הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

"פעם שמעתי מישהי אומרת שהעולם נחלק לשניים: אלה שלוקחים ציפרלקס, ואלה שייקחו. אפילו האבחנה שלי לא הייתה מיוחדת". סיפור קצר מאת יעל בארי

"במובן מסוים, עמוס עוז ונורית גרץ עושים בספרם שימוש זה בזה. הוא בה, כדי להמשיך ולביים את סיפור חייו, והיא בו, כדי להשאיר דברים כתובים עליו, אך גם עליהם, ועליה". שירלי אברמי על ספרה של נורית גרץ, שנתיים לפטירתו של עמוס עוז

"את יכולה ללכת לחדר שלך, הוא אומר, והקול שלו כבר לא רך ולא משתדל. אנחנו נמשיך רק כשאת תפסיקי לעשות את השטויות האלה ולהגיד כל מיני דברים דמיוניים". קטע מהספר "דובים ויער", מאת רחל שליטא

שירים מאת מיכאל קליין, מכי חכם נאמן ואפרת נחמה

"העולם יפה, חי, ובשוליו אדם נפרד. אנו מוזמנים, לרגע, לראותו, להיפרד ממנו, לזכור שיום יפה וחי אחד גם אנחנו ניפרד." גיא פרל קורא בספר השירה "מְקוֹמִי" מאת דידו

"לאקטיביזם שלה גייסה גרוּלט בנחישות, מלבד בניית גיבורה חזקה, דעתנית ואמיצה, גם את עונג הגוף, התשוקה והערגה". ענת לב־אדלר על מהפכנותה של הסופרת הפמיניסטית בנואט גרוּלט, לכבוד מאה שנה להולדתה

"איני יכולה להפריד את הסיפור מן העובדות בשטח: המשוטטת פרחה מן הסיפור. חלונות הראווה משקפים לא־כלום. אין שם אף אחד – היא לא הספיקה להשתקף." עינת יקיר ברשימה אישית על ספרה של נעמה צאל, "שימי ראש"

"מהפכת 1974 באתיופיה הניעה את תחילת מותו של הסיפור הליניארי. חברה בכאוס או חוסר הרמוניה לא יכולה ליצור אינדיבידואלים שמרגישים בנוח בליניאריות." ריאיון שערך חוקר הספרות אקלילו דסאלן עם הסופר אדם רטה, בתרגומו של אדנה זאוודו