הנחיות למשלוח יצירות למערכת המוסך
בין פנטזיה למציאות: אהבתם האסורה של אידית וג'.ר.ר. טולקין
"כי היא הייתה, וידעה שהיא הייתה, לותיין שלי" – זה ההסבר שנתן טולקין לבנו, כשסיפר לו על בחירתו לכתוב משהו לא מסורתי על מצבת קברה של האשה שאהב כל כך. מה היה הקשר בין לותיין – דמות האישה המושלמת המיתולוגית שיצר טולקין, לאידית אשתו? ומה גרם להם לנתק של שלוש שנים, שכמעט הסתיימו בנישואיה לאדם אחר?
שירה | רק המוות יגאל אותנו מחמדנותנו
שירים חדשים מאת קטיה בלוך גייגר, אדוה מגל כהן וליאורה גולדמן
פרוזה | מרחב מוגן
"לא שלא הביאה בחשבון סצנריו כזה, שבו האזעקה תופסת אותה מחוץ לבית, והיא חשבה אז שבמקרה כזה פשוט תרוץ לאן שכולם ירוצו. 'פשוט,' אמרה לעצמה עכשיו במרירות, בבהלה גוברת: הרחוב הקטן היה ריק מאדם. שלושים שניות, ואז קלטה תנועה בקצה הרחוב." סיפור קצר מאת טל ניצן
ובעברית | לזעקותיהם של הנעלמים ייקח שנים להגיע לכאן
שירים מאת קרולין פורשה בתרגום רעות בן יעקב
ביקורת פרוזה | העקירות היא התשתית הנפשית
״האם הגירה וניסיון להצליח בגדול במקום אחר הם מלכתחילה ביטוי של היבריס?״ שירלי סלע לבבי על ״דגים גדולים״ מאת ראובן נמדר
ביקורת שירה | פעימות לב קטועות של שפה
"תנועה השירים כולם חותרת, לעיתים בזעם אלים, לצלילות של יופי אסתטי." שרי שביט קוראת בספרה של עמית זרקא, "כל החזיונות בחושך"
פרוזה | לא, רק חבקי
"אני יודעת שבעוד יומיים הכול כמו יעלה באש. הזיכרון שלי פשוט לא יוכל להכיל." סיפור ממוארי מאת אבישג רבינר
קצרים | געגוע אחד, סמוק כזה כמוני
מתוך הספר "פרקי תהילה", שיראה אור בקרוב
ותקרא | ערש בחיק בעתה
טליה סיידל כהן על "רקוויאם קטן" מאת רון בן אשר, ספר שירה שמפלס את הדרך אל חוויות ילדות מלאות אימה בלשון ובמקצב של שירי פעוטות
