בואו ליום הפתוח של היהודים באוניברסיטת פדובה

בסוף ימי הביניים ותחילת העת החדשה המוקדמת יהודים שרצו לקבל תואר דוקטור לרפואה יכולים היו ללמוד כמעט רק במקום אחד - אוניברסיטת פדובה שבאיטליה. כך נראו חייהם שם

עמית נאור
02.08.2020
1
מתוך תעודת הדוקטור שהוענקה ליהודי בשם לזרוס דה מורדיס, מתוך אוסף אדלשטיין, הספרייה הלאומית

מה רוצה אמא יהודיה, לא משנה מאיזו עדה? בן רופא כמובן! אם הבת תהיה רופאה זה גם לא יזיק. כך לפחות התרגלנו אולי לחשוב, אבל מבט מעמיק על ההיסטוריה היהודית באירופה יכול להעיד שלא מדובר בעניין פשוט כל כך. הרי רפואה צריך ללמוד איכשהו, וכידוע, האירופים לא מיהרו לתת ליהודים לתפוס מקומות על ספסלי הלימוד באוניברסיטאות. למרבה המזל – אפשר לומר – מקום אחד כן הסכים לפתוח את שעריו בפני תלמידים שאינם קתולים ובהם גם יהודים: זוהי האוניברסיטה בעיר האיטלקית פדובה, שכבר בראשית המאה ה-15 העניקה תואר דוקטור לתלמיד יהודי.

כבר כתבנו בעבר על מעלליהם של רופאים יהודים בוגרי האוניברסיטה שפעלו במאות ה-17 וה-18, למשל כאן, וכאן. אבל הפעם אנו מבקשים שלא לדון בסיפור חייו של סטודנט כזה או אחר, אלא לתאר בקצרה את חייהם של הסטודנטים היהודים בפדובה כקבוצה, ומה היה המחיר שהם נאלצו לשלם בשביל תואר הדוקטור הנכסף. הפתיחות היחסית של האוניברסיטה שנבעה מכך שהוקמה ללא הסכמת האפיפיור, גרמה לתופעה מיוחדת: יהודים מכל רחבי אירופה הגיעו ללמוד בה – בלטינית, שפה שאותה לא דיברו. רוב התלמידים היהודים אומנם הגיעו כנראה משטחים שהיו בשליטת ונציה (שאגב, הייתה הראשונה לשכן יהודים בשכונה משלהם – הגטו). אבל גם יהודים מפולין, מהונגריה, מגרמניה ומארצות נוספות שבהן נמנע מיהודים ללמוד באוניברסיטאות. כולם עשו את דרכם אל העיר האיטלקית. על מעמדה הבכיר של האוניברסיטה בשדה המדעים, אפשר ללמוד מכך שבמשך 18 שנים לימד בה לא אחר מאשר גלילאו גליליי.

1
מתוך תעודת הדוקטור שהוענקה ליהודי בשם ישראל ברוך אולמו ב-1755. מתוך אוסף ברגינסקי, ציריך, שוויץ

כבר מלכתחילה דרכם לשם לא הייתה קלה. לא רק שהם היו זרים שהגיעו מחוץ לארץ, רוב הסטודנטים האלו הגיעו מרקע יהודי־דתי, כפי שאפשר לדמיין. ככאלה, חסר להם הרקע הנחוץ וההכרחי ללימודי מדעים. הם לא הכירו את השפה הלטינית מן הכנסייה, ולא נהגו ללמוד את הבסיס המדעי שנדרש בלימודי הרפואה. לא זאת אף זאת, שהם סבלו מהתנגדות גם בתוך הקהילה היהודית, שלא ראתה בעין יפה בהכרח את נסיעתם של האברכים לארץ זרה ללימודים חילוניים מעיקרם. אפילו רופא מפורסם כיוסף שלמה דלמדיגו (רב ורופא יהודי מכרתים שחי במאה ה-17), בעצמו בוגר אוניברסיטת פדובה, תקף הורים ששלחו אל ילדיהם לאוניברסיטה הזו לפני שסיימו פרק נכבד מלימודי היהדות שלהם.

1
דיוקנו של הרב והרופא המפורסם, בוגר אוניברסיטת פדובה, יוסף דלמדיגו. מתוך ארכיון אברהם שבדרון, הספרייה הלאומית

אבל נאמר שהתלמיד היהודי קיבל את אישור הוריו, ספג בחריקת שיניים את מבטי השכנים, ועבר את המסע המטלטל והיקר בדרכים אל פדובה. אין זה אומר כי הגיע אל המנוחה והנחלה, והרי עוד עומדים לפניו לימודי רפואה מפרכים. גם כשהגיע אל יעדו והתמקם במעונות, הסביבה המקומית לאו דווקא תמכה בשאיפותיו המקצועיות. נכון, האוניברסיטה איפשרה ליהודים להתקבל, אך גם ניצלה אותם: כך, נדרשו היהודים לשלם שכר לימוד כפול. במקרים אחרים הוטלו עליהם קנסות קטנוניים או מיסים שונים. הם התקבלו ל"אגודות הסטודנטים" שהוקמו לפי מדינות המוצא של התלמידים, אך גם שם הוכרחו לארח את חבריהם הלא־יהודים ולקנות עבורם בשר וממתקים. ולמרות העלות הגבוהה, נראה שההזדמנות החריגה לקבלת תואר מכובד הייתה כדאית עבור היהודים שהמשיכו להגיע לאוניברסיטת פדובה. אוניברסיטאות אחרות לא הציעו את אותן האפשרויות ליהודים לפחות עד המאה ה-17.

1
מתוך תעודת הדוקטור שניתנה לרופא היהודי יעקב מאהלר ב-1695. מתוך אוסף אדלשטיין, הספרייה הלאומית

לא רק קשיים הערימה האוניברסיטה על התלמידים היהודים. היו גם דרכים שבהן הלכה האוניברסיטה לקראתם של הסטודנטים בני דת משה, על מנת שירגישו נוח יותר.  למשל, בניגוד לאוניברסיטאות אחרות שבהן למדו יהודים לעיתים נדירות, לא נדרשו היהודים בפדובה לחבוש כובע בצבע שונה משאר עמיתיהם. בתעודות שניתנו לרופאים היהודים שונתה כותרת התעודה מ"בשם ישוע הנוצרי" לנוסח "בשם האל הכל יכול", והעדים החתומים עליהן היו לרוב בוגרים יהודים ממחזורים קודמים.

1
דף נוסף מתוך תעודת הדוקטור שהוענקה לרופא לזרוס דה מורדיס. מתוך אוסף אדלשטיין, הספרייה הלאומית

איך בכלל הצליחו יהודים לממן את הלימודים היקרים, בעיקר נוכח ההתנגדות מבית? לפחות בנוגע ליהודים שהגיעו מפולין יש תשובה. רבים מבוגריה היהודים־פולנים של האוניברסיטה היו "שליחים" של משפחות האצולה הפולניות, והן אלו שמימנו את השהות היקרה. אחר כך חזרו היהודים לביתם ושימשו כרופאיהם האישיים של בני המשפחה. כדאי אולי להזכיר, שלמרות הקשיים, היו בכל זאת מקומות שאליהם יכול היה הסטודנט היהודי לפנות לקבלת תמיכה: הקהילה היהודית בפדובה דווקא כן תמכה בסטודנטים. הסטודנטים והבוגרים היהודים של פדובה יצרו רשת של קשרים ותקשורת בינם לבין עצמם, גם לאחר שעזבו את האוניברסיטה, ורופאים יהודים בוגרי האוניברסיטה סייעו להכין את התלמידים המיועדים שזה מקרוב באו לבחינות הקבלה. בין הבוגרים היו גם לעיתים קשרי משפחה: בסך הכול, יותר מרבע מהבוגרים היהודים הגיעו מאותה קבוצה קטנה של כ-12 משפחות.

1
"גילת הכותרות אשר על פני העומדים ראשונה במלכות הפילוסופיאה והרפואה…" שיר שחיבר שלמה קוניאן, בעצמו בוגר אוניברסיטת פדובה, לרגל קבלת תואר הדוקטור של יהודי אחר, יצחק חיים קנטריני. כתב יד מן המאה ה-17, מתוך אוסף שירים לעת מצוא, הספרייה הלאומית. להורדה באיכות גבוהה לחצו כאן

האוניברסיטה באותה עת לא הייתה המסלול היחיד שאפשר הכשרה במקצוע הרפואה. היו יהודים שקיבלו רישיון לעסוק במקצוע במסלול אחר, של התמחות כשוליה לצידו של מומחה בתחום – כפי שהיה נהוג במקצועות אחרים בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. לא מן הנמנע שאחרים למדו את המקצוע ללא תיווך, היישר מן הספרים. היו גם נשים שעסקו במקצועות ריפוי וברקיחת תרופות. לרוב הותנה רישיון העיסוק בטיפול ביהודים בלבד, אולם הכלל הזה לא נאכף תמיד, ורופאים ומנתחים יהודים מוזכרים במקומות אחרים באירופה גם ללא תואר אוניברסיטאי. אך היוקרה של תואר הדוקטור הכריעה את הכף ושלחה מאות יהודים במשך כשלוש מאות לפחות, להתמקצע דווקא בפדובה.

בסופו של דבר איבדה אוניברסיטת פדובה את מעמדה הבלעדי בקרב היהודים בסוף המאה ה-17. סטודנטים יהודים המשיכו להגיע אליה עד המאה ה-18, אולם לאט לאט נפתחו בפניהם אפשרויות נוספות, כשהבולטת שבהן היא אוניברסיטת ליידן הידועה בהולנד – מדינה שבה הייתה גם קהילה יהודית משגשגת. בסופו של דבר עם תהליכי האמנציפציה וההשתלבות של המאות ה-18 וה-19, נהרו היהודים למלא את שורות המקצועות החופשיים במדינותיהם שלהם, והולידו את הסטיגמות שמחזיקות עד היום: תביאו הביתה רופא/ה.  

לקריאה נוספת:

שאול שאשא ושאול מצרי, הפקולטה לרפואה בפדובה ובוגריה היהודים, מתוך כתב העת "הרפואה" כרך 141, עמ' 394-388, אפריל 2002  

כתבות נוספות

הרופאה היהודיה שאמרה לא למחוך 1695: מה נעדר מדיפלומת הרופא של הצעיר הגרמני? תולדות הרפואה ב'מעשה טוביה' ספר התורה של המלך ליום אחד

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation