עומר ולדמן
.
בְּיוֹם הֻלַּדְתִּי הָעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, שֶׁהוּא גִּיל אִמִּי כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי
נִשְׁאַלְתִּי מִפְּנֵי מָה לֹא נַעֲשֵׂיתִי סוֹפֵר. מִפְּנֵי פַּחַד לָצֵאת מִבֵּיתִי וְלִרְאוֹת בְּנֵי אָדָם. וּלְדַבֵּר כְּנֶגְדָּם. וְלִלְמֹד אֶת שְׁמוֹת צִמְחֵיהֶם, עָרֵיהֶם, מוֹשָׁבוֹת בְּתוּלוֹת. וְאֶת שְׁמוֹת הַחוֹחִים וְהַחוֹלוֹת וְהַמְּחִלּוֹת. וְאֶת הַצַּעַר לְסוּגָיו. וּמִפְּנֵי הָאַשְׁמָה. וּמִפְּנֵי שֶׁכָּל קְרוֹבַי חַיִּים עֲדַיִן. וּבְכָל יוֹם אֲנִי קָם מִמִּטָּתִי וּבְיָדַי כָּל דָּמַי. וּלְעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה יָפֶה יוֹתֵר, בָּרִיא יוֹתֵר, אֶפְשָׁרִי יוֹתֵר, עִם כָּל טְעָמַי. אֲבָל אֵינִי רוֹצֶה לָצֵאת.
וְעֶשֶׂר שָׁנִים, אוּלַי כְּבָר יוֹתֵר, עוֹמֵד בִּי רַק גַּעֲגוּעַ אֶחָד. סָמוּק כָּזֶה כָּמוֹנִי. וְהוּא הוֹלֵךְ וְנֶאֱדָם. גַּם אִם כְּבָר כִּמְעַט אֵין לוֹ אֲחִיזָה בְּבָשָׂר וָדָם. גַּעֲגוּעַ שֶׁל נַעַר לְיַלְדָּה מִירוּשָׁלַיִם שֶׁפַּעַם פָּגַשׁ בְּאַקְרַאי, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה בָּעוֹלָם עוֹד לְבַד מִלְּבַדָּהּ.
נַעַר שֶׁקּוֹרֵא לָהּ תְּהִלָּה. הִיא מְגַלָּה בּוֹ מַשֶּׁהוּ. וְהוּא נִשְׁבָּר מוּלָהּ. וְהִיא נִשְׁבַּעַת. אוֹ שֶׁנִּשְׁמָע לוֹ בִּדְבָרֶיהָ מַשֶּׁהוּ, נִימָה שֶׁל שְׁבוּעָה. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם חוֹזֵר לְבֵיתוֹ, הוּא מַעֲלֶה בְּדַעֲתוֹ נְבוּאָה: אֵיךְ הִיא רוֹאָה אוֹתוֹ, אֵיךְ הִיא מִתְבַּגֶּרֶת. אֵיךְ הִיא נִשְׁאֶרֶת עֵרָה בְּכָל הַלֵּילוֹת בְּבַיִת פְּרָטִי, חַד־קוֹמָתִי, בְּבֵית הַכֶּרֶם. וּמֵחַלּוֹן חַדְרָהּ רוֹאִים שָׁמַיִם חֲלָקִים, וּשְׁחֹרִים וְלֹא שְׁחוּקִים. וְאֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְמַטָּה, אֶת טְבִיעוֹת יַשְׁבָנֵיהֶם הַמְּתוּקִים עַל כָּל הַסַּפְסָלִים בִּירוּשָׁלַיִם. אֶת הוֹרֶיהָ, תָּמִיד, שֶׁבְּחֶדֶר רָחוֹק יְשֵׁנִים וּנְשׂוּאִים. כְּמוֹ בְּכָל הַבָּתִּים.
יֵשׁ לָהּ אָח אֶחָד יָפֶה וְאָחוֹת שֶׁנִּרְאֵית מְכֹעֶסֶת תָּמִיד, עִם מִשְׁקָל עוֹדֵף. וְיֵשׁ לָהּ אוֹפְּטִימִיּוּת (בְּשָׂפָה עַדְכָּנִית יוֹתֵר זֶה אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְעָדִים). הִיא לוֹמֶדֶת בְּתִיכוֹן בְּגִבְעַת רָם, בִּיּוֹלוֹגְיָה וּדְרָמָה, וְחוֹצָה אֶת הַמִּסְדְּרוֹנוֹת בִּצְעָדִים חַדִּים. וּבָעֶרֶב הִיא הוֹלֶכֶת מֵרְחוֹב הַמֶּלֶךְ עַד כִּכַּר הַחֲתוּלוֹת. וְעִם הַבְּגָדִים הָהֵם שֶׁלָּהּ, וְעִם הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ, הִיא יָכְלָה לָלֶכֶת כָּכָה כְּבָר לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. וְאוּלַי כָּל אֵלֶּה לְקוּחִים מִשָּׁם, מִימֵי הוֹרֶיהָ הַמְּבֻגָּרִים, הַלֹּא־עֵרִים. וּבְכָל לַיְלָה הִיא עוֹנָה עַל שְׁאֵלוֹת שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי.
וַאֲנִי יוֹצֵא אֵלֶיהָ בְּרֹאשִׁי. בַּשֶּׁלֶג הַגָּרוּעַ, בִּשְׁלֹשָׁה אוֹטוֹבּוּסִים, בְּשֶׁבַע יְמָמוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּיָנוּאָר אַלְפַּיִם וָתֵשַׁע. יוֹם הַהֻלֶּדֶת הָאַרְבָּעִים שֶׁל אִמִּי. וְעוֹלֶה בִּי אֵלֶיהָ תְּהוֹם נוֹאָשׁ וַחֲסַר יֶשַׁע. אֲבָל הִיא יְשֵׁנָה.
מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ יֵשׁ מַפְתֵּחַ. הוּא אוּלַי הֻשְׁאַר לָאָח. וְנִפְתָּח לִי הַחֹשֶׁךְ שֶׁלָּהּ וְלוֹקֵחַ אוֹתִי לְחַדְרָהּ, וּבִפְנִים מִתְנַגֵּן מִמַּחְשֵׁב שִׁיר שֶׁל פִּיטֶר רוֹט שֶׁהָיְתָה לוֹחֶשֶׁת לִי עַל עַצְמָהּ: "רוֹצָה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָהּ מָה אִתָּךְ". וּכְבָר הָרִיר הַחַם שֶׁלָּהּ נִמְתָּח מִפִּיהָ עַד שַׂעֲרוֹתַי, עַד כָּל קוֹרוֹתַי שֶׁהָיוּ לְבָשָׂר תַּחְתֶּנָּה. כְּאִלּוּ יָדַע כָּל יָפְיִי שֶׁיִּתֵּן הַכֹּל לְבִטְחוֹן נְשִׁימוֹתֶיהָ, הַקְּרוֹבוֹת לְנַחֲרָה. שֶׁיִּבָּלַע בְּקוֹלָן, כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד רָצִיתִי עַד הֵנָּה. שֶׁיִּמְצָא בְּזֶה נְהָרָה. אֲבָל עַכְשָׁו הִיא לֹא עוֹנָה.
אָז אֲנִי יוֹצֵא מִגַּג בֵּיתָהּ לְגֶשֶׁם. וּמַרְטִיב אֶת שִׁירַי הַיּוֹצְאִים מִתּוֹכָהּ עַד שֶׁכָּל אוֹת וְאוֹת מְרוּחוֹת. וּמַרְגִּיעַ אֶת עַצְמִי: כָּל הַדְּאָגוֹת כְּרוּכוֹת. כָּל הַדְּאָגוֹת כְּרוּכוֹת. אֲנִי נִזְכָּר בְּכָל מוֹרוֹתַי לְסִפְרוּת שֶׁנָּזְפוּ בִּי אַחַר שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהַגְדִּיר מֻנָּח, וְהָיִיתִי מַגְדִּירוֹ דֶּרֶךְ עַצְמוֹ: "מֻנָּח הוּא מֻנָּח שֶׁהוּא כָּךְ וְכָךְ".
עַל זֶה אוּלַי לֹא יְסֻלַּח לִי מֵעֶשְׂרִים נָשִׁים שֶׁקָּרָאתִי לָהֶן תְּהִלָּה וְאָמַרְתִּי, אַתֶּן תְּהִלָּה כִּי יֵשׁ בְּכֻלְּכֶן תְּהִלָּה אַחַת שֶׁמִּתְפַּזֶּרֶת אַחֶרֶת. אֲבָל עַכְשָׁו, בָּרֶגַע הַזֶּה, הַכֹּל עוֹד נִסְלָח. לָרִאשׁוֹנָה הַכֹּל מַפְשִׁיט מִמֶּנִּי אֶת כְּבוֹדִי, אֶת מְאֹדִי. וּבְלִי שֶׁיֵּדְעוּ אֶת הֵדִי אֲנִי קוֹבֵר אֶת תִּיק שִׁירַי בַּאֲרוֹנוֹת. וְעוֹבֵר בַּהֲדַר בְּתוּלִין מִתְחַנֵּק וּמָתוּן עַל כָּל הַשְּׁלָגִים, עַל כָּל חֲרוֹנוֹתַי. וּמִתְחַנֵּן לִנְעָרוֹת וְלִנְעָרִים דּוֹמִים לִי שֶׁעוֹד לֹא יֵלְכוּ, שֶׁיִּוָּכְחוּ בִּי נִפְתָּח לְכָל עוֹנוֹתַי, שֶׁלֹּא יִהְיוּ קָמִים. וְעַל זֶה אֶתְגַּעֲגַע כָּל הַיָּמִים.
.
אַחֲרֵי הָאוֹר
בְּצֵאתֵנוּ מִתּוֹךְ הַשָּׂדֶה לְדִירַת יְדִידֶיהָ עָלָה צַוָּארָהּ שֶׁל תְּהִלָּה וְעָלָה מִקּוֹמָתִי מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה, וּזְרוֹעֶיהָ נֶעֶלְמוּ לְחִבּוּק בְּתוֹךְ בַּד שֶׁל נָשִׁים וּגְבָרִים אֲחֵרִים שֶׁנִּכַּר בּוֹ הָרוּחַ. שְׁמִי נִשְׁמַע לִי לְרֶגַע תָּמִים וְרִאשׁוֹן וּבִלְתִּי מְיֻדָּע, כְּשֶׁהִצִּיגָה אוֹתִי לִפְנֵיהֶם בָּאוֹר הַדָּלוּחַ. עַל הָרִצְפָּה יָשְׁבוּ חֲצִי תְּרֵיסַר נָשִׁים וּגְבָרִים וְאָחֲזוּ בְּכוֹסוֹת תֶּה בְּכָל כֹּחָם כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם. וְהַכֹּל הָיָה רַךְ, כָּל כָּךְ רַךְ וְרָגִיל, כְּשֶׁהִבְחִינָה תְּהִלָּה בִּדְמוּתִי הָאֲמִתִּית. בְּיָדַי הַפְּשׁוּטוֹת מִמַּעֲשֶׂה. בִּזְקִיפָתִי הַקְּלוּשָׁה. וּפִתְאֹם הֵחֵלָּה לְהַבִּיט בִּי בְּלִי עֵינַיִם וְכָרְעָה עַל הַשָּׁטִיחַ כְּאָדָם הַמְּבַקֵּשׁ לְהִנָּשֵׂא. אַחַר כָּךְ נִבְלְעָה בֵּין רֶצֶף חִיּוּכֵי־פִּיּוֹת־סְגוּרִים. וְהַגְּבָרִים. וְלֹא אֶרְאֶה אֶת פָּנֶיהָ.
.
כְּשֶׁאָחֲזָה בִּי תְּהִלָּה בְּרַחֲמִים
וּבְכָל זֹאת בָּרֶגַע הַהוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּשֶׁאָחֲזָה בְּיָדִי, בָּאָה אֵלַי תְּהִלָּה בְּרַחֲמִים. כִּי אָחֲזָה בְּיָדִי בֵּין שְׁמָשׁוֹת, שֶׁהִיא עֵת רַחֲמִים. וְרָעָה נְגִיעָה בָּאוֹר מִנְּגִיעָה בַּחֹשֶׁךְ, כִּי בָּאוֹר לֹא תּוּכַל לֶאֱהֹב אִשָּׁה בְּלִי לִרְאוֹת בְּטַעֲמָהּ אֶת מֶלַח הָאָרֶץ. וְרָאִיתִי אֶת מֵתֶיהָ עַל פָּנֶיהָ.
וַעֲדַיִן קִבַּלְתִּי עָלַי לִרְאוֹת בִּתְהִלָּה אֶת זִכְרוֹן מֵתֶיהָ כְּעָבָר, אַף שֶׁעוֹד חָיוּ בָּהּ כְּהֹוֶה. כַּכָּתוּב, "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי אֶהְיֶה עִמָּךְ". כְּלוֹמַר בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי, עִם מִי שֶׁהָיִיתִי אִתּוֹ לְפָנֶיךָ. וְזוֹ מֻכְרָחָה לִהְיוֹת מִדַּת רַחֲמִים. כְּכָל הַנִּרְאֶה רַחֲמֶיהָ לְמַעַן עַצְמָהּ. כִּי הֶאֱמִינָה שֶׁאָמְנָם לֹא הִתְחַסְּרָה מִגְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ לִי, וְלֹא תִּתְחַסֵּר גַּם מִמֶּנִּי. וְכָךְ הִרְגַּשְׁתִּי בְּיָדִי אֶת כָּל קוֹדְמַי הָאוֹחֲזִים בָּהּ, בְּכַפָּהּ.
רַק בְּרַחֲמִים אָחֲזָה, כְּלִקְרַאת חֻפָּה. אָחֲזָה בִּי בַּחֹשֶׁךְ. כְּמִצְוַת רוֹפֵא מִין שֶׁאָמַר לִי: שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן שֶׁאַתָּה עִם אִשָּׁה בַּחֹשֶׁךְ, רַק בַּיָּד שֶׁלָּהּ תִּגַּע. וּתְסַמֵּן לְךָ בְּרֶגַע הַמַּגָּע רֶגֶשׁ חוּשׁ וַחֲשִׁיבָה, וְרַק אַחַר כָּךְ מַעֲשֶׂה. שָׁבוּעַ שֵׁנִי תִּתְרַחֵק עַד כְּתֵפָהּ. וְיָמִים אַחֲרוֹנִים פָּנֶיהָ. רֶגֶשׁ חוּשׁ וַחֲשִׁיבָה, כְּסֵדֶר חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, כִּי חֲשִׁיבָה הִיא שֹׁרֶשׁ רַחֲמִים, שֶׁאֵין רַחֲמִים בָּאִים אֶלָּא מִמֶּרְחָק בֵּין מַחְשָׁבָה לָגַעַת בְּאָדָם וּבֵין חֹסֶר הַמַּגָּע בּוֹ.
וְלָמָּה לוֹמַר זֹאת בִּשְׁלֹשָׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׁאֲלוּ תַּלְמִידִים לְרַבָּם עַל פֵּשֶׁר הַפָּסוּק "אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי הוּא יֹדֵעַ". וְאָמְרוּ לוֹ, אַחַר שֶׁדָּחִיתָ בַּקָּנֶה (כְּגוּפִי לִפְנֵי אִשָּׁה), לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב. וְעָנָה, זֶהוּ כְּאִישׁ שֶׁכִּנָּה אֶת הַשָּׂר "בְּסִילוֹגוּס אָגוּסְטוּס קֵיסָר", שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת לְיֵשׁוּת אַחַת. אֲבָל לֹא הָיוּ הַשֵּׁמוֹת זֵהִים, שֶׁ"בְּסִילוֹגוּס" שֵׁם אֶחָד הוּא, "אָגוּסְטוּס" שֵׁם נִרְדָּף, "קֵיסָר" תַּפְקִיד אוֹ תַּכְלִית. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ "אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי". וְכָךְ גַּם "חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים": חִזּוּר בְּחֵן, רְדִיפָה בְּחֶסֶד, תַּכְלִית בְּרַחֲמִים.
וּמָה עוֹד, שֶׁרַק לְאַחַר שֶׁנִּקְרָא הָאֵל בְּאוֹתוֹ פָּסוּק פַּעֲמַיִם "אָדוֹן" עַל אֲחֵרִים, נֶאֱמַר "הוּא יֹדֵעַ". וּפַעֲמַיִם הָיְתָה תְּהִלָּה אָדוֹן עַל מַעֲשַׂי, בָּאוֹר וּבַחֹשֶׁךְ. וְלָכֵן יָדְעָה. וְלָכֵן יָדְעָה אוֹתִי בְּרַחֲמִים.
.
הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן
הוּא הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אַתָּה קוֹרֵא לָרֶגֶשׁ הֶחָדָשׁ בְּשֵׁם. נוֹתֵן לוֹ שֵׁם שֶׁל בֶּן אָדָם. רוֹצֶה לְהָבִין אֶת עַצְמְךָ דַּרְכּוֹ לְלֹא גְּבוּל, לְלֹא גּוּף, כִּי הַגּוּף הוּא הַגְּבוּל. בָּרִאשׁוֹנָה חַשְׁתִּי צֹרֶךְ לְהִתְפַּשֵּׁט מוּל אִשָּׁה וּלְהִשָּׁאֵר כָּסוּי לַחֲלוּטִין. חִפַּשְׂתִּי לְזֶה שֵׁם. קָרָאתִי לְזֶה "תְּהִלָּה". וְיָרַדְתִּי אֶל הַיָּם וְיָשַׁבְתִּי עִם אִשָּׁה עַל סָדִין מְחֹרָר מְכֻסֶּה בְּחוֹל. בְּרָצוֹן לְנַעֵר אֶת הַחוֹל לְהַחְזִיק בַּסָּדִין לַעֲלוֹת לָאִשָּׁה וְלִרְאוֹת מֵחַלּוֹנָהּ עַד הָעֶרֶב, וְלֹא לָתֵת לְזֶה שֵׁם. אֲבָל לָרָצוֹן אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת שֵׁם. וְעָלָה בִּי הַשֵּׁם "תְּהִלָּה". לְיָמִים אֶתְחַפֵּר בְּאִשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת תְּהִלָּה בֶּאֱמֶת. אֲבָל שְׁמָהּ כְּבָר הָיָה שָׁמוּר בִּי לִרְגָשׁוֹת אֲחֵרִים, וְלֹא נָתְנָה לִי לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם אַחֵר, וְלֹא נוֹתְרוּ בִּי פָּנֶיהָ בַּיְּצִיאָה מִן הַיָּם.
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב "תְּהִלָּה" הַכַּוָּנָה לִתְחוּשַׁת הַחֹשֶׁךְ שֶׁבָּהּ הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי הַגּוּף הַיָּחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁבָּהּ נִקְרֵאתִי לִהְיוֹת הַחֹשֶׁךְ, לִהְיוֹת סָדִין הַמְּכַסֶּה חוֹל מִתַּחַת לְחוֹל. וְכָל שְׂדֵה הָרְאִיָּה הָיָה חַיָּב לָצֵאת מִגּוּפִי. כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ רַק אֲנִי יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת מוּל אָדָם אַחֵר. וְהָאַחֵר רָצָה לָצֵאת. זֶה רֶגֶשׁ שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי רִאשׁוֹן מוּל אִשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת תְּהִלָּה. וְלָכֵן תְּהִלָּה לְעוֹלָם רִאשׁוֹנָה. לֹא כְּמִסְפָּר, אֶלָּא כְּתֹאַר. הִיא הִמְצִיאָה אֶת הָרֶגֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה קוֹרֵא בִּשְׁמִי. אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי צֹרֶךְ מִן הַחוּץ.
דָּבָר דּוֹמֶה אוּלַי הִרְגִּישׁ שָׁלוֹם חֲנוֹךְ כְּשֶׁכָּתַב: "מְדַמֶּה לִי שֶׁאַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן בְּחַיַּי". "הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן" כַּמּוּבָן אֵינוֹ הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַע אוֹ כָּתַב. זֶה הַשִּׁיר שֶׁהוּא הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן. יְסוֹד הַשִּׁיר. הֵיכָן שֶׁגִּלָּה נוֹכְחוּת חֲשׁוּכָה לְיָדוֹ, בְּתוֹכוֹ, שֶׁמַּגָּעָהּ מוּבָן לוֹ כָּל כָּךְ וּבְכָל זֹאת הִיא בִּלְתִּי נְגִיעָה. שֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַשִּׁיר מִמֶּנּוּ וּבוֹ. תְּהִלָּה הִיא כָּל הַנָּשִׁים שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן בְּחַיַּי. בְּחֶדֶר, בְּחֹשֶׁךְ, כְּאִשָּׁה אַחַת הַנִּרְאֵית יְחִידָה בָּעוֹלָם. וְיָדַעְתִּי שֶׁהִיא יְחִידָה, וְהִיא שׁוֹמַעַת מִתּוֹכִי אֶת הַשִּׁיר, וְהִיא עוֹמֶדֶת לָצֵאת. הָרֶגַע שֶׁבּוֹ בָּרוּר שֶׁתֵּצֵא וַעֲדַיִן לֹא יָצְאָה. הָרֶגַע שֶׁבּוֹ לֹא תֵּצֵא לְעוֹלָם. הָרֶגַע שֶׁבּוֹ אָמְרָה: "אֲנִי לֹא מְבִינָה לָמָּה אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ לְסַפֵּר לִי דְּבָרִים שֶׁאֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת", בִּזְמַן שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי מֻכְרָח לַחֲזֹר עַל הַיְּדִיעָה. כִּי אֵין בִּי יְדִיעָה אַחֶרֶת. כִּי בָּרוּר לִי בְּחֹשֶׁךְ כָּזֶה לְהֵיכָן אֶחֱזֹר.
.
הקטעים לקוחים מהספר "פרקי תהילה" שיראה אור בחודש הבא בהוצאת הבה לאור. ספר השירים הקודם של עומר ולדמן, "חינוך גופני", פורסם ב-2019 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. שירים ויצירות נוספות שכתב פורסמו בעיתונות היומית (הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב) ובכתבי עת (הו!, הבה להבא, הליקון, מאזניים, משיב הרוח ועוד).
.
» במדור קצרים בגיליון קודם של המוסך: שלושה סיפורים קצרצרים מתוך ספר בכתובים מאת גל גורליק
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
