בשנים שלאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה התעצמה התעמולה האנטישמית שהאשימה את היהודים בכניעה ובתוצאותיה, וזו השתלבה במיתוס "תקיעת הסכין בגב" בידי גורמים בוגדניים שפעלו בעורף. ד"ר טיילהבר התמיד במפעלו: כך יצאה לאור גרסתו המורחבת (והידועה) של הספר, "טייסים יהודים במלחמת העולם"
תמונת טייס במטוס מעוטר צלבי קרס, המתנוססת על כריכת ספר, וכותרת בפונט גרמני גותי אשר מספרת על יהודים, מעלות אצל ישראלים בני זמננו חשד מיידי כי לפניהם כתב שׂטנה התוקף יהודים. האמת הפוכה: זהו כתב הגנה תקיף, ממוסמך וגם מלא רגש שיצא להגן על כבודם וזכרם של החיילים היהודים שלחמו למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה, ובמרכזו סיפורם של האוויראים היהודים-גרמנים ששירתו במלחמה.
ד"ר פליקס טיילהבר (1956-1884) היה איש אשכולות ודמות ידועה בחוגים יהודיים וציוניים בגרמניה. במלחמת העולם הראשונה שירת כרופא צבאי בחזית המזרחית ובחזית המערבית ועוטר בצלב הברזל מדרגה ראשונה. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה עלה לארץ עם משפחתו והיה ממייסדי קופת החולים "מכבי" והרופא הראשי שלה.
עוד בעיצומה של המלחמה פתחו גורמים אנטישמיים בממסד הפוליטי והצבאי בגרמניה במסע הכפשה נגד היהודים כמשתמטים וכמי שמחבלים במאמץ המלחמתי הגרמני, ומגמה זו הגיעה לשיאה ב"מִפקד" ("ספירת היהודים") שנערך בצבא הגרמני בשנת 1916. ד"ר טיילהבר מצידו החל לפרסם אז ספרים ומאמרים על תרומת היהודים למלחמתה של גרמניה, ובשנת 1919 פרסם מהדורה ראשונה ומצומצמת על האוויראים היהודים, "טייסים יהודים במלחמה, עלון זיכרון".
בשנים שלאחר תבוסת גרמניה במלחמה התעצמה התעמולה האנטישמית שהאשימה את היהודים בכניעה ובתוצאותיה, וזו השתלבה במיתוס "תקיעת הסכין בגב" בידי גורמים בוגדניים שפעלו בעורף (יהודים, קומוניסטים ואחרים). ד"ר טיילהבר התמיד אפוא במפעלו ובשנת 1924 פרסם את המהדורה השנייה (והידועה) של הספר, "טייסים יהודים במלחמת העולם". במהדורה מורחבת זו מנה המחבר יותר מ-120 אוויראים יהודים – טייסים, צופים ומקלענים במטוסים וכן אוויראים בספינות אוויר (צפלינים) ובבלוני תצפית עגונים – שכולם התנדבו לשירות בענף קרבי חלוצי ומסוכן זה. בספר הובאו סיפוריהם ומעלליהם הקרביים וכן נמסר על נפילתם באימונים ובקרב, על נפילה בשבי ועל פציעתם בחזית. הבחירה להציג על כריכת הספר תמונת טייס יהודי שצלב הקרס שימש לו קמע וסמל אישי למטוסו, נועדה ללעוג למפלגה הנאצית שזה מקרוב ניכּסה סמל עתיק זה כסימן ההיכר שלה.
ברבות השנים נעלם הספר מידיעת הקהל הרחב – בוודאי זה היהודי והישראלי – וגם תרגום לאנגלית משנת 1988 לא הופץ באופן מסחרי. לחסך זה ניתן מענה לראשונה בשנת 2012 עם פרסומה בארץ של מהדורה עברית מוערת ומבוארת, "טייסים יהודים בחיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה", פרי מחקר של שנים בנושא על ידי אלימור מַקֶּבֶת בשיתוף ד"ר דיטר גרושל מארה"ב ומתנדבים אחרים; הספר פורסם בתמיכת עדין טיילהבר-טלבר (2013-1921), בנו של ד"ר טיילהבר. מלאכת המחקר נמשכה ובשנת 2019, מאה שנה מפרסום המהדורה הצנועה הראשונה של "ספר הטייסים", פורסמה בבריטניה המהדורה האנגלית המורחבת והעדכנית "Jewish Flyers in the World War" בעריכת מקבת וד"ר גרושל המנוח.
המהדורה הנוכחית מעשירה עוד יותר את המידע שנאסף על האוויראים היהודים-גרמנים ומרחיבה את רשימת האוויראים הנספחת לספר לסך של 245 אוויראים ששירתו בחילות האוויר של הצבא והצי הגרמניים. הרשימה מכילה תמציות ביוגרפיות על האוויראים, ובהן פרטים על שירותם במלחמה ועל חייהם וגורלם לאחריה של אלה מהם ששרדו. רבים היגרו מגרמניה, אחרים סבלו מרדיפת המשטר הנאצי ואף נכלאו במחנות ריכוז – חלקם שרדו אך אחרים נספו בשואה.
כאן המקום לשוב אל "הטייס בעל הצלב הקרס" מכריכת הספר: פריץ בקהרדט שירת מפרוץ המלחמה כחייל חי"ר ועוטר בצלב הברזל מדרגה ראשונה עוד בטרם התנדב לטיס. ימים אחדים לאחר תום המלחמה נמלט במטוסו המעוטר בצלבי קרס (הצלבים על מטוסו היו 'הפוכים' בכיוונם לצלב הנאצי) לשווייץ, על מנת שלא למסור את המטוס למדינות ההסכמה המנצחות. פטריוט זה שב לחיים שקטים של סוחר בוויסבאדן, אך גזירות המשטר הנאצי הובילו לסגירת עסקיו. בשנת 1937 נעצר בגין "עבירת גזע" על חוקי נירנברג בשל יחסיו עם אישה "ארית", נשפט למאסר ולאחר ריצוי עונשו הועבר למחנה הריכוז בוכנוולד בשנת 1939. לבסוף עלה בידי פרקליטו להגיש עתירה להרמן גרינג, שהיה מפקד הלופטוואפה ובעצמו אלוף טיס ממלחה"ע הראשונה ואחראי על מחנות הריכוז. במרץ 1940 שוחרר בקהרדט ממחנה הריכוז ובסוף השנה אף יצא מגרמניה עם רעייתו. הזוג הגיע לבריטניה מליסבון ב-1941, שם התאחדו עם ילדיהם שהגיעו לשם עוד ב-1939 ב"קינדרטרנספורט". בקהרדט שב לגרמניה המערבית ב-1950 והשתקע מחדש בוויסבאדן. השלטונות הערימו קשיים על תביעות הפיצויים שלו ובשנות חייו האחרונות לא נחסכו ממנו וממשפחתו חרמות וגילויי אנטישמיות בסביבת מגוריו.
פרקליטו של בקהרדט היה ברתולד גוטמן, שאף הוא היה אוויראי (מקלען אווירי) במלחה"ע הראשונה והפך לאחד מעמודי התווך של קהילת ויסבאדן לאחר המלחמה; מסוף 1938 היה עורך הדין היהודי היחיד שהורשה על ידי השלטונות הנאציים לפעול כנציג היהודים בוויסבאדן ובסביבתה. גוטמן נתמנה לטפל בפירוק נכסי היהודים לאחר גירושם מוויסבאדן ב-1942, בשנת 1943 גורש עם משפחתו מפרנקפורט למחנה טרזינשטט, בספטמבר 1944 נשלח לאושוויץ עם בנו ושם נספה. בנו פאול נספה במחנה מטהאוזן ב-1945.
סיפוריהם של בקהרדט, גוטמן ואוויראים אחרים חוברים לשקף לפחות במקצת את השבר הגדול שחוותה יהדות גרמניה המפוארת עוד בטרם השואה, ואת עוצמת העוול שהייתה מנת חלקם של החיילים היהודים לאחר שלחמו כגרמנים למען ארצם. אף שקרוב למאה אלף חיילים יהודים לחמו למען גרמניה במלחה"ע הראשונה ומתוכם נפלו כ-12,000, גבורתם, קורבנם ונאמנותם לגרמניה בשדה הקרב לא היו להם למגן לאחר שכונן המשטר הנאצי.
פרסום המהדורות העדכניות (עברית ואנגלית) אִפשר לסגור מעגלים רבים על ידי איתור בני משפחה וצאצאים של האוויראים. אלה נענו ברצון לבקשות המידע והעשירו את המחקר בפרטים רבים, בתצלומים נדירים ובתעודות רבות ערך, שחלקם אף שולבו במהדורות החדשות. המחקר בנושא האוויראים היהודים-גרמנים נמשך גם בימים אלה וכל מידע חדש ומוסמך על אודותם, בייחוד תעודות ותצלומים, יתקבל בברכה.
תגובות על כתבה זו