וּבְעִבְרִית | הם הצטערו כי נשיה הפכו לשפחות

שירה עיראקית עכשווית מאת חיידר אל־פייחאן, בתרגום עידן בריר וטל ניצן

הילה ליזר בג'ה, נשים הולכות, טכניקה מעורבת, 120X80 ס"מ, 2011

.

הם הצטערו כי היכו את היהודים

חיידר אל־פייחאן

מערבית: עידן בריר

.

חלוקה

בְּטֶרֶם נֶחְלַקְנוּ לְדָתוֹת
הָיִינוּ בְּנֵי אָדָם יִשְׁרֵי דֶּרֶךְ.
בְּטֶרֶם נֶחְלַקְנוּ לִמְדִינוֹת
הִסְתִּירָה הָאֱנוֹשׁוּת אֶת אַכְזָרִיּוּתָהּ.
בְּטֶרֶם נֶחְלַקְנוּ לְשָׂפוֹת מְרֻבּוֹת
כָּל הַשָּׂפוֹת שָׁרוּ יַחַד.
אַךְ גַּם כְּשֶׁחִלְּקוּ בַּעֲלֵי הַכּוֹחַ אֶת מַשְׁאַבֵּי הַטֶּבַע
הָיוּ הַנָּשִׁים טֶרֶף עֲבוּרָם.

 

מוות בודד לגמרי

עִם מוֹתְךָ הַבּוֹדֵד, תִּהְיֶה שָׁם, לְצַד הַמֵּתִים
מִבֵּין הָעֲקוּרִים
וְיוֹשְׁבִי הַפַּחוֹנִים
וּמוֹכְרֵי הַכְּלָיוֹת בְּבָתֵּי הַחוֹלִים בָּאָרֶץ.
שָׁוִים כְּשִׁנֵּי מַסְרְקִים מִתּוֹצֶרֶת מְקוֹמִית, הָעֲשׂוּיִים פְּלַסְטִיק מְמֻחְזָר
שֶׁאֲסָפוּהוּ רוֹכְלֵי הָעַנְתִּיקוֹת שֶׁמְּעִירִים אוֹתָנוּ כָּל בֹּקֶר בִּצְעָקוֹת "עַנְתִּייייייייקוֹת לִמְכִירָה"

 

הם הצטערו

הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי בָּבֶל חָרְבָה
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַפָּרְסִים הֶעֱלוּ אוֹתָהּ בָּאֵשׁ
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הָעֲרָבִים הִתְעַקְּשׁוּ לִפְנוֹת לָהּ עֹרֶף
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי נָשֶׁיהָ הָפְכוּ לִשְׁפָחוֹת
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי צִפּוּ אֶת כְּתָלָיו הַיְּקָרִים שֶׁל קֶבֶר ד'וּ אלְ־כִּפְל בְּקֵרָמִיקָה יְרוּדָה*
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הוּלָאגוּ פָּלַשׁ לְבַגְדָאד*
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי סְפָרֶיהָ שָׁקְעוּ בַּחִדֶּקֶל
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַחִדֶּקֶל בָּלַע אֶת הַגּוּפוֹת
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי אֵל־מֻתַוַכִּל הָיָה הוֹמוֹ*
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הָרְגוּ אֶת סַדָּאם בִּיהִירוּת שֶׁכָּזוֹ
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי אָמֶרִיקָה הָפְכָה לְפִתְרוֹן
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הִכּוּ אֶת הַיְּהוּדִים בַּשְּׁוָקִים בְּטֶרֶם נִמְלְטוּ לְיִשְׂרָאֵל
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי סוּרְיָה דִּמְּמָה כָּל כָּךְ
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הֵם לֹא הוֹלְכִים לְזוֹנוֹת בְּכָל לַיְלָה
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי לֹא שָׁכְבוּ מַסְפִּיק עִם הַחַיָּלוֹת הָאָמֵרִיקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּעִירָאק
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי נוֹלְדוּ יְתוֹמִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַמֶּמְשָׁלָה הִגְדִּילָה אֶת הַמִּסִּים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַמִּסִּים אֵינָם צוֹדְקִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַשְּׁחִיתוּת פָּשְׂתָה עַד מְאֹד
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַצָּבָא הוּבַס בִּשְׁנַת 2014*
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי 1907 צְעִירִים נֶהֶרְגוּ בְּמַחֲנֶה סְפַּיְקֶר*
הֵם הִצְטַעֲרוּ שֶׁלֹּא גִּלּוּ בְּכָךְ עִנְיָן רַב
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי עִירָאק אִבְּדָה אֶת ח'וֹר עַבְּדַאלְלָה*
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי גְּבוּלוֹתֵינוּ הַדְּרוֹמִיִּים
הִתְקַדְּמוּ רַבּוֹת צָפוֹנָה
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַמְּשׁוֹרְרִים בְּשׁוּק מִרְבַּד הִתְעַלְּמוּ מִכָּךְ*
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי פָּרְצָה מִלְחָמָה עֲדָתִית בְּעִירָאק
הֵם הִצְטַעֲרוּ שֶׁהַפִּגּוּעִים לֹא פָּסְקוּ

הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַפִילוֹסוֹפְיָה מְאוּסָה
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַשִּׁירָה אֵינָהּ נוֹטָה לְצַיֵּת לָהֶם
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי אִישׁ לֹא יוֹצֵא לְהַפְגִּין
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַמַּפְגִּינִים מְזֹהִים מְאֹד פּוֹלִיטִית
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַצְּעִירִים חוֹוִים אַכְזָבָה
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַמִּשְׂרוֹת סְפוּרוֹת
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי מְחִירֵי הַשְּׂכִירוּת גְּבוֹהִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הֵם לֹא מְאֹד עֲשִׁירִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי מֶזֶג הָאֲוִיר גָּרוּעַ בְּרֹב עוֹנוֹת הַשָּׁנָה
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַגַּנִּים בֶּעָרִים נְבוּלִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הָרְסוּ אֶת הַתֵּאַטְרוֹן הָעִירוֹנִי
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי בָּאָרֶץ אֵין קוֹלְנוֹעַ
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַדִּיקְטָטוּרָה בַּמִּזְרָח הָפְכָה לְצֹרֶךְ דּוֹחֵק
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי אַנְשֵׁי הַדָּת הֶכְרֵחִיִּים גַּם הֵם
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי יַלְדֵיהֶם חוֹלִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הֵם בּוֹדְדִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַחֲבֵרִים מוּעָטִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הֵם אֵינָם מֵיטִיבִים לִשְׂמֹחַ
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי הַגְּבוּל רָחוֹק וּמֻקָּף חַיָּלִים
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי מְדִינוֹת שְׁכֵנוֹת אֵינָן מְאַפְשְׁרוֹת לָהֶם לְהִכָּנֵס בְּשַׁעֲרֵיהֶן בְּלֹא וִיזָה
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי בֶּכִי הוּא חֻלְשָׁה
הֵם הִצְטַעֲרוּ כִּי אַהֲבָה הִיא הַשְׁפָּלָה


* ד'וּ אלְ־כִּפְל – נביא אסלאמי המזוהה עם הנביא יחזקאל. קברו, הקדוש הן למוסלמים והן ליהודים, נמצא בעיירה אלְ־כִּפְל בדרום עיראק.
* הוּלָאגוּ – שליט מונגולי מן המאה ה־13 לספירה, נכדו של ג'ינגיס ח'אן. נודע כמי שכבש את רוב שטחי המזרח התיכון הערבי לרבות העיר בגדאד, בירת הח'ליפות העבאסית, שאותה החריב בשנת 1258.
* אֵל־מֻתַוַכִּל – ח'ליפה מן המאה ה־9. שלט על האימפריה העבאסית ממושבו בעיר סאמַרא, במרכז עיראק של ימינו. סופר עליו כי היה לו מאהב בשם שָׁאהֶכּ.
* הכוונה לתבוסתו של צבא עיראק מידי ארגון דאע"ש במוסול, ביוני 2014. אחריה התפרק הצבא העיראקי כמעט לחלוטין.
* סְפַּיְקֶר – מחנה צבאי ליד העיר תיכרית. ביוני 2014 עשה בו דאע"ש טבח גדול בצוערים של צבא עיראק, רובם שיעים.
* ח'ור עבדאללה – שפך הנהר שט אל־ערב אל המפרץ הפרסי, סמוך לאיים וורבה ובוביאן, שעליהם התנהל סכסוך בין עיראק לכווית במשך שנים, עד להכרעה שנתקבלה בתיווך בינלאומי לאחר תבוסת עיראק במלחמת המפרץ ב־1991.
* שוק מִרְבַּד – שוק עתיק סמוך לעיר בצרה בדרום עיראק. נודע כמקום שבו נערכו בימי הביניים תחרויות שירה בין כמה מגדולי המשוררים בני התקופה. שוק בשם זה נמצא כיום בעיר א־זובייר הסמוכה לבצרה.

 

דומינו

מצרפתית: טל ניצן

.

אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּבֵית הַקָּפֶה
וּמְשַׂחֲקִים דּוֹמִינוֹ
וְשׁוֹתִים מַשֶּׁהוּ חַם
וּמְחַכִּים שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא
וְיֹאמַר לָנוּ:
הַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה
הַפּוֹלְשִׁים הִסְתַּלְּקוּ
וְהַחַיָּלִים חָזְרוּ הַבַּיְתָה
הַפְּלִיטִים נִקְלְטוּ בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת
הַנָּשִׁים שֶׁאִבְּדוּ אֶת אֲהוּבֵיהֶן
הִסְתַּגְּלוּ לַבְּדִידוּת
וּלְמַעַן הַיְּלָדִים שֶׁאֲבוֹתֵיהֶם לֹא שָׁבוּ מֵהַמִּלְחָמָה
בֻּטְּלוּ חֲגִיגוֹת יוֹם הָאָב.

יָבוֹא מִישֶׁהוּ
וִיגוֹלֵל בְּפָנֵינוּ יְדִיעוֹת מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק
מִן הָעוֹלָם שֶׁגַּם הוּא טָרוּד בְּמַצָּבֵנוּ שֶׁלָּנוּ
וִיסַפֵּר לָנוּ שֶׁמִּפְלָגוֹת אֲחָדוֹת הוּבְסוּ
וַאֲחֵרוֹת עָלוּ לְשִׁלְטוֹן
שֶׁאָדָם חָשׁוּב כָּלְשֶׁהוּ הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ
שֶׁבְּפִגּוּעַ נֶהֱרַג הֲמוֹן אָדָם
וְשֶׁמְּשׁוֹרֵר אֶחָד עֲדַיִן מִתְפַּלֵּל.

כָּךְ הָיָה בְּכָל מִלְחֲמוֹתֵינוּ בֶּעָבָר
וּבְכָל הַמַּהְפֵּכוֹת שֶׁחָלְפוּ
בִּזְמַן שֶׁיָּשַׁבְנוּ בְּבֵית הַקָּפֶה
וְשִׂחַקְנוּ דּוֹמִינוֹ
וְשָׁתִינוּ מַשֶּׁהוּ חַם.

.

[תודה לעידן בריר על עזרתו]

 

חיידר אל־פייחאן (1967) הוא משורר ואדריכל עיראקי, בן העיר אל־חילה בדרום עיראק. משתייך לחבורה הספרותית "מיליציית התרבות" שבה חברים כמה משוררים מן העיר אל־חילה הנמנים עם הבולטים שבמשוררי הדור הצעיר בעיראק. עד כה ראו אור שלושה קובצי שירה בערבית מפרי עטו: "ארץ ללא שמיים" (1995); "הארץ התרוקנה מטוּב הציפור" (2002); "השגיאה הנוראה של העולם הזה" (2017). לאחרונה ראה אור תרגום של מבחר משיריו לצרפתית – Regrets ("הם הצטערו").
עידן בריר מתרגם שירה, פרוזה וספרות עיון מערבית, פורטוגזית וטורקית, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית העוסק בעיראק, בכורדים ובקהילה היזידית ומרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. בין תרגומיו: "בסוף כל המסעות", קובץ משיריו של המשורר העיראקי פאדל אל־עזאווי (הוצאת קשב לשירה, 2016); "אין בבעלותי דבר מלבד החלומות: אנתולוגיה של שירה אזידית בעקבות האסון, 2014–2016" (מכתוב: ספרות ערבית בעברית בשיתוף עם הוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת עולם חדש, 2017); "בית הקפה שלנו" של הסופר המצרי וזוכה פרס נובל נגיב מחפוז (תורגם במשותף עם ששון סומך; הוצאת מחברות לספרות, 2019). תרגומיו משירי המשוררת העיראקית דוניא מיכאיל הופיעו בגיליון 52 של המוסך ומשירי המשוררת הטורקית בז'אן מאטור – בגיליון 57.

 

حيدر الفيحان

تقاسم

قبل أن ننقسم الى أديان
كنا بشراً صالحين
قبل أن ننقسم الى دول
كانت الانسانية تخفي وحشيتها
قبل ان ننقسم الى أًلسن متعددة
كانت اللغات كلها تغني
وعندما تقاسم الاقوياء موارد الطبيعية
كانت النساء فرائسهم أيضا

 

موت وحيد جداً

عند موتك الوحيد ستكون هناك جنباً إلى جنبٍ مع الموتى
من المُهجرين
وساكني الصفيح
وبائعي الكِلى في مشافي البلاد
سواسيةً كأسنانِ الأمشاط المحلية المصنوعة من النايلون المُعاد
الذي يجمعه باعة العتيق وهم يوقظوننا كل صباح بـــ"عتييييق للبيع "

 

ندموا

ندموا لان بابل تخربت
ندموا لان الفرس احرقوها
ندموا لان الاعراب دخلوها عنوةُ
ندموا لان نسائها صرن جواري
ندموا لانهم غلفوا جدران ذي الكفل القديمة بسيراميك رديء
ندموا لان هولاكوا غزا بغداد
ندموا لان كتبها غرقت في دجلة
ندموا لان دجلة تتقبل الجثث
ندموا لان المتوكل كان لوطيا
ندموا لانهم قتلوا صدام بهذه الطريقة المغرورة
ندموا لان امريكا صارت حلاً
ندموا لأنهم كانوا يضربون اليهود في الاسواق قبل ان يفروا الى اسرائيل
ندموا لان سوريا نزفت كثيرا
ندموا لأنهم لا يلتقون بعاهرات كل ليلة
ندموا لأنهم لم يضاجعوا كثيرا من المجندات الامريكيات اللاتي كنُّ في العراق
ندموا لأنهم ولدوا يتامى
ندموا لان الحكومة تزيد الجبايات
ندموا لان الضرائب غير عادلة
ندموا لان الفساد يزداد كثيرا
ندموا لان الجيش انهزم عام 2014
ندموا لان 1907 شاب قتلوا في (سبايكر)
ندموا لأنهم لم يكترثوا كثيرا لذلك
ندموا لان خور عبد الله ضاع من العراق
ندموا لان حدودنا الجنوبية
زحفت كثيرا الى الشمال
ندموا لان شعراء المربد تجاهلوا ذلك
ندموا لان الحرب الطائفية حصلت في العراق
ندموا لان الانفجارات لم تتوقف

ندموا لان الفلسفة مقيتة
ندموا لان الشعر لا يطيعهم كثيرا
ندموا لان لا احد يتظاهر
ندموا لان المتظاهرين مؤدلجين بشدة
ندموا لان الشباب يعيش خيبة امل
ندموا لان الوظائف قليلة
ندموا لان الايجارات عالية
ندموا لأنهم ليسوا أثرياء جدا
ندموا لان المناخ سيء اغلب الفصول
ندموا لان الحدائق قاحلة في المدن
ندموا لانهم هدموا مسرح المدينة
ندموا لان البلاد بلا سينما
ندموا لان الدكتاتورية في الشرق اصبحت ضرورة ملحة
ندموا لان رجال الدين ضروريين أيضا
ندموا لان ابنائهم مرضى
ندموا لأنهم وحيدون
ندموا لان الاصدقاء قليلون
ندموا لأنهم لا يجيدون الفرح
ندموا لان الحدود بعيدة ومحاطة بالجنود
ندموا لان البلاد المجاورة لا تسمح لهم بالدخول بدون فيزا
ندموا لان البكاء ضعف
ندموا لان الحب مذلة

 

دومينو

نجلسُ في المقهى
نلعبُ الدومينو
ونحتسي المشروبات الساخنة
بانتظار أحدٍ ما سيأتي
ويخبرنا :
إنّ الحرب قد انتهت
والغزاة ولُّوا
والجنود عادوا إلى ديارهم
اللاجئون في الدول البعيدة
اعتادوا العيش هناك
النساء اللاتي فقدنَ أزواجهن
ألفنَ الوحدة
ومن أجل الأطفال الذين لم يعد آبائهم من الحرب
ألغيتُ كل مناسبات عيد الأب

سيأتي أحدٌ ما
ويشرحُ لنا أخبار الدول القريبة والبعيدة
فالعالم أيضاً منشغل بأحوالنا
سيذكر لنا إنّ هنالك أحزاباً خسرت
وأخرى وصلتْ إلى السلطة
إنَّ شخصاً ما ذو أهمية قصوى
ماتْ
إنَّ عدداً من القتلى سقطوا في انفجار
وإنَّ أحد الشعراء ما زالَ يصلي

* *
هذا ما حصل في حروبنا القديمة
وفي الانقلابات التي مضت
كنَّا جالسين في المقهى
نلعب الدومينو
ونحتسي المشروبات الساخنة

.

» במדור "וּבְעִבְרִית" בגיליון המוסך הקודם: אילנה זפרן בסיפור גרפי קצר על הטרדה מינית

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

 

 

 

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות

חברות מערכת: תמר וייס, דפנה לוי, טל ניצן, לאה קליבנוף־רון, מיכל קריסטל, דורית שילה ▪ אוצרת אמנות: הדר גד ▪ רכז מערכת: מיכאל מקרובסקי ▪ מערכת מייסדת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן ▪ גיליונות המוסך רואים אור אחת לשבועיים בימי חמישי.

לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו