7 באוגוסט, 1949: מקרונות הרכבת הראשונה שהגיעה לירושלים אחרי קום המדינה, נפרקים ארגזי ספרים שנבזזו בידי הנאצים בספריות פולין. צילום: אדגר הירשביין. לחצו להגדלה
לספרים גורל משלהם; לעתים הוא נפתל ומרתק לא פחות מזה של אלו שכתבו אותם או קראו בהם. לאורך מאות בשנים, ספרים נדדו והיגרו, השפיעו על זהותם של הקוראים בהם באופן שונה בכל מקום ומקום, הבריחו גבולות וביטלו אותם.
רבים מן הספרים השמורים כיום לבטח במחסני הספרייה הלאומית, עברו גלגולים שונים ומשונים עד אשר הגיעו לגבעת רם. מאירופה החרבה לארץ ישראל, מהר הצופים למרכז העיר, ומבניין זמני אחד למחסן ארעי אחר.
לקראת הפורום הבינלאומי בספרייה הלאומית (בימים 19-17/3) שיוקדש השנה להגירה, גבולות וזהות, מציגה הספרייה תצלומים נדירים המתעדים את המאמצים האדירים שנעשו כדי לשמור על אוצרות הרוח של העם היהודי. האות המודפסת העברית – כוכב נודד בגלקסיה של גוטנברג – נראית כאן בנדודיה השונים.
משתתפי הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, ובהם בכירי החוקרים, המנהיגים ואנשי הרוח הבולטים בארץ ובחו"ל, ידונו בתופעות ההגירה – הן מהממד האוניברסאלי והן מנקודת המבט הישראלית והיהודית.
הנה סיפורם של הספרים שנדדו, היגרו ועלו לארץ!
7 באוגוסט, 1949: מקרונות הרכבת הראשונה שהגיעה לירושלים אחרי קום המדינה, נפרקים ארגזי ספרים שנבזזו בידי הנאצים בספריות פולין. צילום: אדגר הירשביין. לחצו להגדלה
בשל מחסור בעץ, סודרו הספרים על מדפים שהוכנו מן הארגזים עצמם במחסני הספרייה הלאומית הארעיים. צילום: אדגר הירשביין. לחצו להגדלה
שנות החמישים: פרוזדור במשכנה הזמני של הספרייה הלאומית, בבניין טרה סנטה. צילום: אדגר הירשביין. לחצו להגדלה
צילום: דוד חריס. לחצו להגדלה
אולם הקריאה בבניין טרה סנטה, 1959. צילום: דוד חריס. לחצו להגדלה
מיון ספרים, 1950. סידור הספרים נעשה עם התאמת מבנה טרה סנטה לצורך מחסני הספרייה ובנייתה של גלריה לשם הגדלת שטח האחסון בבניין. צילום: ורנר בראון. לחצו להגדלה
העברת ספרים מן המחסנים לאולמות הקריאה המאולתרים בבניין טרה סנטה, 1960. צילום: דוד חריס. לחצו להגדלה
צילום: דוד חריס. לחצו להגדלה
סטודנטים מסייעים בהוצאת הספרים מהבניין הזמני של הספרייה, לקראת העברתם למשכן הקבע בגבעת רם, 1960. צילום: דוד חריס. לחצו להגדלה
מחסן כתבי בספרייה הלאומית ברחוב ממילא, 1960. צילום: דוד חריס. לחצו להגדלה
תגובות על כתבה זו