היא הייתה הזמרת הגדולה בתקופתה, גדולה יותר אפילו משושנה דמארי. טשרניחובסקי קרא לה "אסתרק'ה", וכולם קראו לה "הזמיר הארצישראלי". סיבובי ההופעות שלה הביאו אותה גם לביירות ולדמשק, אז מדוע פרשה אסתר גמליאלית מחיי הבמה כשהיא רק בת 22? סיפורה של הכוכבת הגדולה ביותר של היישוב העברי שנעלמה מהעין ומהלב של צלילי ההיסטוריה
האישה הביישנית והצנועה שבראה את קרואלה דה ויל
היא הפכה ממוכרת רהיטים לתסריטאית ולסופרת מצליחה, אבל רק בגיל שישים כתבה את "101 דלמטים", מה שהפך ליצירתה האהובה והמוכרת ביותר. הכל קרה בזכות תשעת הכלבים הדלמטים שגידלה באהבה בביתה ובזכות חברה קרובה, שהפכה להשראה לאחת מהמרשעות האהובות בהיסטוריה
נפרדנו כך: איך נולדה עזרת הנשים בבתי הכנסת?
לחלקנו קשה להאמין, אבל בימי חז"ל לא הייתה עזרת נשים. מתי היא הפכה לחובה בבתי הכנסת, ואיך התחלנו להפריד בין נשים לגברים בתפילה?
אחרי החגים יתחדש הכל – פעמיים!
נעמי שמר כתבה שיר יפיפה שהצליח מאוד. אבל היוצרת הפרפרקציוניסטית לא הסתפקה בנכס צאן ברזל אחד. זהו סיפורו של הלהיט לו כתבה שמר שתי גרסאות שונות, כחלק ממסעה שֶׁלֹּא נִגְמַר, בֵּין שְׂדוֹת הַצֵּל וּשְׂדוֹת הָאוֹר
שירה | קליפות עצים וזמן
שירים מאת לי ממן וענת לב־אדלר
וּבְעִבְרִית | "גרעין רימון" מאת אדית וורטון
שני חלקים אחרונים מתוך סיפור הרוחות המפורסם מאת אדית וורטון, בתרגומה של מיכל זכריה. שני החלקים הראשונים הופיעו בגיליון ראש השנה
נובל | "ככה הייתי מסוגלת לייצר דבר כזה"
"אני לא מצליחה לזוז מהפִּסקה. עברו שנתיים מאז שקראתי אותה בפעם האחרונה ועד זכייתה של אנני ארנו בפרס נובל לספרות והיא צרובה שם באישוני", דורית שילה חוזרת אל הפִּסקה שטלטלה אותה בספר "האירוע" מאת אנני ארנו
ביקורת שירה | החיפוש אחַר האחרת בבבואה המשתקפת
"האסופה מאגדת, לראשונה, את מיטב השירה הלסבית העברית של העשורים האחרונים, ועומדת במשימה המורכבת של מיפוי מסורת שירית נעלמה ברגישות ובנדיבות." מיתר מורן על "אַתְּ כל הרצון", מבחר שירה לסבית עכשווית
מסה | התפר של החילזון
"אני נענית לזוטי זוטות וחוסמת את עצמי בשל מאמציי הכבירים לדייק. אני מעין חילזון אנושי, והטבע שלי הוא הכלא שלי והקללה שלי." הסופרת סינתיה אוזיק על החתירה לשלמות, במסה בתרגומו של שי פורסטנברג
ביקורת פרוזה | מה שמתחת לעור
"הקשר שבין התבוננות מדוקדקת בפרטים קונקרטיים לבין ראייה פנימית ניכר בתיאור מערכת היחסים בין המשרתת לאמן ומאפיין גם את רשת המבטים שנפרשת ביניהם – כך הם רואים זה את זו." גיא פרל על "הבקשה" מאת מישל דֶבּוֹרְד