צעדו, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, וסמך אלוק בעדו.

ואל תדאג, בננו, על הפרידה, כי כך היא המדה, וכך היא דרך הנטעים המגודלים, ממקום למקום הם נשתלים, ורק בזה יציצו ויפרחו, ומעפר אחר יצמחו, וגם אתה כאחד מהם, אשר בישע אלקים, תציץ ותפריח, והיית אך שמח, ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח, אכי"ר,

כחפץ לבבך

וכחפצינו המעתירים בעדך

עתרת החיים והשלום.

ועד אם הבנים

יהודה סריקי

 

בביצועו המיוחד מצליח ר' חיים לוק לבטא באופן יוצא דופן את הגעגוע המתוק והכואב של הבן להוריו:

ניגונים-ר' חיים לוק

 

כתבות נוספות

על פַנְיָה בֶּרְגְשְׁטֵיין שהלכה ואיננה

איך הופך פיוט בן 1500 שנה ללהיט ביוטיוב?

המפגש המפתיע בין הקרמיקאית לפיוט "הנה כחומר כחומר ביד היוצר"

 

 

אתר הפיוט והתפילה

מה קורה כשטקסט של משורר מהמאה ה-6 פוגש מלחין מהמאה 21 או תפילה שמנסה לחבר בין 4 כנפות תבל? אתר הפיוט והתפילה מזמין אתכם להיכנס ולחוות עולם עשיר ומרגש, עתיק וחדשני כאחד. http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song

לכתבות נוספות של אתר הפיוט והתפילה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו