"אַחֲרֵי הַחַגִּים יִתְחַדֵּשׁ הַכֹּל", ניבאה נעמי שמר החכמה. אבל היא לא הסתפקה בגרסה אחת לשיר שבו נמצאת השורה הזו. הידעתם? לשיר יש שתי גרסאות שונות – בהן שונו המילים והמנגינה – ושתיהן הצליחו להפליא.
לכל שורדי ושורדות חודש אוגוסט האיום וחודש החגים העמוס, נספר את הסיפור מאחורי שיר אחד נהדר, שהפך לשני שירים נפלאים, וכל זה מפאת פרפקציוניזם בלתי נשלט של יוצרת אחת גדולה:
את "התחדשות" כתבה נעמי שמר לכבוד יום העצמאות ה-36 של מדינת ישראל, עבור תוכנית טלוויזיה מיוחדת וחגיגית שבה שרה אותו לראשונה עפרה חזה. השורות: "שעון-חייך מאותת לך עכשיו: למד-דלת, למד-הא, למד-וו" – מתייחס לשנת ל"ו למדינה.
ללי שמר, בתה של המשוררת והמוזיקאית, סיפרה לנו איך ולמה נכתב השיר, על שתי גרסאותיו:
"עם חלוף הזמן היא הרגישה שהשורה 'למד דלת למד הא למד וו' התאימה אמנם ליום העצמאות ה-36, אבל היא חידתית ולא מובנת ככל שיום העצמאות ה-36 מתרחק", סיפרה לנו שמר הבת. "אלא שהשיר היה מוצלח בעיניה, ולכן שינתה את שורותיו האחרונות וניסתה להלחין אותו מחדש. משום מה הניסיון לא צלח, לא ברור מדוע".
ללי שמר סיפרה לנו שזהו אינו השיר היחיד שנעמי שמר כתבה לו לחן חדש למילותיה. אבל המקרה הזה מעט יותר מסובך – כאן שמר לא הצליחה, מסיבותיה, להלחין מחדש את השורות ששינתה, וששינו את בתי השיר.
מספרת ללי: "באותה תקופה כתבה נעמי שמר שירים לרביעיית 'הכל עובר חביבי'. מעבר לעבודה המשותפת נוצרו גם קשרי ידידות חמים עם חברי הרביעייה, והיא קראה להם בחיבה ה'חבּיבּים'.
כשלהקת הנח"ל דאז (1984, היא שנת ה-36 למדינה) פנתה אליה בבקשה לכתוב לה שיר חדש, היא פנתה ליובל דור, שהיה אחד מארבעת 'החבּיבּים' וכבר הלחין כמה שירים עד אז, וביקשה שילחין את הנוסח המתוקן של השיר. היא לא שינתה רק את שתי השורות החידתיות, אלא שילבה עוד שינויים במילים, אולי במהלך הדו השיח הפורה והנעים ביניהם".
כך נולד לו שיר-אח ל"התחדשות". לצד הביצוע הבלתי נשכח של עפרה חזה צץ לו ביצוע חדש, במנגינה שונה ועם מילים אחרות: "בשיר החדש הכותרת שונתה ל"התחדשות אחרת". השיר עם השינוי במילים ועם הלחן של יובל דור זכה לביצוע יפה של להקת הנח"ל ולהצלחה רבה, לא פחות מהשיר המקורי", מוסיפה שמר. בלהקת הנח"ל שרה את הגרסה החדשה חיילת צעירה ומוכשרת – דפנה דקל.
הגרסה של להקת הנח"ל זכתה לעניין תקשורתי גדול, אבל בסופו של דבר הגרסה שנכללה באלבומה של עפרה חזה "אדמה" היא המוכרת יותר. ייתכן ששמר לא הייתה צריכה לשנות בכלל את המילים. מספרת ללי: "בשנים האחרונות אני פוגשת את הקהל האוהב והנאמן של נעמי שמר במופעים שאני עורכת ומנחה, ומגלה שרבים אוהבים את הלחן הראשון, ולא מתעכבים על השאלה מה עושים שם למד דלת, למד הא ולמד וו. מישהו סיפר לי שהבין את השורה הזאת כתיקתוק שעון החיים החולפים שמנחה את האדם להיות כאחד מל"ו הצדיקים".
למרות השינויים שערכה בטקסט, מספרת לנו ללי שמר, השאירה נעמי שמר על כנן שורות שהן סוג של חותם או חתימה יצירתית שלה. בבית האחרון של שתי הגרסאות כתבה שמר:
בְּמַסָּע שֶׁלֹּא נִגְמַר
בֵּין שְׂדוֹת הַצֵּל וּשְׂדוֹת הָאוֹר
יֵשׁ נָתִיב שֶׁלֹּא עָבַרְתָּ
וְשֶׁתַּעֲבֹר
"הבית הזה אופייני לנעמי שמר", מספרת ללי. "הצירוף 'שדות הצל ושדות האור' מערב את המאתגר עם האופטימי, החשוך עם המואר. בדומה ל'עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד' ב'לו יהי', או כמו 'אנא שמור לי על כל אלה / ועל אהובי נפשי / על השקט, על הבכי ועל זה השיר' ב'על כל אלה'. בעיניה השחור והבכי הם חלק מהחיים, ואנחנו חווים אותם ממש כמו את החסד ואת האור. כך בחייה ובחיינו וכך בשיריה".
נצטרף לברכות של נעמי שמר ונאחל לכולנו שישובו ימי החול, השגרה וההתחדשות – כי בליבנו אנחנו יודעים ויודעות "שֶׁמֵּעֵבֶר לַפִּנָּה אַהֲבָה חֲדָשָׁה מַמְתִּינָה".
