.
מיכאל קליין
בקעה
הַיּוֹם הַזֶּה חוֹל וְסֶלַע חַם וְלֹא נִרְגָּם
נָסוֹג שֵׁפֶל אִי־יָם
וְכָל גַּרְמֵי מַמָּשׁ כְּמוֹ הִתְיַתְּמוּ מִיִּצּוּגָם
הַבַּד אֲשֶׁר נִכְרָךְ סְבִיב חָזִי
אֶצְבְּעוֹתַי שְׁמוּטוֹת הַנְּטוּלוֹת עֲדִי
הַכַּפְכַּף הַמִּתְפָּרֵק תּוֹךְ הֲלִיכָה עַל כְּבִישׁ
שֶׁבֶּאֱמֶת כְּבָר לֹא זָקוּק לְתֹאַר
שְׁפֵלָה יַמַּת הָרוּחַ הָעַזָּה וְהַקְּלוּשָׁה גַּם יַחַד
אַף נָסוֹגוּ מְצוּלוֹת
נוֹתְרָה בִּקְעָה מִתְנַשֶּׁמֶת וְאוּלַי אַף מִתְקַמֶּרֶת
אֵין לִי לָדַעַת אֲפִלּוּ הַמִּלִּים מִשְׁתַּעֲלוֹת
וְשׁוֹמְרוֹת אֶת קוֹלָן לִזְמַן דָּבוּר יוֹתֵר
הָעֹרֶף מָלֵא שֶׁמֶשׁ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ אֵיזוֹ מִן נְקֻדַּת הִתְיַחֲסוּת
אֲנַסֶּה לָשׁוּב שֶׁמֶשׁ
שֶׁמֶשׁ!
עִם סִימַן קְרִיאָה וּבְשׁוּרָה מִשֶּׁל עַצְמָהּ
אַף לֹא זֶה
.
ערב ראשון ביולי נוסף
מְרַפְרֵף בְּסִפְרֵי הַשִּׁירָה
לֹא לִבְשׂוֹרָה כִּמְחַפֵּשׂ חֳמָרִים פּוֹרְנוֹגְרָפִיִּים
דַּוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ אַף אָדָם לֹא חוֹלֵף מוּל חַלּוֹן
הֲגִיגִים?
שֶׁיֵּלְכוּ לִזְדַּיֵּן הֲגִיגִים
לֹא מַחְשָׁבוֹת־שְׁמֵימִיּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ שָׁמַיִם שַׁמְנוּנִיִּים אֵלַי
שֶׁיִּהְיוּ לִי מִלִּים חָמְרִיּוֹת כְּבֶטֶן אִשָּׁה דְּשֵׁנָה וּמַקְסִימָה
מִלָּה כְּקַרְסֹל הֶחָמוּק אוֹ
לְפָחוֹת צוּרַת הַקַּרְסֹל הַבִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת
אוּלַי מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן
אֶבְדֹּק מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן
לֹא דּוֹאֵג אוֹהֵב אַחַר כָּךְ אֶהְיֶה טוֹב
אִם קְטָטָה בְּתוֹכִי עַכְשָׁו
רַק מִלְחֶמֶת אַחִים בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה הַמְּשֻׁתָּף
מיכאל קליין, בן 18 מתל אביב, בוגר תיכון הכפר הירוק ומגמת מוזיקה קלאסית. מקדיש את רוב זמנו לנגינה, הלחנה וכתיבת שירה. לפני כשנתיים פורסם אחד משיריו בעיתון ידיעות אחרונות.
.
.
מכי חכם נאמן
אחרית
אִם תְּנַתְּקוּ אֶת הַחַשְׁמַל
נַבְעִיר מְדוּרוֹת,
יִצָּרֵב הַדָּגָן.
אִם תְּכַסֶּה הָאֵם בְּעַזָּה
אֶת בְּנָהּ בִּשְׂמִיכָה
וְלֹא יֵחַם לוֹ
אִם תֹּאמַר בְּאָזְנָיו
שִׁירַת תְּפִלָּה
וְלֹא הֶחְלִים פִּצְעוֹ
אִם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה נָס
בֶּן שָׁלוֹשׁ מִבֵּיתוֹ
אִם נָפַל מֵהַסִּירָה וּמֵת
בַּיָּם בְּלִי יָד אֵם
עַל מִצְחוֹ.
אִם יַאֲפִיר הַלֵּב הַקָּטָן
לֹא יִהְיוּ עוֹד יְלָדִים בָּעוֹלָם
נִהְיֶה לִפְסֹלֶת
נִהְיֶה לִנְשֹׁרֶת
נִהְיֶה וְלֹא נִהְיֶה
כֻּלָּנוּ, כָּל מִי
שֶׁעוֹד יָקוּם
מָחָר בַּבֹּקֶר
וּנְשָׁמָה בּוֹ.
.
•
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה עִם חֲלִיפָה וְקָרַחַת
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה מִסְתּוֹבֵב בַּמִּסְדְּרוֹן
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה לוֹחֵץ יָדַיִם וְסוֹגֵר דְּלָתוֹת
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה מְפַזֵּר הַבְטָחוֹת.
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה הוּא לֹא בְּרֵכָה כְּחֻלָּה
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה הוּא לֹא יְסוֹד בָּעוֹלָם
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה לֹא מְחַיֵּךְ וְלֹא מְחַבֵּק
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה צָפוּף מֵרֹב שֶׁקֶר
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה לֹא מוֹתִיר בְּרֵרָה
רַק לְהַבִּיט בַּיָּרֵחַ
לְסַמֵּן סְבִיבֵנוּ עִגּוּל גָּדוֹל
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה מַרְכִּין רֹאשׁ בְּתוֹכֵנוּ
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה מְצַפְצֵף
וּמַחְרִישׁ אָזְנַיִם
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה מֵטִיחַ בַּקִּירוֹת
הַשֶּׁקֶר הַזֶּה לֹא יָמוּת אִתָּנוּ
.
ההנהלה אינה אחראית
הַהַנְהָלָה אֵינָהּ אַחְרָאִית לְחֶפְצֵי הָאוֹרְחִים
הַהַנְהָלָה אֵינָהּ אַחְרָאִית לִשְׁלוֹם הַחוֹלִים
הַהַנְהָלָה אֵינָהּ אַחְרָאִית לְמֶשֶׁךְ הַנִּתּוּחַ
הַהַנְהָלָה אֵינָהּ אַחְרָאִית לַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי
וְלַחַיִּים שֶׁלְּךָ
וְשֶׁל אִשְׁתְּךָ
שֶׁלֹּא יְשֵׁנָה בַּלֵּילוֹת
אִשְׁתְּךָ שֶׁלֹּא יְשֵׁנָה לְבַדָּהּ
כִּי הִיא פּוֹחֶדֶת שֶׁיִּכָּנְסוּ
הַהַנְהָלָה אֵינָהּ אַחְרָאִית לַנָּשִׁים שֶׁיֵּאָנְסוּ
הַהַנְהָלָה אֵינָהּ אַחְרָאִית לְמַכּוֹת וְחַבָּלוֹת
לִשְׁפִיכוּת הַדָּמִים, גַּם לֹא לַכִּבּוּשׁ
גַּם עַל הַסֵּדֶר הַהַנְהָלָה
אֵינָהּ אַחְרָאִית.
מכי חכם נאמן, ילידת תל אביב, אקטיביסטית פמיניסטית, מייסדת עמותת "רוח נשית", זוכת אות השרה לשוויון מגדרי במאבק באלימות נגד נשים, מנכ"לית של עמותת "הקבוצה", בית למחול בשכונת התקווה. שיריה פורסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות, ביניהם הכיוון מזרח, "פרחה פואטיקה" בהוצאת אחותי, "וילכו ויבואו בית אישה" בהוצאת טנג'יר. ספר הביכורים שלה, "אנחנו סוסי הפרא של נהריה", יראה אור בקרוב בהוצאת עתון 77.
.
.
אפרת נחמה
לאורי צבי גרינברג
קול נקודה
*
וְהָיִיתִי מְקַדֶּשֶׁת אֶת
הַדִּיּוּק
כָּל חַיַּי הָיִיתִי מְקַדֶּשֶׁת
וְהָיִיתִי בּוֹהָה בּוֹ
יוֹמָם וָלַיְלָה
וּמְפַלְבֶּלֶת עֵינַי אֵלָיו
בְּכַפּוֹת נְשׂוּאוֹת
רַגְלַי גְּבוֹהוֹת עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
רַגְלֵי חֲסִידָה
לְגַלֵּם אֶת כָּל הַהִתְפָּרְצוּת הַזֹּאת
לִבְדִיד
לְחֶבֶל אֶחָד שֶׁל לֵדָה
וְהָיִיתִי
וְעוֹדֶנִּי
אֲבוּדָה
מִשְׁתַּגַּעַת מִזְּמַן גָּלוּת
בְּאֶרֶץ
נְקֻדָּה
*
וְהָיִיתָ אַתָּה נוֹגֵחַ וּמְנַגֵּחַ
בְּאוֹתִיּוֹת עִבְרִית פּוֹרְחוֹת צוֹרֵחַ
אֶת כָּל מָה שֶׁעַל לִבְּךָ
אֶת יוֹמְךָ וְאֶת לֵילְךָ
דִּמְיוֹנוֹתֶיךָ, מַאֲוַיֶּיךָ, חֶזְיוֹנְךָ
בְּרָקִים קוֹלוֹת וּרְעָמִים
מַכְתִּיב כּוֹתֵב נִכְתָּב מִלִּים
שׁוֹעֵט רִגְשֵׁי שֹׁד וָשֶׁבֶר
עִבְרִית אֶל כָּל הָעֲבָרִים וְאֶל מָה
שֶׁמֵּעֵבֶר, תַּבְלִיט תְּמוּנָה מְלֵאַת שִׁלּוּמִים
נְקֻדּוֹת קְרִיסָה וּפֶלֶא, שׁוֹתֶה אַבְנֵי סַפִּיר וְאֵפֶר קַרְקַע
לְלֹא תַּמְצִית מִלִּים,
חוֹצֵב, יוֹצֵק, צָלוּק, מְצַלֵּק, רָעֵב וְלֹא שָׂבֵעַ זֹהַר
מַגִּיהַּ וּמַגִּיעַ
הוֹוֶה בַּכֹּל בְּאֶרֶץ נְבִיאִים
*
וְהָיִיתִי בּוֹהָה בְּךָ
גַּם אָז גַּם עַכְשָׁו
וְחוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא כָּךְ צָרִיךְ
לֹא בְּמַטַּח נֶפֶשׁ נַעֲשֵׂית הָרָשׁוּת רְצוּיָה
אַךְ מִבַּעַד לְכָל הַמִּלִּים רוֹאָה
כִּי אֵין בְּלִבְּךָ בְּדָיָה
וְכִי אַתָּה וַאֲנִי, אוּרִי, שְׁנֵינוּ
מְכוּרִים לְאוֹתָהּ הֲוָיָה
אַתָּה בְּיָם גֵּאֶה
וַאֲנִי בְּפִי הַבְּאֵר
אַתָּה בְּסִלּוּק קוֹל מְחִיצָה
וַאֲנִי בִּתְהוֹמוֹת לְהִסְתַּתֵּר, נְהִיָּה
מְשׁוֹטְטִים וְשָׁטִים
גּוּף אֳנִיָּה
מֵי בִּיבִים וּמֵי שְׁתִיָּה
טוֹבְלִים
טוֹבְעִים
נִתְלִים תּוֹלִים יָמֵינוּ
בַּמִּלָּה הַחַיָּה
אפרת נחמה היא כוראוגרפית, משוררת ואמנית בינתחומית. חוקרת את הקשר בין תנועה למילה. בעלת MFA בכוראוגרפיה. זוכת פרס שירה ומלגה על שם רפי פרבמן לשנת 2012. שיריה התפרסמו בכתבי העת משיב הרוח, מוטיב, הכיוון מזרח ואחרים. ב־2019 ראה אור ספר שיריה הראשון, "בשרירים רפויים", בהוצאת אינדיבוק. ספר השירים "הילד שמעולם לא היה לי" עתיד לראות אור בקרוב.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת אורית פוטשניק, יהודית אוריה, מרקו סרמונטה ויודית שחר
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
