הגיליון מלווה בעבודות מתוך התערוכה ״פנים אל פנים״ של האמן צבי לחמן, שתוצג עד ל-9 במרץ במשכן לאמנות, עין חרוד (2023-24, אוצר התערוכה: יניב שפירא)
עבודותיו של צבי לחמן מבליטות את התהליכיות בקליטת העולם, הן בטיפולו הפיסולי הייחודי בשעווה המתורגמת לברונזה והן בשכבתיות של המחיקה בציור וברישום. התחביר של העבודות שואף למתח בין שבריריות הרגע ומוחלטות הצורה למבט האנושי. דימויים נוצריים כהורדה מהצלב וכאם הבוכייה נארגים במוטיבים יהודיים כעקדה, נשיאה וסולם. בבחירות לגיליון זה ניכרות במיוחד האינטימיות והצבעוניות העזה של עבודות הנייר. חלקן נעשו בהשראת ציורו של ברויגל האב, משל העיוורים (1568), שבו מתואר מופע אבסורד שבו עיוור מוליך עיוורים. המתח שבין עיוורון פנימי לחיצוני מהדהד גם את החיפוש של לחמן ביצירתו הוא. הקומפוזיציות הא־סימטריות מייצרות לולאות מעגליות המשפיעות על מעורבותו של הצופה ברגעי קיצון שנמתחים כמבט הדדי. כל אלה מגולמים בצורה מובהקת בעבודה מה לא ראינו? (2023), המתכתבת עם מסורות של פיסול אשורי ומצרי ומקבלת את תוקפה האקטואלי גם נוכח ההוויה הישראלית שבתוכה ומתוכה צמחה.
– יניב שפיראבשער: צבי לחמן, פנים אל פנים, ברונזה וברזל, 150X50X160 ס״מ, 2019-2017. צילום: אברהם חי.
רוצות לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכן!
האזינו לפודקאסט שלנו! כאן ובמגוון אפליקציות
לכל גיליונות המוסך
כל הכתבות בגיליון:
פרוזה | בגד הגוף של בִּתָּהּ
"לפעמים נשמטו לאנשים הדברים שהחזיקו ביד, גם לה, כי אין לה גוף להצמיד אליו את הכביסה. כשזה קרה, היא נשרה חֵלק חלק לרצפה, עד שכף ידה אחזה שוב בבגד הגוף ואיבריה שבו והתרוממו, חלק חלק, לפי דרכם החדשה." סיפור קצר מאת מירב אורן
שירה | בבית התינוקות האבודות
שירים חדשים מאת רות קרא־איוונוב קניאל, מרב זקס־פורטל ויונתן ברג
ביקורת פרוזה | תיאטרון חפצים פילוסופי
"השאלות הנוקבות של החפצים על משמעות ההסתלקות של הילדה שגדלה בבית הולכות ומתבררות כשאלות על עצם הרציפות של הסובייקט מילדות לבגרות ועל עצם הזיקה שבין הורים לילדתם; לאן, הם שואלים, נעלמה נוכחותה, שהשאירה מעין מִשקע בגופם החפצי". רתם פרגר וגנר על "משפט אהבה" מאת שרה שילה
פרוזה מתורגמת | מאין בוקע הקול?
"אני כבר לקחתי איתי את הרובה שלי, כבר הסתכלתי דרך הכוונת. וכבר תפסתי אותו, מפני שזה כבר היה מאוחר מדי אז בשבילו או בשבילי לזוז אפילו כחוט השערה.״ סיפור קצר מאת יודורה ולטי בתרגום רעות בן יעקב, עם אחרית דבר מאת המתרגמת
שירה מתורגמת | בֶּכִי שֶׁבּוֹצֵעַ אֶת בְּשָׂרֵךְ לִשְׁנַיִם
שירים מאת סילביה גולדמן בתרגום גילי חיימוביץ'
ביקורת שירה | אני נוף ירוק
"אחיזה צנועה בכנף מלאך." צוריאל אסף קורא בספר השירה החדש של שגיא אלנקוה, "אֹרֶן"
בעבודה | סביבה עוינת
"זהו מעין גן חיות, שבו זן בני האדם הכותב והקורא מוצג במלוא מוזרותו." קטע מתוך רומן בכתובים מאת מאיה מיכאלי
ארוכים | גּוּפֵנוּ גּוּף־תְּמוּרוֹת
שירים מתוך "ספר שכחה וגאולה", שיראה אור בקרוב
מסה | דיוקן החוקר הצעיר כמרגל
יותם פופליקר מביט בחוקר הצעיר הגולה מהאקדמיה ורואה בו מרגל – לטובת מי הוא מרגל? למי הוא מדווח? ומה קורה כשהוא נבגד?
פודקאסט | תמי בצלאלי – לספר סיפור שלם
ברומן השני שלה ״הו־מאמה״ (שהיה מועמד ברשימה הקצרה לפרס ספיר) הציירת תמי בצלאלי בוראת דמויות נשיות המתמודדות עם אתגרי חיים מורכבים באמצעות הכוח הגדול של החברות הנשית
