צללנו למסע בעקבות גלויות "שנה טובה" ומצאנו את הסיפור הישראלי

היו ימים שבהם איגרות הברכה לשנה החדשה היו דבר הדואר הנפוץ ביותר. הכרטיסים הקטנים ביטאו את אווירת השנה החדשה בכל בית יהודי בתפוצות ובישראל

מנהג שליחת איגרות ברכה לפני ראש השנה החל בגרמניה בשלהי ימי הביניים, ובהדרגה התפשט המנהג לקהילת מזרח אירופה ולארצות הברית. תחילת המאה העשרים הייתה "תור הזהב" של גלויות הדואר, והגלויה שכיכבה אצל היהודים הייתה  גלוית "שנה טובה". עם פיתוח אמצעי התקשורת האלקטרוניים דעך המנהג, והיום קרוב לוודאי שרוב ברכות השנה טובה שקיבלתם הגיעו בדרכים אחרות, בהודעות טקסט, בפייסבוק, בווטסאפ ובאימייל. אבל אנחנו רוצים לחזור לרגע קט לימים ההם של אגרות הברכה המושקעות.

המוטיבים שהופיעו על גבי הגלויות היו בדרך כלל יהודיים: סמלים מסורתיים ואידיאולוגיים, או איורים שציינו אירועים אקטואליים גדולים שפקדו את העם היהודי. עם התגבשותה ועלייתה של התנועה הציונית, היו גלויות הברכה לשנה הטובה לפלטפורמות להעברת מסרים אידיאולוגיים ודגשים ציוניים לפי האירועים הבולטים במציאות הציבורית.

כך נראתה פתיחת הקונגרס הציוני השני בעיר בזל, בשבוע האחרון של אוגוסט 1898. נציגי קהילות יהודיות מכל העולם התכנסו בו מלאי תקווה ומעודדים מהקונגרס הראשון, כדי לבנות יחד את עתיד העם. במרכז התמונה אפשר לזהות את בנימין זאב הרצל נואם.

 

 

בפגישה שהתקיימה באביב 1901 ושעוררה רושם רב ותקוות בעולם היהודי, ביקש הרצל מהסולטאן למכור את ארץ ישראל ליהודים. תמורת מתן צ'ארטר (זיכיון) ליהודים על ארץ ישראל הציע הרצל סכום כסף גדול לאימפריה העות'מנית וסכום כסף גדול לא פחות לסולטאן עצמו, אך הסולטאן דחה את הבקשה. לציון הפגישה ההיסטורית הזו שהתקיימה כמה חודשים קודם לכן, הופקה בראש השנה תרס"ב (1901) האגרת המיוחדת שלפנינו.

 

באותה סדרה גלויות "שנה טובה" עם צילומי הרצל והסולטן הטורקי הופיעו גם גלויות "שנה טובה" של נורדאו, של אמיל זולא וגם זו של אלפרד דרייפוס שכאן לפנינו. כולם – גיבורי ההתעוררות הלאומית היהודית באירופה במפנה המאה ה-20.

 

 

 

בשלושת העשורים הראשונים של מדינת ישראל היו איגרות הברכה לשנה החדשה דבר הדואר הנפוץ ביותר. הכרטיסים הקטנים ביטאו את אווירת השנה החדשה בכל בית יהודי בישראל. בשבועות האחרונים של כל שנה עברית היה הדואר מתגבר את כוחותיו כדי לעמוד באתגר שהציבו עשרות מיליוני הגלויות. הדימויים המגוונים שעל גבי הגלויות שנבחרו על ידי ישראלים רבים, ביטאו את תחושותיהם בפרוס השנה החדשה. יחד הן יוצרות תמונה קולקטיבית של החברה הישראלית בעיני עצמה.

 

"בבזל ייסדתי את מדינת היהודים"

(בנימין זאב הרצל, הקונגרס הציוני הראשון בבזל, 1897)

 

"ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים."

(פרופ' חיים וייצמן, נשיא מועצת המדינה הזמנית והנשיא הראשון של מדינת ישראל בטקס הפתיחה של הכנסת שנקראה אז "האספה המכוננת", 1949)

 

בברכת "שנה טובה" זו משנת 1949 (תש"ט), מצוינים שני אירועים חשובים בחיי האומה: הקונגרס הציוני הראשון בבזל שם הניח הרצל את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי ומושב הפתיחה של הכנסת הראשונה.


 

 

שנה טובה מהעיר העברית הראשונה ומהכיכר על שם צינה דיזנגוף, הגברת הראשונה של העיר. השנה אולי יציירו גלויה חדשה לכבוד הכיכר שחזרה למפלס המקורי.

 

שנים לפני שחרור הכותל התפלל העם היהודי "לשחרור קדשינו".

 

 

שנה טובה מהחברים של "אגד".

 

 

 

שנת 1967 הייתה שנה מלאת התרגשות. לאחר ימים רבים של חרדה, ניצחה ישראל את שכנותיה במלחמת ששת הימים. אחד הסמלים של ניצחון זה הוא שחרור העיר העתיקה לאחר תשע-עשרה שנים של שלטון ירדני ולאחר אלפיים שנות געגועים ותפילות של העם היהודי לירושלים. בגלויה מצויר רכב משוריין נכנס לעיר העתיקה דרך שער האריות. מבעד לשער ומחוצה לו ניתן לראות מטחי אש. על הגלויה כתוב: "כאריות גברו לוחמי ישראל", ופעמיים מוזכרת הברכה: "לשלום וביטחון".

 

 

שנה טובה על גדות תעלת סואץ – לצה"ל המנצח.

 

עוד שטים עננים על בתי העיר
והים מלטף את החול
ועוד נישא בלבבות עם ערב
זמר ישן ומחול.

וגם ההורה
היא עם ה"היי"
קולה עוד עולה
קולה לא נדם
וגם ההורה ההיא עם ההיי
שירה ממלא לבי לעולם.

(יורם טהרלב)

בכרטיס הברכה לשנה טובה לא נפקד גם מקומה של ההורה. מקורו של ריקוד ההורה בבלקן, והוא הגיע לארץ עם העליות ממזרח אירופה ומאז מזוהה עם ארץ ישראל והציונות. ריקוד ההורה הוא במקצב ארבעה רבעים, בסיס הריקוד הוא במעגל, המאפשר שוויון בין הרוקדים ותחושת יחד. אפיונים אלו של הריקוד התאימו לאווירה החלוצית ששררה בארץ בעשורים הראשונים להקמת המדינה והתאימו גם בשנים שבהן רצו להיזכר בשנים האלה כמו בכרטיס הזה, שהוא כנראה משנות ה-70, ובו קבוצת רקדנים רוקדת הורה על רקע הים התיכון, בתוספת הכיתוב "שפע ברכות לשנה החדשה או באנגלית "A Very Happy New Year".

 

"ואני שואל אתכם היום, בביקורי זה: מדוע לא נושיט זה לזה את ידנו באמת ובאמונה, בכנות, כדי לנפץ יחדיו את המחסום הזה? …  מדוע לא נעמוד כאיש אחד בזה אומץ-הלב, בזאת התעוזה, כדי שנקים בניין נשגב של שלום אשר ייכון לנצח ואשר יאיר לדורותינו הבאים אורות של שליחות אנושית למען בניין, פיתוח וטובת אנוש?"

ב-20.11.77 ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בכנסת ישראל בירושלים ונשא את הדברים האלה. כעבור חודש, בדצמבר 1977, המריאה מלוד לקהיר טיסה היסטורית של חברת אל על. לציון המאורע יצאה ברכת שנה טובה טובה זו עם איור מטוס אל על עם דגלי ישראל.

 

מטוס אל על עם דגלי ישראל ומצרים לציון טיסת אל על ההיסטורית מלוד לקהיר

 

הגלויות מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור ו"מסע בזמן" – אוסף הכרזות של הספרייה הלאומית

עוד ברכות שנה טובה מיוחדות תוכלו לראות בתערוכה חדשה של הספרייה לחגי תשרי:
"לבנו ענה בתפילה נושנה".
התערוכה מוצגת בקומת הכניסה של הספרייה בין התאריכים 2/9-4/11/2018.

 

הרצל: ספרים, מאמרים, תמונות, ועוד




הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל מופקדת על שמירת אוצרותיה של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.
לכתבות נוספות של הספרייה הלאומית >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו