תמונות נדירות: כשהאדמה רעדה בשנת 1927

הספרייה הלאומית (בגלגוליה השונים) אוספת ומתעדת כבר יותר ממאה שנים את הנעשה בארץ ישראל. כך נחשפות בפנינו תמונות נדירות של רעש האדמה שהוביל למותם של מאות בני אדם בשנת 1927. נוסף על כך, נשמרו בידינו עדויות מרטיטות לב לרעידה קדומה עוד יותר מאמצע המאה ה-19

ב-11 ביולי 1927 פקדה את אזור ארץ ישראל ועבר הירדן המזרחי רעידת אדמה רבת עוצמה. רעידת אדמה זו, שעוצמתה 7.5 בסולם ריכטר(!), הייתה לא רק אסון הטבע המשמעותי ביותר שפקד את האזור במאה השנים האחרונות, אלא הפכה גם לציון דרך במחקר הסייסמולוגי בארץ, בהיותה רעידת האדמה הראשונה שתועדה באמצעות מכשירים מדעיים.

מאות בני אדם נהרגו ומאות אחרים נפצעו בארץ ישראל ובעבר הירדן. הנזקים לרכוש כתוצאה מרעידת האדמה היו קשים: שכם, רמלה ולוד נפגעו קשות וגם ירושלים, יריחו, עמאן וא-סאלט (בעבר הירדן המזרחי) ספגו נזקים קשים. בשכם עצמה נהרגו יותר ממאה אנשים ומאות נפצעו. בין השאר, בנייני האוניברסיטה העברית על הר הצופים ניזוקו קשה, ובהם בית גריי היל, שבו שכן זמנית המכון למדעי היהדות. ​

באותו קיץ קטלני טרם החלו לבנות את בניין בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי על הר הצופים. הספרייה הלאומית שכנה עדיין במשכנה הישן, ב"בית נאמן" אשר בקצה רחוב החבשים (היום רחוב בני ברית). על פי אחד מן הדיווחים בעיתונות, בניין הספרייה לא נפגע כלל ולא נגרם כל נזק לספרים. החיים בספרייה המשיכו להתנהל כסדרם. מעידה על כך העובדה כי ימים אחדים בלבד לאחר האסון הנורא שפקד את תושבי הארץ, הזדרזו עובדי הספרייה… לערוך תערוכה קטנה בנושא רעידות אדמה בארץ ישראל.

הידיעה המרכזית על רעידת האדמה התפרסמה בעיתון "דאר היום" למחרת האסון​.

 

הדיווח ב"דאר היום" למחרת הרעידה. לחצו על התמונה לעיתון המלא

 

הספרייה הלאומית מציגה: רעידת האדמה של 1837

כבר למחרת היום, ב-13 ביולי 1927, לצד דיווח על נזקים שנגרמו למבני ציבור שונים בירושלים, דיווח העיתון ש"בית הספרים הלאומי והמכללי [=האוניברסיטאי – בן אב"י נמנע משימוש במילים לועזיות בעתונו] סִדֵּר תערוכה של ספרים ותעודות לתולדות הרעש בא"י."

 

הידיעה שפורסמה ב"דאר היום" ב-13 ביולי, 1927. לחצו על התמונה לעיתון המלא

 

ידיעה בלעדית זו בעיתון מאפשרת לנו הצצה נדירה לאותה תערוכה מאולתרת שאורגנה במהירות בספרייה הלאומית. מטבע הדברים, המוצגים בתערוכה נקשרו בעיקר לרעידת האדמה רבת העוצמה שקדמה לה, אשר פקדה את הארץ בשנת 1837. ברעידת אדמה זו נפגעו בעיקר הערים צפת וטבריה.

 

אז מה כללה אותה תערוכה שהוצגה ב-1927?

הידיעה ב"דאר היום" סיפרה כי בתערוכה מוצגים "שלשה מכתבים שנשלחו מא"י אחרי הרעש בשנת תקצ"ז: מר' ישראל משקלוב, מר' אריה ב"ר ירחמיאל נאמן כולל פרושים בירושלים ומר' רפאל יצחק אלפנדרי, פקיד ד' ארצות החיים"

כפי הנראה, הוצגה באותה תערוכה מהדורת הדפוס של מכתבים אשר נשלחו מארץ ישראל אל פקידי ואמרכלי ערי הקודש באמשטרדם. המכתבים המקוריים הרשימו מאוד את יהודי אמשטרדם, והם הזדרזו להוציא אותם לאור בחוברת צנומה בת שלושה עמודים. החוברת נפוצה במהירות בכל רחבי אירופה וזכתה לתהודה רבה בכל רחבי העולם היהודי דאז. במכתבים אלה מתוארת בציוריות רבה רעידת האדמה, וכן מופיעה רשימה של הכפרים והערים שנפגעו ברעש, ובכלל זה מספר ההרוגים והפצועים בכל מקום.

כך תיאר אחד הניצולים במכתבו את הרעש הנורא של 1837:

"ביום כ"ד טבת שעבר לעת מנחה בא רעש גדול ונורא מאת המביט לארץ ותרעד, ופה (ירושלים) גם כן הזיק לכמה בתים וחצרות, וכל העיר פחדה, אבל תודה לא הוזק שום אדם. ובשכם נפלו בתים וכל החנויות ונהרגו ששים נפשות ולא אחד מבני ישראל בעזרה ה', אך בגליל הקדוש, אהה! כי נהפכו צפת וטבריא כמהפכת… נפלו ונהרסו כל הבתים, וכל הבתי כנסיות, קהילת ספרדים וקהילת החסידים ושלנו קהילת פרושים נחרבו, ולא ניכר שום בית ורחוב או שוק עוד, גם חומת טבריא נפלא ואש יצא מים כינרת ויצף הים על העיר.

מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה, ואבכה את חללי בת עמי, כי נהרגו מכולנו ערך מאתים נפשות ושלחו לי הרשימה מנפשות יתר הפליטה שלנו, ערומים נותרו, מלבד אותן שהלכו איתי לירושלים ואשר נסעו משם קודם לכן…"

 

עוד בידיעה מוזכר כי בתערוכה מוצג "הספר 'עבודת הקודש' דפוס ירושלים הראשון שנדפס אחרי שהמדפיס ישראל בק העביר את בית הדפוס שלו מצפת לירושלים לרגל הרעש ובהקדמה מספר המדפיס את אשר קרה את העיר צפת" – הספר "סדר עבודת הקודש" מאת חיד"א, דפוס ישראל ב"ק, ירושלים, תר"א (1841). לספר זה, העוסק בענייני קבלה, נוספה הקדמה בלתי שגרתית מאת המדפיס ישראל ב"ק​. אחד מחלוצי אומנות הדפוס בארץ ישראל ראה לנכון להקדים לספר התנצלות ארוכה: הוא מספר בה על התלאות שעבר, אשר בעקבותיהן נאלץ להעתיק את בית דפוסו מהעיר צפת, אשר חרבה ברעידת האדמה, אל ירושלים.

 

הקדמת המחבר המתארת את רעידת האדמה ב"סדר עבודת הקודש". לחצו על התמונה לספר המלא

 

"התנצלות" זו של ב"ק זיכתה את קוראי הספר, יותר ממאה ושבעים שנה לאחר כתיבתה, בתיאור מרגש מרעידת האדמה בארץ ממקור ראשון, בעברית נמלצת:

"שמעית בתרא קול רעש גדול אשר פקד ה' את ארצו ועמו…וינועו אמות הסיפים מקול הקורא, ונהפכו ערי הקודש צפת וטבריא ונהרגו כ"א נפשות ברגע אחד. מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה על בית ישראל… ויהי אחרי הצרה ההיא ויפוצו בני ישראל ונתפזרו בכל פינות ארץ ישראל…"

 

ובסוף, מספרת הידיעה ב"דאר היום" כי "בתערוכה מוצג גם הספר 'אהבת ציון ' של רבי שמחה מוולוז'ין  המספר גם כן את תולדות רעידת האדמה בצפת ובטבריה".

– ואכן הספר "אהבת ציון" מתאר מנקודת עיניו של תייר בארץ ישראל בשנת 1837 את הנזקים האדירים וסיפורי הזוועה מאותה רעידה:

"וינועו אמות הסיפים מקול הרעש ונפלו מאתים חצרות ובכל חצר כמה בית ויש מהם נפלו עד היסוד… ומתו לערך ק"כ נפשות. וקודם הרעש גילו לחסיד ארץ ישראל שתהא צרה גדולה בצפת ולא ידעו מהו, ועשו משמרת ללמוד להתפלל כמנהג במדינתנו, ובעוונותינו לא נקרע גזר הדין. ומצאו כמה תלמידים חכמים נהרגים ופניהם על ספריהם, וגם החסיד נהרג ביניהם. ובאור הבוקר הוציאו כמה נפשות ועודם בחיים, ואחר כמה ימים חזר הרעש ונהרגו עוד לערך כ' נפש."

למרבה הצער, לא נשמר תיעוד כלשהו של תגובת הציבור לתערוכה הצנועה שסודרה בספרייה הלאומית. עם זאת, יש להניח כי היא עוררה עניין רב, ונראה שהצלחתה עודדה את ראשי הספרייה לאסוף תיעוד גם על רעידת האדמה שהתרחשה זה-מקרוב.

 

תושבי ארץ ישראל שולחים לנו תמונות מדהימות מהרעידה של 1927

ואכן, כשנה וחצי לאחר רעידת האדמה הגדולה של יולי 1927, ב-5 במרץ 1929 פורסמה בעיתון "דואר היום" הידיעה הבאה:

 

'קול הקורא' שפורסם במרץ 1929 ב"דאר היום". לחצו על התמונה לעיתון המלא

 

"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי [כעת כבר נתקבע שם זה של הספרייה, ולא היה כל טעם בשימוש במילה המוזרה "מכללי"] מסדר אוסף צִלוּמים בעלי ערך לידיעת תקופת הרעש האחרונה בא"י בשנות תרפ"ו תרפ"ח. כל מי שיש בידו חֹמר הִסטורי זה מתבקש להמציאו לבית הספרים במתנה או לשם העתקה. רצוי לצרף לתמונות את שם המצלם, שם המקום שצִלֵּם (העיר, הכפר, הרחוב, הבנינים) ואת תאריך הצִלום".

הידיעה הזו עשתה את שלה, ובעקבות פנייה יוצאת דופן זו של הספרייה אל הציבור, נשלחו אלינו תצלומים מעניינים ביותר ובהם תיעוד ייחודי של נזקי רעידת האדמה ביולי 1927.

 

מה כוללים תצלומים נדירים אלה?

הקבוצה המסקרנת ביותר של תצלומים כוללת 32 הדפסי כסף בגדלים שונים, אשר צולמו כנראה באותה מצלמה, בתבנית של 6X9 ס"מ. את התצלומים האלה צילמו חברי "משלחת" הנראים בכמה מן התמונות. הם צילמו את התמונות בכל רחבי ארץ ישראל ובכלל זה בעבר הירדן. חברי קבוצה זו, מר רייזר, מר נוימן ושלושה מבני משפחת בדיאן, סיירו במכוניתם ותיעדו את נזקי רעידת האדמה. על תשלילי התצלומים נוספו כתוביות בעברית ובאנגלית.

התצלומים נתרמו לספרייה הלאומית בשנת 1929. מי היו חמשת הטיילים שהחליטו לתור את הארץ וסביבותיה במכוניתם בימי הרעש הגדול? למרבה הצער, לא נמצא כל תיעוד שייתן לנו תשובה על שאלה מסקרנת זו.
​​​ ​​ ​ ​
​​

נזקי הרעש בשכם

 

נזקי הרעש בלוד

 

הצלמים שערכו את הסיור המתועד בעקבות רעש האדמה

 

הנזקים בכפר רנה (ריינה) בצפון הארץ

 

הנזקים בכפר רנה (ריינה) בצפון הארץ

 

רחוב בטבריה שנפגע ברעש

עוד קבוצה של תצלומים כוללת 18 הדפסי כסף בגדלים שונים, ובהם תצלומים מן הערים ירושלים ושכם. בגב אחדים מהתצלומים מוטבעת חותמת סוכנות הידיעות הגרמנית Internationale Foto-Aagentur, Berlin וכן מוטבעות כתוביות הסבר מודפסות במכונת כתיבה, בגרמנית. כפי הנראה, תצלומים אלה צולמו על ידי צלמים שונים ונשלחו אל העתונות באירופה באמצעות אותה סוכנות ידיעות.

​ ​


לשלושה תצלומי שחור לבן מהעיר שכם, צורף מכתב נמלץ מאת ישעיהו בלכמן, קורא נאמן של "דאר היום"​:

 

"…הנני שולח לכם בזה שלֹש תמונות שצֻלמו איזה שעות אחרי הרעש בשכם. הצילומים נעשו ע"י ערבי מנהל הסניף של חברת ספינני'ס בע"מ בשכם. התמונה של המשטרה האנגלית באוטו נדמה לי נעשתה איזו ימים אחרי הרעש ובאוטו נמצא לחם שנשלח מתל אביב…"

 

חברת "ספיני'ס" (Spinney's) הייתה, כידוע, "הסופרמרקט של המזרח התיכון": רשת אדירה של סוכנויות לממכר מוצרים שונים, בעיקר מוצרי מכולת. הרשת הייתה פרוסה על פני המזרח התיכון כולו וסיפקה את עיקר המוצרים למושבות הבריטים. יש על-כן לשער שאת משלוח הלחם שהגיע לשכם (במשאית פתוחה, ללא כל כיסוי…) צילם נציג חברה זו, שהזמין את המשלוח מן הסניף של ספיני'ס בתל אביב.

אוסף נוסף של תצלומים, נתרם לספרייה כנראה על ידי אחד מצלמי המושבה האמריקאית, שצלמיה (ובראשם אריק מטסון) טרחו לתעד את רעידת האדמה במקומות שונים בארץ, ובכלל זה בירושלים. האוסף המלא של כל תצלומי המושבה האמריקאית שמור בספריית הקונגרס, ובכלל זה התצלומים מאירוע זה.

 

​​​​​​​​​​

כתבות נוספות

החברה השוויצרית שצבעה את ארץ ישראל בכל צבעי הקשת

מסע קסום: ארץ ישראל לאורך שלוש מאות

"מתנת גומלין קטנה": אלבום תצלומי האוויר האזרחיים הראשון של ארץ ישראל

 

 

 




תגיות

גיל וייסבלאי

ד"ר גיל וייסבלאי הוא ארכיונאי וחוקר תולדות הספר העברי במאה העשרים.

לכתבות נוספות של גיל וייסבלאי >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו