ילדים נחשפים לקורונה

"אמא, למה לא הולכים לגן?"; "למה לא נפגשים עם סבא וסבתא?"; "למה כולם מסתובבים עם מסכה?"... גל של ספרי ילדים מנסה להסביר לקטנטנים את מציאות הקורונה

נתי גבאי
03.08.2020
מתוך "חופשת קורונה" מאת שרה לוזון, איור: משה ישראל

רותי, רון, סיגלית, אורי ואלון קיבלו בלונים.

נפתלי וציונה קיבלו סיר.

ואיזו מתנה קיבלה רונה?

מתוך הספר "המסכה של רונה"

מסכה? בינינו, איזו מתנה מבאסת!

אבל זו המציאות שנכפתה עלינו, על ילדינו ועל נכדינו. מציאות הקורונה.

אומנם אנחנו (נכון לכתיבת שורות אלו) עדיין בעיצומה של המגפה, אבל ספרי הקורונה לילדים מתפשטים בעצמם כמו מגיפה על מדפי הספרים, ולכולם יש מכנה משותף אחד: להמתיק את הגלולה. ומהי הדרך הכי טובה להמתיק אותה? ארוז אותה במתנה. כאשר נפתלי קיבל את הסיר המפורסם שלו ב"סיר הסירים", אלו לא באמת היו חדשות טובות עבורו; לא בטוח שהפעוט רצה להיפרד מהחיתולים, אבל הטריק עבד: הסיר הוצג כמתנה, וברגע מכונן פתאום הופך הפעוט לילד גדול שעושה את צרכיו בסיר. כך גם רונה ב"המסכה של רונה": כשהיא מקבלת את המסכה היא ארוזה בנייר עטיפה, ופתאום – הגלולה נעשית קצת פחות מרה.

עטתה אותה רונה סביב ראשה

ופנתה אל הנגיף בדרישה:

'נגיף, אתה אורח לא רצוי,

לא אניח לך אצלי להיות מצוי!'

ועכשיו, הכירו את נגיף הקורונה.

אנחנו המבוגרים מכירים אותו כנגיף מסוכן שכבר הביא למותם של מאות, ועלול להביא חלילה גם לקריסה של מערכת הבריאות.

אז איך "משווקים" את הקורונה לילדים בלי להפחיד אותם?

בספרי הילדים לא תמצאו את המילים "מחלות רקע", "מונשמים" ו"מחלקות מיוחדות בבתי חולים". סופרי הגל החדש של ספרי ילדים על המגפה נאחזים בכל מה שהם יכולים, ובמקרה שלנו  –  בעובדה שלקורונה (ומכאן שמה) יש כתר. עובדה איזוטרית מאוד, לכאורה – אבל למעשה יש בה גם להמתיק, במעט, את הגלולה.

לא מדובר במגפה נוראה, אלא בנגיף קטן ושובב שעוטה כתר על ראשו.

"אבל למה השם המצחיק הזה?" שאלה רונה.
"כי אם מסתכלים על הקורונה במיקרוסקופ עם זכוכית מגדלית,
אפשר לראות שיש לו כתר על הראש."
"כתר?! כמו בפורים?" שאלה רונה.
"כמעט כמו בפורים," ענתה אמא של רונה.
"אז למה לא קוראים לו 'כתרוני'?" שאלה רונה.

(מתוך הספר "רונה קורונה")

ככה הוא נראה בספר "רונה קורונה":

מתוך הספר "רונה קורונה"

ותראו איזה מתוק הוא בספר "חופשת קורונה" כשהוא בפעולה:

מתוך הספר "חופשת קורונה"

והמחלה עצמה?

פה חסידי פרופסור יורם לס וודאי יצהלו, כי הנגיף מתואר לא פעם זהה לשפעת, רק בלי החיסון:

מתוך הספר "רון ורונה נלחמים בקורונה"

ואיך מנצחים את המגפה?

היגיינה היגיינה היגיינה. זה המסר של (כמעט) כל ספרי הילדים הללו. הקטנטנים למדים שהדרך הטובה ביותר לנצח את הנגיף השובב היא פשוט לשטוף אותו במים ובסבון. אם את הטיפ הזה יאמצו הילדים –  (ולאו דווקא בימי הקורונה)  – זה כמעט היה שווה את זה.

מתוך הספר "רונה קורונה"

אז מה למדנו בינתיים?

שמסכה זו מתנה, שנגיף הקורונה שובב, ושהמחלה היא (פלוס מינוס) שפעת.

לא חגיגה גדולה, אבל גם לא סוף העולם מבחינתם של הילדים. אבל הינה עוד דרך להמתיק את הגלולה: לציין את הדברים החיוביים שיש לתקופה הזו לתת לנו:

הרבה מאוד (יותר מדי?) חופש:

מתוך הספר "חופשת קורונה"

 

והכי חשוב: המון זמן איכות עם המשפחה כמובן!

"אתה יודע, יאיר, מה הכי מיוחד בחג הקורונה?" שאלה אמא.

"בחג הקורונה כל המשפחה כמעט כל הזמן יחד,"

אמרו אמא ואבא במקהלה.

"את זה אני הכי אוהב בעולם,"

אמר יאיר וחייך.

(מתוך הספר "איזה חג לי")

מתוך הספר "איזה חג לי"

בונוס לסיום

כוכבת הילדים מיקי קוראת את "רון ורונה נלחמים בקורונה":



הספרים המשתתפים בכתבה:

"איזה חג לי" מאת עידית להמן. איורים: לירז גינת

"המסכה של רונה" מאת שיר שאנס. איורים: יונתן כהן

"רון ורונה נלחמים בקורונה" מאת עמית מזרחי ורון סטרינסקי. איורים: איל אילת

"רונה קורונה: רונה שואלת מהו נגיף הקורונה" מאת דביר כהן. איורים: עיצובי שרי

"חופשת קורונה" מאת שרה לוזון. איורים: משה ישראל

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation