שירים חדשים מאת ליאור שדה, ענת לב-אדלר, נעמה יונג ומיה טבת-דיין
אֵיךְ כַּדּוּר הוֹרֵג?
שׁוֹאֶלֶת בִּתִּי
וַאֲנִי כְּמִצְוַת וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ
מְסוֹבֵב אוֹתָהּ
יָדֶיהָ מְתוּחוֹת לְפָנִים
גּוּפָה מָתוּחַ עַד הַקָּצֶה.
עַכְשָׁיו עוּפִי קָדִימָה
סוֹבִי עַל צִירֵךְ
עַד שֶׁתַּרְגִישִׁי
מַשֶּׁהוּ רַךְ עָדִין וְרָפֶה
כָּכָה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
וְכָךְ כַּדּוּר הוֹרֵג.
1.
אֲהוּבָתִי נִמְצֵאת מֶרְחַק
שָׁעָה וּמַעְבֹּרֶת
הֵיכָן שֶׁמְּנִיפַת הַחָכְמָה
שֶׁל עֲצֵי הָאֶדֶר הַזְּקֵנִים
נִפְרֶשֶׂת מֵעַל אֲגַם
יְרֹק-עַד.
תְּנוּ לִי לַעֲבֹר אֶת כָּל
הַדֶּרֶךְ הַזְּרוּעָה
וְאַרְקִיד אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתַי –
שִׂמְלָתָהּ הַקְּלִילָה
תָּחוּג מֵעַצְמָהּ
2.
רְאוּ אֵיךְ תַּחַת לְקִמְטֵי הַמַּיִם
מוֹלִיכָה הָרוּחַ אִוְשׁוֹת זַהֲרוּרִים
כָּל מַעְגָּל הוּא עוֹד יוֹם שֶׁנִּשְׁזָר
עַל שַׁרְשֶׁרֶת חַיַּי
בְּסוֹפָם אֶתְלֶה אוֹתָהּ
לְהִתְאַבֵּן עַל הַגָּדֵר הַחַיָּה –
זֵכֶר יָמִים רַכִּים שֶׁל תְּשׁוּקָה
וּצְחוֹק יְלָדִים
3.
מוּזִיקַת הַשֶּׁקֶט בּוֹחֶשֶׁת
בְּתַלְתַּלֵּי הָאַלּוֹנִים
בְּשָׁעָה שֶׁאֱלֹהִים
מוֹרִיד מִן הַחֶבֶל
אֶת הַיּוֹם שֶׁיָּבַשׁ
וּמְקַפֵּל זִכְרוֹנוֹת
בִּמְיֻמָּנוּת
שֶׁל עֲקֶרֶת בַּיִת פַּרְוָרִית.
כָּעֵת יָשׁוּב כָּל מַלְבֵּן צָחֹר
אֶל מְגֵרַת הָאֶתְמוֹל
סָפוּג בְּשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל
הַלָּבֶנְדֶּר הַסָּגֹל
4.
כְּבָר עָבַרְתִּי אֶת רֹב הַדֶּרֶךְ
וַעֲדַיִן לִבִּי רוֹקֵד מוּל
פֶּטֶל שֶׁמַּשְׁחִיר עַל שִׂיחַ
וְצִפּוֹר שֶׁמַּצְלִיחָה לְהָרִים
עַנְנֵי חֲלוֹמוֹת בִּכְנָפֶיהָ.
אִם אַמְשִׁיךְ לְבַכֵּר אֶת הַפְּלִיאָה
עַל פְּנֵי הַמַּבָּט הַיּוֹדֵעַ-כֹּל
יִתְאָרֵךְ כִּפְלַיִם הַמֶּרְחָק
בֵּין רָקִיעַ וְחוֹל
5.
הֶרֶף חַיֵּינוּ –
כִּירִיַּת
הָאֶבֶן מִן הַקֶּלַע
וְעַד
נְחִיתַת
כָּבְדָּהּ
עַל
הַמַּיִם –
פּוֹרֵעַ אֶת שַׁלְוַת
הַטַּבְלָנִים.
אָמַרְתְּ –
דַּי בְּבַרְוָז אֶחָד
לְהַגְשִׁים אֶת
יִעוּדוֹ שֶׁל הָאֲגַם.
חָלַף.
הַאִם הֻגְשַׁם?
הָיִיתִי כִּבְשַׂת
הַדְּבַשׁ
שֶׁל אִמָּא
צְעָדַי
נִדְבְּקוּ
בִּצְמִיגוּת
חֶרְדָתָהּ.
*
מִתְאַמֶּצֶת כַּחֲתוּלָה
לִתְפֹּס
אֶת זְנַב יַלְדוּתִי.
סְלָעִים שֶׁנָּפְלוּ עָלַי
הָפְכוּ
לְאַבְנֵי טִפּוּס
בַּעֲרוּץ
חַיַּי.
בְּרֵאשִׁית הָיְתָה הַמִּלָּה
"וַיְהִי",
כְּמוֹ שִׂרְטוּט עַל נְיָר
שֶׁנִמְתַח לְקַו מִתְאָר
בְּחוּט שְׁפָּגָט
עַל הָאֲדָמָה,
כִּי מֵעָפָר קָם
וְהָיָה
בֵּיתִי.
לְפֶתַע
הָיִיתִי חֲתוּלָת רְחוֹב
צְנוּמָה
מְצוּמְצֶמֶת
לְמוּדַת חוּצוֹת
אֲבָל עֲדַיִן
סוֹעֶדֶת לִבִּי
מִדֵּי פַּעַם
בְּכוֹכָב.
הוּא הִגִּיעַ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וַחֲמִשָּׁה,
בְּהַפְסָקַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל קֻפַּת חוֹלִים
מַרְכִּין אֶת הָרֹאשׁ
כְּדֵי לֹא לְהִתְנַגֵּשׁ בְּמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת,
הַשֵּׂעָר בְּמַעֲלֵה רֹאשׁוֹ דָּלִיל
כְּמוֹ חַמְצָן בְּפִסְגַּת הַר.
אִמִּי הוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ בַּכִּסֵּא שֶׁלִּי,
לְבוּשָׁה בַּסְּוֶדֶר הַבָּהִיר שֶׁלָּהּ,
כַּמָּה הִתְרַגְּשָׁה שֶׁהִסְכִּים לְהַגִּיעַ,
הִיא הֶאֱמִינָה בְּדוּ-קִיּוּם
עִם רוֹפְאִים.
אוֹר צָהֹב נִכְנַס מִבַּעַד אֲדָנִית הַגֵּרַנְיוּם
בַּחַלּוֹן, הֵאִיר אֶת יַלְקוּטֵי הַגַּב
שֶׁלָּנוּ, הַנַּעֲלַיִם, נִשְׁפַּךְ עַל רִצְפַּת הַמִּטְבָּח.
מַבָּטוֹ פָּנָה מַטָּה
אֶל הַמַּרְצָפוֹת הַמְּצֻיָּרוֹת
שֶׁהוֹרַי הֵבִיאוּ מֵחֲנוּת בְּיָפוֹ,
אִמִּי אָמְרָה, תַּרְגִּישׁ כְּמוֹ בַּבַּיִת,
וּמִיָּד הִשְׂתָּרֵעַ בֵּינֵינוּ
מִדְבָּר. הִיא הִגִּישָׁה מְרַק עוֹף,
שָׁאֲלָה אִם הוּא רוֹצֶה גַּם גֶּזֶר,
מָתַי הוּא מְתַכְנֵן לְהִתְחַתֵּן,
אֵיךְ הֶחְלִיט לִהְיוֹת רוֹפֵא
כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לְהַגִּיעַ מֵהַכְּפָר בַּבֹּקֶר,
הוּא לָגַם אֶת הַמָּרָק
לְלֹא קוֹל. אֶפְשָׁר הָיָה לְדַמְיֵן
שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא שָׁם
אִלְמָלֵא הָיָה גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ
תָּקוּעַ כְּמוֹ מִינָרֵט שֶׁל מִסְגָּד
בְּאֶמְצַע חֲדַר הָאֹכֶל שֶלָּנוּ,
מַה יָּדַעְנוּ עַל עֲרָבִים?
שֶׁהֵם מוֹכְרִים בְּשַׂר סוּסִים
מוֹהֲלִים דֶּלֶק בְּמַיִם
רוֹצְחִים נָשִׁים וִילָדִים,
הַנִּשּׂוּאִים אֶצְלָם מְאֻרְגָנִים,
אֵין לָהֶם מֻשָּׂג מַה זֹּאת
אַהֲבָה.
הָרוֹפֵא אָמַר תּוֹדָה, הִסְכִּים
לְמָנָה נוֹסֶפֶת. אֲחוֹתִי וַאֲנִי
עָקַבְנוּ אַחַר הַיָּד שֶׁלּוֹ
וְאֵיךְ הַכַּף מַגִּיעָה אֶל פִּיו
מְדֻיֶּקֶת, מִתְרוֹמֶמֶת מֵהַקְּעָרָה
כְּמוֹ מָטוֹס מַמְרִיא מֵעַל אוֹקְיָאנוֹס
שֶׁל מָרָק רוֹתֵחַ, נִבְלַעַת
בִּיקוּם אַחֵר.
מִתַּחַת לְרִיסָיו הַכְּבֵדִים נִמְתַּח
קַו אֹפֶק רָחוֹק, מַבָּטוֹ הִסְתַּכֵּל
דַּרְכֵּנוּ. מָה הוּא יָדַע עַל יְהוּדִים?
אַחַר כָּךְ הִתְכּוֹפֵף שׁוּב
קָמֵל כְּגִבְעוֹל, בְּדַרְכּוֹ הַחוּצָה.
אִמִּי הִזְמִינָה שֶׁיְּבַקֵּר בְּקָרוֹב,
הוּא אָמַר, כַּמּוּבָן.
מֵעוֹלָם לֹא חָזַר. חִכָּה לוֹ
הֶעָתִיד שֶׁלּוֹ –
הַכְּפָר, הַחֲתוּנָה, שְׁאֵרִית הַהִתְקָרְחוּת,
הַפְּקָקִים וְהַמִּנּוּי לִמְנַהֵל הַמִּרְפָּאָה,
וּלְאִמִּי חִכָּה הֶעָתִיד שֶׁלָּהּ –
לִחְיוֹת וְלַחְלוֹת וְלָמוּת צְעִירָה
וּבָאֶמְצַע –
סִירִים הִתְמַלְּאוּ וְהִתְרוֹקְנוּ
כְּמוֹ לְבָבוֹת,
קְעָרוֹת עָשׂוּ אֶת מַסְלוּלָן הַהֶכְרֵחִי
אָרוֹן-שֻׁלְחָן-כִּיּוֹר-אָרוֹן, מַקִּיפוֹת
אֶת הַמִּטְבָּח
שֶׁהָיָה כַּדּוּר הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ.
פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ רַק פַּעַם אַחַת מֵאָז,
אַחֲרֵי שָׁנִים, כְּשֶׁעָמַדְתִּי בְּפֶתַח חַדְרוֹ,
מְבַקֶּשֶׁת מִרְשָׁם שֶׁלֹּא הִסְכִּים לָתֵת
עֲבוּרָהּ. כְּאִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ
מַהִי אַהֲבָה
צָרַחְתִּי עָלָיו בְּכָל הַכֹּחַ.
מַה לֹּא הָיִיתִי נוֹתֶנֶת
בִּשְׁבִיל סוֹף טוֹב.
אֲנִי זוֹכֶרֶת בִּבְהִירוּת אֶת הָרֶגַע:
אֲנִי וְהַבֶּכִי שֶׁלִּי
וְכָל מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי עַל עֲרָבִים
וְעַל אִמָּהוֹת,
שֶׁגָּלַשׁ מִתּוֹכִי, מְבַעְבֵּעַ,
רְתוּחַ-צַעַר.
בַּיָּמִים אֲנַחְנוּ חוֹלְפִים זֶה עַל פְּנֵי זוֹ
כְּפוֹעֲלֵי פַּס-יִצּוּר מְמַהֲרִים
בְּאוּלַם הַמִּפְעָל
מְיַצְּרִים חַיִּים,
אֹכֶל, כֵּלִים, הַסָּעוֹת,
הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת וְנִסְגֶּרֶת
הַבַּיִת שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁף אוֹתָנוּ
הַחוּצָה, פְּנִימָה
דִּבּוּרֵינוּ מִתְעַבִּים מֵעָלֵינוּ
כֵּהִים כָּעֲנָנִים, נְמוּכִים
מֵהַתִּקְרָה, קְרוֹבִים
לְהִתְפַּקֵּעַ
פְּסָגוֹת מִתְגַּבְּהוֹת סְבִיבֵנוּ
נָחוֹת עַל הֲרָרֵי
כְּבִיסָה
אֲנַחְנוּ מַפְרִידִים צִבְעוֹנִי
מִלָּבָן, עֶלְבּוֹן
מִכַּעַס, יוֹם מִלַּיְלָה
בַּחֹשֶׁךְ נִפְעָרִים הַפִּיּוֹת הָרְעֵבִים
שֶׁל הָעוֹר –
מַעֲרֶכֶת הָעִכּוּל הַגְּדוֹלָה
שֶׁל הַגּוּף,
אֲנַחְנוּ מַאֲכִילִים זֶה אֶת זוֹ
כְּמוֹ קָנִיבָּלִים – אֵיבָרִים חַיִּים
וּכְמוֹ נְקָמָה מְתוּקָה –
עַיִן תַּחַת עַיִן
יָרֵךְ תַּחַת יָרֵךְ
לֵב תַּחַת לֵב.
אֶת הַחֲלָקִים הֲכִי טוֹבִים שֶׁלָּנוּ
אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים לַסּוֹף,
כְּמוֹ הֶעָרָה בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים,
שֶׁצּוֹבַעַת בְּאוֹר אַחֵר אֶת הַכֹּל.
תגובות על כתבה זו