הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

במלאת 700 שנה ל"קומדיה האלוהית" מאת דנטה אליגיירי, גור זק על החמלה שמתגלה במדורי התופת וכור המצרף

"קלופשטוק הפכה בחלוף הזמן מפגש לשיר, שבליבו עדות מפורטת מן ההתרחשויות. ניכר שהשיר מחזיר לה את קולה – העובדת הסוציאלית השותקת היא כעת המשוררת". גיא פרל קורא בשיר מתוך ספרה של אורית קלופשטוק, "לא יכולתי לרשום את זה בתיק"

"חייו הפרטיים של גרינברג מעניקים לשירתו תיבת תהודה עמוקה מני חקר, מקנים לה עצמיות של ממש, כמי שנובטת מקרקע המציאות ואינה מרחפת ללא שורש." קציעה עלון מתבוננת ביצירותיו של תמיר גרינברג

"הוא לא היה אביך, הוא היה ספק השירות. זו הייתה אקסטזת עצבים ואפשרות פורקן גם יחד – את הפנית את צעדייך לכיוון הקטנוע שלו, ועוד לא ידעת מה יֵצא מפיך."

"לא הגיוני שבשנים הקרובות נמשיך לרדוף זה את זה באופן כזה. לא מדובר בילד משותף, אפילו לא בחיית מחמד. כל שנותר בינינו הוא סכום כסף."

"'זה מקום טוב', אמר אבא. 'הם מסתתרים מהחום מתחת לאבנים.' הוא נעמד ליד אבן גדולה שנחה ממש בקצה השדה. 'זאת, תרים אותה,' אמר והצביע בהחלטיות, כאילו ידע מראש שמה שביקשנו יימצא שם."

"בכל מערכת יחסים תמיד יש צד אחד שהודף קדימה ועוד אחד שרק צריך להיות נוכח בהצגה שנערכת לכבודו. וזה ממש סבבה, אדי. הנה, אני מוכנה."

"שתי דקות ואני וקמה, מסדרת את השמלה יפה מעליי, הולכת לשירותים קצת אחריו. לאן? סער עושה לי עם היד הלבנה שלו, ואני מחייכת נורא, שלא יראו שמתחת לשמלה אני מתוקה נורא, בוערת נורא."

"בחודש התשיעי להריונה, בשמלה רכה, פרחונית, נשענת על זרועותיה לאחור, מביטה לאופק הקטן, הקטוע בין הענפים."