נשים שעשו היסטוריה מחכות לכם בקבוצה->> גיבורות
במהלך חופשה משפחתית לשוויץ יחד עם בעלה ושני ילדיהם המשותפים ברברה וקנת', נתקלה רות הנדלר בפסלון פלסטיק של אישה רזה, גבוהה ובלונדינית בשם לילי.
בובת לילי לא נועדה לשמש כצעצוע לילדים, אלא דווקא כחפץ הומוריסטי למבוגרים. המפגש של הנדלר עם לילי הצית את דמיונה של אשת העסקים היהודיה-אמריקנית.
שלוש שנים לאחר טיול זה, יוצרה המהדורה ההמונית הראשונה של בובת הפלסטיק שעיצבה הנדלר. בובה זאת נקראה ברבי, על שם ברברה בתה של הנדלר. ברבות השנים הייתה בובת ברבי, בובת הפלסטיק הראשונה לילדות (וגם לילדים, אסור לשפוט!), לבובה הנמכרת ביותר בעולם.
באוטוביוגרפיה שלה סיפרה הנדלר, בת לזוג מהגרים יהודים מפולין, על הדרך שבה הגתה את הרעיון המצליח:
"היה זה תוצאה של הפעמים הרבות בהן צפיתי בבת שלי ברברה משחקת בבובות נייר עם חברות. הן תמיד התעקשו לשחק עם בובות נייר של נשים מבוגרות. בובות של תינוקות לא עניינו אותן, וגם לא בובות המייצגות ילדות בנות עשר – הגיל של ברברה וחברותיה. רק אז גיליתי משהו חשוב: הן השתמשו בבובות האלה כדי להשליך את החלומות שלהן על עתידן כנשים בוגרות."
המורשת של הנדלר, וכתוצאה מכך גם של ברבי, היא מורשת של העזה ולא מעט חוצפה יהודית מסורתית. בעולם העסקים הגברי כביכול, נאבקה הנדלר לייצר מוצר שילמד ילדות להיות לא רק לקוחות, אלא בראש ובראשונה נשים עצמאיות.
שנים ספורות לאחר יציאתה של ברבי לאוויר העולם, היא זכתה בבן זוג תואם. אם ברבי נקראה על שם בתה של הנדלר, אז ניחשתם נכון – קן נקרא על שם בנה, קנת'.
