שירה | קליפות עצים וזמן

שירים מאת לי ממן וענת לב־אדלר

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
12.10.2022

רונה שחר, גן בנימין, מרקרים על נייר, 25X17 ס"מ, 2017

.

לי ממן

שנת הארבעים, טריפטיך

אֵין שֶׁקֶט אַף רֶגַע.

הַנְּעוּרִים בְּרַעַשׁ גָּדוֹל בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב,

בִּצְוָחוֹת בִּלְתִּי נִכְבָּשׁוֹת, מְהַדְהֲדִים

אֶת הַזְּמַן אָחוֹרָה:

מָה שֶׁהָיִית

כְּבָר לֹא תִּהְיִי.

אֲנִי עוֹבֶרֶת בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים

עִם בְּנִי הַקָּטָן.

צִלּוֹ הַיָּרֹק אָרוּג בָּעֵשֶׂב,

לַח מֵאֶפְשָׁרוּיוֹת.

אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר לוֹ:

תִּרְאֶה, הִנֵּה הַנַּדְנֵדָה. עוֹד מְעַט

וְנַגִּיעַ. אֲנִי מְאַחֶרֶת לְכָל מָקוֹם, אֲבָל אַתָּה

הִשָּׁאֵר קָרוֹב, הִשָּׁאֵר דּוֹמֶה, דַּע טוֹב מִמֶּנִּי

לִמְלֹךְ בַּזְּמַן, לְנַתֵּב אֶת הַהִשְׁתַּנּוּת

בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן – מֵהַפְּנִים הַחוּצָה.

מָה שֶׁהֶחְשַׁבְתִּי פַּעַם לְמוּצָק

הִתְפַּזֵּר בֵּינְתַיִם לְכָל רוּחַ.

רַק גָּלְמֵי הַגְּרָבִיטַצְיָה נוֹתְרוּ, פְּזוּרִים

כַּחֲרוּזִים לְהַשְׁחִיל בָּזֶה אַחַר זֶה

לְמַרְאִית עַיִן שֶׁל סֵדֶר:

מָתַי אוֹכְלִים

מָה לוֹבְשִׁים

בְּאֵיזוֹ שָׁעָה עוֹבֵר הָאוֹטוֹבּוּס.

רְשִׁימוֹת הַמִּצְרָכִים נִמְחָקוֹת וְחוֹזְרוֹת

בְּשִׁנּוּיִים קַלִּים בִּלְבַד. הַמְּחִירִים יוֹרְדִים,

עוֹלִים. קַל וָחֹמֶר הַכֵּלִים,

הָרִצְפָּה, שֶׁטֶף הַנָּהָר

שֶׁעוֹבְרִים בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁנִּקְוִים הַמַּיִם

לְרֶגַע אֶחָד וּמִיַּד שָׁבִים

לְהָגִיחַ מִן הַנֶּעֱלָם. וְהַנֶּעֱלָם

לְעוֹלָם אֵינוֹ חָדֵל

לִכְאוֹרָה הַתּוֹצָאָה בְּרוּרָה:

כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ מִן הַכּוֹחוֹת.

אֲבָל הַהֶפֶךְ נָכוֹן לֹא פָּחוֹת, וְהַיֵּשׁ

גַּם כְּשֶׁהוּא גּוֹדֵשׁ אֶת הַפְּתָחִים

עֲדַיִן טוֹב הוּא אֵין מוֹנִים

מִן הָאֵין.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם גַּם הַצִּיּוּר הַפָּרוּעַ שֶׁל הַיַּלְדָּה

נִשְׁמַע לִגְבוּלוֹת הַדַּף, כִּתְרֵי פְּלַסְטִיק קְטַנִּים

מְעַטְּרִים אֶת רָאשֵׁי הַצְּבָעִים, וּבַשּׁוּלַיִם

מִצְטָרְפוֹת זוֹ אֶל זוֹ אוֹתִיּוֹת

לְהַרְכִּיב בִּכְתַב רְאִי אֶת הַשֵּׁם

שֶׁנָּתַתִּי אֲנִי לְכָל זֶה

לי ממן היא משוררת ועורכת, חברת המערכת המייסדת של המוסך. ספר ביכוריה "לְמָה הדבר דומה" זיכה אותה, בין השאר, בפרס הליקון ובפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם. שירים פרי עטה פורסמו בגיליון 19 של המוסך. ספרה השני עתיד לראות אור בקרוב בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

ענת לב־אדלר

אמא בארגזים, מחזור

הֵקַצְנוּ שְׁנַיִם

עֲשׂוּיֵי קְלִפּוֹת עֵצִים וּזְמַן

רוֹחֲשִׁים בְּרוּחַ אַחַר הַצָּהֳרַיִם

שֶׁל חַיֵּינוּ

מוּל לְטִיפַת יָרֵחַ הָעוֹלֶה בַּחַלּוֹן –

קָצְרָה הַפְּעִימָה

בֵּין זְרִיחָה לִשְׁקִיעָה.

וּבַלֵּילוֹת, עַל מִשְׁכָּבֵנוּ,

פְּחָדַי בְּלוּלִים בְּכַף יָדְךָ –

כִּי מִסְּבַךְ הַשָּׁנִים

אֵיךְ אֵדַע עוֹד

לְהַפְקִיעַ חוּטִים אֶל הָאוֹר

הֵן יְלָדֵינוּ לֹא יִתְפָּרְצוּ שׁוּב מֵחַדְרֵיהֶם

כְּפִי שֶׁהִתְפָּרְצוּ מִתּוֹךְ גּוּפִי

וְהַבַּיִת שֶׁבִּכְתָלָיו טְבוּעוֹת כַּפּוֹת יְדֵיהֶם

בִּשְׁכָבוֹת מִתְחַלְּפוֹת שֶׁל צֶבַע

זוֹ־עוֹלָה־עַל־זוֹ־עוֹלָה־עַל־זוֹ

הוּא כְּבָר מִזְּמַן

לֹא כֻּלֵּי עָלְמָא עֲבוּרָם.

בָּאַרְגָּזִים שֶׁגְּלוּלִים בָּהֶם כָּעֵת חֶפְצֵיהֶם

מַמְתִּינִים לְנַעֲלֵי הַסַּבָּלִים –

מְעֻרְסֶלֶת גַּם הָאִמָּא שֶׁהָיִיתִי,

מִתְרַגֶּלֶת לְעַצְמָהּ הַחֲדָשָׁה:

לֹא זְרוֹעוֹת

פְּשׁוּטוֹת,

לֹא לֵב כְּכַדּוּר

לִמְסִירוֹת,

רַק

פְּעִימָה בְּהַשְׁהָיָה

אֲוִיר בִּמְשׂוּרָה.

וְאַתְּ,

אַל תָּנִיחִי לִילָדַיִךְ

לְהִמָּשֵׁךְ מִמֵּךְ.

הֵם מַבְטִיחִים לָשׁוּב

וְרַק לִפְרָקִים מְקַיְּמִים.

הִנֵּה, רְאִי:

עַד הַיּוֹם פְּרוּשׂוֹת

יָדֶיהָ שֶׁל אִמֵּךְ

כִּסְדִינֵי צִפִּיָּה

שֶׁיָּבְשׁוּ בָּרוּחַ

וְהָאָרֶץ מֶטְרוֹנוֹם שָׁבוּר:

הַשָּׂדוֹת כְּבָר לֹא נִמְתָּחִים

עַד לְהֵיכָן שֶׁהַדִּמְיוֹן מַגִּיעַ,

הָעֲנָנִים מְזַיְּפִים

גֹּבַהּ,

אֲבָל בְּכָל פַּעַם

שֶׁתִּפָּתַח הַדֶּלֶת

וְהֵם יַנִּיחוּ רֶגֶל עַל הַמִּפְתָּן:

"נִזְכַּרְנוּ שֶׁאַתְּ כָּאן" –

יִתַּמֵּר בְּגוּפֵךְ בְּרוֹשׁ

ענת לב־אדלר היא סופרת ועיתונאית בידיעות אחרונות. פרסמה שני ספרי פרוזה: "כותבת ומוחקת אהבה" (ידיעות ספרים, 2013) ו"אישה בעונת מעבר" (ידיעות ספרים, 2021), ובקרוב עתיד לראות אור ספר ילדים פרי עטה. שירים פרי עטה פורסמו בגיליון 16 של המוסך. השירים המתפרסמים כאן לקוחים מתוך ספר בכתובים, "להזות תאנים בקצה המחוק של הליפסטיק".

» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת נעמה שקד ודביר שרעבי

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

עוד בנושא:

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות