כך השתמשו יהודי קווקז במגפה כדי להונות את הנאצים

המאמצים להסתיר את עובדת יהדותם של יהודי הקווקז בעזרתם של המוסלמים בזמן הכיבוש הנאצי, מנעה הכחדותה של קהילה

חיילים גרמנים בכיבוש הקווקז. צילום: הארכיון הפדרלי הגרמני

ביולי 1942 החל הצבא הגרמני לכבוש שטחים בצפון הקווקז. אף על פי שהכיבוש נמשך חודשים ספורים, הוא פגע משמעותית בקהילות היהודיות שישבו באזור זה. בכפרים כמו בוגדנובקה ומנז'נסקי, שבהם התקיימו קולחוזים משותפים של יהודי קווקז ויהודי אשכנז, בוצע טבח המוני בבורות הירי. מרבית הנרצחים היו מקהילות היהודים ההררים יושבי הקווקז.

בתחילה, לא נתנו הנאצים יחס שונה ליהודים בני המקום, וסברו כי גורלם צריך להיות זהה לזה של יהודי אירופה. הכינוי "היהודים הרריים" שהשתמשו בו הרוסים, הסגיר את המוצא היהודי של הקבוצה. אך כאשר הצבא הגרמני כבש את העיר נאלצ'יק, היה מי שניסה לערער על סברה זו כדי להציל את הקהילה.

מספר היהודים בעיר באותה העת הגיע לאלפים. בצל ההפצצות הורו הנאצים על היהודים להגיע לרישום אצל קציני האס.אס. המשפחות הראשונות שנורו היו משפחת איפראימוב ומשפחת שאולוב המכובדות. קבוצה משפיעה של יהודים, שבראשה עמד מרקל שבייב, ניסתה להדוף את סכנת הכיליון שריחפה מעל יהודי העיר. הקבוצה ניסתה לגרום לנאצים להאמין כי היהודים ההררים אינם נמנים עם הגזע היהודי, אלא שהם שבט עצמאי המוכנה "טאט" ומשתייך לעמי הקווקז. לצורך כך הם נעזרו בקשריהם הטובים עם האוכלוסייה המוסלמית המקומית. ראש המועצה הלאומית של קברדינו בלקריה פנה למפקדה הנאצית בבקשה להתייחס אל היהודים ההררים כאל אחד מעמי הקווקז.

הצבא הגרמני, שמתוך סיבות פוליטיות וצבאיות נקט משנה זהירות עם האוכלוסייה המוסלמית המקומית, עיכב את הפקודה להשמדת יהודי העיר במשך חודשיים. בזמן הזה יהדותם של בני הקבוצה נחקרה על ידי מכוני המחקר הגרמניים, ובראשם המשרד לענייני הגזע של המפלגה הנאצית. נבדקו שאלות המוצא המשותף עם יהודי אירופה; נבחנו סמלים דתיים, ספרות, לבוש מסורתי, מנהגים ולשון מדוברת. הקהילה היהודית כולה ניסתה לטשטש את הסממנים היהודים. רבים החביאו וקברו בחצרות בתיהם ספרים ותשמישי קדושה.

הרב נחמיאל אמירוב

במסגרת מאמצים אלה אירע מקרה מפורסם המסופר בכמה גרסאות באוטוביוגרפיות מהתקופה. המאורע התרחש סביב הניסיון להוצאתם בסתר של ספרי תורה מבית הכנסת. קבוצה של גברים, בהובלת הרב הראשי של העיר, נחמיאל אמירוב, ביימו הלוויה כדי להוציא ולהטמין באדמה את ספרי התורה. בית הקברות שאליו יצא מסע הלוויה הפיקטיבי היה בקרבת המפקדה הנאצית. על מנת להרחיק מעליהם את קציני האס.אס עורכי הלוויה גרמו להם להאמין כי מדובר במתים ממגפת הטיפוס. המגפה שהייתה נפוצה במלחמת העולם השנייה הצליחה להרחיק את חיילי האס.אס, והטמנת ספרי התורה עברה בהצלחה.

המאמצים לעכב את הכרעת שאלת יהדותם של בני הקהילה הצילו לבסוף את רוב יהודי העיר. לא עבר זמן רב עד שהצבא הגרמני נאלץ להסיג את כוחותיו מהקווקז בעקבות התבוסה בקרב סטלינגרד. עם זאת, בתקופה קצרה זו של הכיבוש הנאצים בזזו רכוש, התנכלו ליהודים ושלחו אותם לעבודות כפייה.

 

כתבות נוספות

בית הספר העברי הראשון של יהודי קווקז

תיעוד: ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות בתמונות

 

תגיות

אליסה אברמוב

דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן החוקרת את ההסטוריה של יהודי קווקז בעת החדשה.

לכתבות נוספות של אליסה אברמוב >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו