מצע, קמפיין שלילי וגעוואלד – האם באמת היה פעם יותר טוב?

איך נראתה תעמולת הבחירות בבחירות הראשונות בישראל

עמית נאור | 12.09.19 |
Share
1

עברנו את זה פעמיים בתוך שנה אחת, וזה אוטוטו סוף-סוף נגמר. שתי מערכות בחירות עוקבות באופן חסר תקדים, אילצו את המפלגות השונות לנהל מסע בחירות פעמיים, להחליט אם להמשיך באותו מסע תעמולה, או שמא להמציא קמפיין חדש לחלוטין. בכל עומס התעמולה הזה עצרנו רגע לשאול – האם באמת הגענו לנקודת שפל? האם פעם תעמולת הבחירות הייתה טובה יותר, או לפחות הגונה יותר? הלכנו לבדוק וחזרנו אל הבחירות הראשונות שהתקיימו במדינת ישראל.

הבחירות הראשונות בישראל נדחו פעמיים בזמן מלחמת העצמאות הקשה שבה נלחם היישוב. על אף ההבטחה שנקבעה במגילת העצמאות לקיים בחירות עד אוקטובר 1948, הקרבות הקשים אילצו את הנהגת המדינה לדחות את המועד, והבחירות נערכו רק בינואר 1949, לאחר שהתייצב המצב בחזית הדרום מול המצרים. הן גם לא נקראו הבחירות לכנסת, אלא 'הבחירות לאסיפה המכוננת', משום שעל הכנסת הראשונה הוטלה המשימה לחוקק חוקה. היא לא עשתה זאת, כך שאפשר לראות שכבר אז נהוג היה להתעלם מהכתוב במגילת העצמאות.

1
הנשיא הראשון חיים ויצמן ואשתו ורה מצביעים בבחירות לכנסת הראשונה. באדיבות לע"מ

אז איך נראתה תעמולת הבחירות?

ובכן, את החיצים הלעגניים ביותר השאירו לרוב לציירי הקריקטורות בעיתונים – המזוהים מפלגתית יש לציין. שום עיתון לא בחל בקריקטורות מאיימות, לגלגניות או תוקפניות, שלא היססו לרמוז בהינף עט, אפילו על תמיכת מדינות ערב בחלק מהמועמדים. העוקצנות לא הפסיקה גם אחרי היוודע התוצאות, כשאחת הקריקטורות קראה להקמת ממשלה שכולה בן גוריון.

1

1

1

 

בזירת הכרזות, נע העיצוב בין גרפיקה מושקעת (יותר או פחות) ששמה במרכזה את אותיות וסמלי המפלגה, לבין מצעים ארוכים שהיום נעדרים כמעט לחלוטין ממפת התעמולה המפלגתית. תמונות של מנהיגי המפלגות כמעט שלא נראו, אך מדובר יותר בקושי טכנולוגי מאשר בהעדפה: המודעות כן התהדרו בשמותיהם של מועמדים בולטים ומוכרים, ואפילו מקומן של ברכות וציוויים מרבנים גדולים לא נפקד. נאומים אגב, הושמעו לעיתים מרמקולים שעל גגות מכוניות נוסעות. ובכל זאת, המוטיב הגרפי הבולט ביותר ברוב הכרזות היה תמיד האות, שהיא סמלה של המפלגה ושתופיע על פתק ההצבעה.

1
כרזה של מפלגת הציונים הכלליים
1
כרזות בחירות בתל אביב. באדיבות לע"מ
כרזה מסוגננת של מפלגת הנשים ויצ"ו
1
כרזות של מפלגת מפ"ם עם שמות חלק מהמועמדים. באדיבות לע"מ
1
כרזה של רשימת איחוד הספרדים ובני עדות המזרח
1
כרזה של רשימת החרדים עם הוראה מאת מנהיג הציבור הליטאי "החזון איש"

חלק גדול מהכרזות היה דומה יותר למודעות המוכרות מהעולם החרדי, אותם פשקווילים שבהם משתמשים עד היום. אלו היו מודעות עם כיתוב ארוך שקרא לבוחרים לנקוט פעולה. המפלגות הכינו כרזות שונות לקהלי יעד שונים. מפא"י לדוגמה, פנתה אפילו לנוער, על אף שאינו בעל זכות הצבעה:

1

1
נאומים ומסרים הושמעו ברחובות מעל גגות מכוניות נוסעות. באדיבות לע"מ

אלמנט נוסף שנעדר משלטי החוצות של היום הוא אסיפות בחירות המוניות. גם היום אומנם מכתתים הנבחרים הפוטנציאליים את רגליהם בין שבת תרבות לחוג בית, אולם בבחירות הראשונות, אסיפות כאלו נערכו אפילו באולמות קולנוע. לאסיפות קדם פרסום נרחב, ושמם של הדוברים המפורסמים הובלט משל היו קלארק גייבל או אינגריד ברגמן. בחלק מהמודעות צוינו מראש הנושאים שעל סדר היום.

1

1

1

 

ואם אתם נרתעים מאירועים המוניים, אולי תעדיפו להגיע לאירוע בחירות מעט מצומצם יותר ומעט אלגנטי יותר, כמו מסיבת תה:

1

 

ראוי לציון מסע הבחירות של תנועת חרות בראשותו של מנחם בגין. כפי שהקריקטורות העוקצניות ביותר כלפי מפא"י הופיעו בעיתוניה (עם תחרות לא קלה מצד היריבה משמאל, מפ"ם), גם מסע הבחירות לא בחל באמצעים. סיסמאות, מודעות וכרזות רבות האשימו את מפא"י בשיתוף פעולה עם הבריטים השנואים, וטענו ששר החוץ ארנסט בווין (שהיה עוין ליישוב בתקופת המנדט) תומך בעצמו בהמשך שלטון מפא"י. שימו לב לפלאי הגרפיקה שבעזרתה פונה הבריטי השנוא אל "Dear Ben Gurion".

1

 

גם מקומן של מפלגות קטנות לא נפקד. אחוז החסימה אז נקבע על 0.83% בלבד, ובמערכת הבחירות השתתפו שורה של מפלגות שרובן לא שרדו עד היום בשום גלגול (ואולי את חלקן ראוי להחזיר). שתי דוגמאות בלבד (מתוך 22 מפלגות בסך הכל שהתמודדו במערכה): רשימת הפועלת והאשה הדתית הוקמה לאחר שהמפלגות הדתיות הקימו רשימה משותפת שמנעה מנשים להתמודד במסגרתה; בעוד יוצאי הפלמ"ח מצאו את מקומם במפ"ם ואנשי האצ"ל התאגדו במפלגת חרות, רשימת הלוחמים איחדה את לוחמי מחתרת הלח"י.

1

 

מובן שבמדינה הצעירה רבו העולים שאינם דוברי עברית, והמפלגות לא הזניחו אותן. מעבר לקריקטורות שהיו מובנות לכל מי שעקב אחרי הנעשה, פרסומים רבים של המפלגות נעשו גם בשפות אחרות (ובעיקר ביידיש, אך גם בלדינו, צרפתית, הונגרית ורוסית).

1
כרזה ביידיש אל "העולה החדש", מאת מפלגת מק"י, המפלגה הקומוניסטית

לצד הכרזות, העלונים ואסיפות הבחירות, הופיעו מודעות בחירות גם בעיתונים. בחלקן הופיעו סיסמאות, בחלקן פורטו מצעי המפלגות ועמדותיהן ובחלקן צוינו שמות מועמדי הרשימה. מודעות אחרות היו מודעות תמיכה של ארגונים שונים במפלגות המתמודדות, ושלל פרסומים על כינוסי בחירות ותזכורות לקראת השתתפות המתמודדים בתוכניות רדיו. העיתונים עצמם היו מלאים בריאיונות עם המתמודדים וטורים שהסבירו מדוע חשוב לצאת ולהצביע.

1

1

1

1

 

נראה שהרבה מהתופעות שקיימות היום בשדה התעמולה התקיימו גם אז, בבחירות הראשונות. גם אז עומס המידע היה רב, והבוחרים נדרשו לפלס את דרכם בין מפלגות שלא היססו לרדת נמוך. מי שלא שרד את הקרבות האלו הם כנראה מצעי המפלגות, כיאה לעידן שבו הנושאים הכי גדולים בעולם מסוכמים בכותרת, או ב-280 תווים.

 

רוצים לדעת עוד על הבחירות בישראל? היכנסו לאתר הבחירות המיוחד של הספריה הלאומית.

 

 

כתבות נוספות:

חשיפה: "טנגו דמוקרטיה" – שיר של אהוד מנור שלא פורסם מעולם

חלומות או הזיות? תוכנית השלום הנשכחת של אורי אבנרי

הקלטה נדירה: מחלקים את תעודות הזהות הראשונות של מדינת ישראל!

חידון כרזות הבחירות הגדול!

 

 

עמית נאור

עמית נאור, חובב היסטוריה בכלל והיסטוריה ישראלית בפרט, מתעניין כמעט בכל מה שקשור לתרבות הפופ, לפוליטיקה ולספורט. נשוי למעין ואב לאיתמר. המבקרת הכי גדולה שלו היא ג'ונו החתולה.

לכתבות נוספות של עמית נאור >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו