חודש: דצמבר 2022

"חשתי בה שהיא שלי למרות שלא דמתה לי כלל. לא היה לנו שום דבר במשותף, ואף על פי כן, היא הייתה צֶלם כל ימַי"

"מאז היא מרשה לעצמה לדמיין שגם בה מבהיק מרבץ טובעני ושחור. אם הוא מוּלד או נצבר בה לאורך השנים קשה לנחש. בדמיונה, חרקים נוצצים נמשכים למימיו, פרחים מתכופפים להביט בהשתקפותם ולבסוף נמסים פנימה בכניעה"

"הווטרינר שאל, 'שׂמת לב שיש משהו מוזר עם הכלב?' משה אמר, 'לא, מה?' הווטרינר עיין במאגרי המידע ואמר שאין לזה תקדים"

"עכשיו החיה הירוקה־סגולה הגדולה שהגנה עליהן איננה, וכולם יכולים לראות. כולם יכולים לראות אותן"

"לפעמים, מבעד לסדק מואר, יכולתי להבחין במיטת קומתיים, או צעצועים פזורים על שטיח בצבע עליז. הייתה לי בחילה. לי הוקצה מקום זמני בחללים האחרים, על הספה בסלון, במרפסת, על מיטת חדר השינה"

"בשיר השני אנשים כבר התחילו לדבר. היו כמה שהדגישו תנועות גוף של חוסר סבלנות והסתכלו סביב, מחפשים חיזוקים דרך מבטים של אחרים"

"אז נכנסו נערים שהגיעו מבתיהם המרוקנים, מבתי רפאים, מבתים קטנים עשויי אבן שהטבע מחק והחורבן השכיח וכך גם האכסניה העליזה שהוקמה עליהם. הם ירדו יחדיו בריצה מן הגבעות, כמי שגילו אוצר"