גיליון 74

"את מתגוררת לבד? שאל. אתה לא נראה כמו שליח, אמרה בתגובה. איך נראה שליח? אני עושה שליחויות, אם זו כוונתך, אני לא איש בשורה".

שירים מאת קרן להמן, דעאל רודריגז גארסיה ומרב פיטון

"האנטישמיות אינה באה לידי ביטוי בחקיקה, אבל היא מנורמלת. אנשי תקשורת המבקרים בגלוי את צעדי הממשל מפוטרים, מועמד יריב לנשיאות נרצח בידי המון מוסת, ולינדברג שותק". מבט אקטואלי על הרומן מאת פיליפ רות', לרגל עליית סדרת הטלוויזיה המבוססת עליו

"העבודות עצמן מלאות חיים, חמות, שוקקות, וכמעט בועטות בסד הקונספטואלי שהוטל עליהן מלמעלה, גם אם בהסכמה". מאיה קציר יצאה לסיור וירטואלי במוזיאון לאמנות האסלאם

"האנושיות והפגמים המאפיינים את הדמות הנשית הופכים את הבית המוכר והבטוח למקום מעורער שגם אליו יכולה לחדור הסכנה." זהר ברנדס על היפוכם של שני מוטיבים אצל אדית וורטון ואליס מונרו

"שניהם היו כל כך מסכנים, ילדים ומצחינים שדי מהר אפילו מתח מיני לא היה ביניהם. אחרי השבוע הזה גוני יהפוך לחבר ממש טוב שלה. אולי הכי טוב בקורס. אולי אפילו היחיד."

"לילות זולים", סיפור מאת יוסוף אִדריס, בתרגום אילנה המרמן, מתוך קטגוריית הסיפורים מערבית שתושק בקרוב ב"מעבורת – פרויקט הסיפור הקצר"