הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

"הספר מעמיד מרחב שיח בין שני יסודות אלה – תודעת החלוף וההתמודדות עימה – דרך היצירה השירית. זהו שיח דיאלקטי, שכן אף אחד מן השניים אינו נוחל ניצחון או תבוסה, אלא לרגעים". צביה ליטבסקי על "נפש אחת אחריךָ" מאת דורי מנור

"הזמן הקבוע שלהם הוא בימי רביעי בין ארבע לארבע ועשרים. כשכף ידו מונחת ברפיון בין ידיה הם משוחחים." סיפור מאת ענת שבח

"הדמויות מאופיינות עד לצבע הסניקרס, בולטות במקוריותן, והדיאלוגים מדויקים, מלאי פאנץ' ותזזית, גורמים לקוראת לצחוק בקול רם – ולחשוב על הישראליות מחדש." שרי שביט על "מנהרות", הרומן הגרפי החדש של רותו מודן

"היא אומרת לו שהיא מאוד מעוניינת במה שהוא עושה ושבמידת האפשר היא מעוניינת להכיר אותו יותר לעומק. היא בחורה נאה והסופר אוהב בחורות נאות". סיפור קצר מתוך "בקיצור" מאת קים מונזו, בתרגומו של איתי רון

"לַחֲשֹׂף אֶת כָּל מִי שֶׁעוֹד מְנַסֶּה לְהַשְׁתִּיק לִי אֶת הָאֲחָיוֹת". שיר מחאה בעברית ובערבית, נגד אלימות והשתקה מגדרית, מאת יונתן קונדה, להאור רובין ושאנן סטריט

שירים מאת שגיא אלנקוה, הגר יושע, ציפי גוריון ואיתי עקירב

"הדרך החכמה והאירונית שבה גליק מבהירה לקורא שהיד שאמורה הייתה לגונן הפרה ברבות השנים את נדריה, היא מופת של אמירה שקטה ומלאת עוצמה". דפי קודיש ורפי וייכרט קוראים בשיריה של גליק

"הוא ניצול שואה, אבל לא עצוב ולא רזה, ויודע ארבע שפות בעולם, ואת כל הספרים וכל הארצות. ולא אכפת לו מהשם אלוהינו. והוא מתרגש מנשים יפות. כמונו. כבר בנות חמש."