שירים מאת מיכל יורק, דיתי רונן ותום הדני־נוה
שתי דרכים למצוא את הצפון
חַפְּשִׂי אֶת קַסְיוֹפֵּאָה
הַדּוֹמָה לָאוֹת דָּבֶּלְיוּ,
דַּמְיְנִי קַו בֵּין שְׁנֵי קְצוֹתֶיהָ הָרְחוֹקִים,
הוֹסִיפִי לוֹ אֲנָךְ כִּמְעַט כָּפוּל בְּאָרְכּוֹ
הִנֵּה הוּא – כּוֹכַב הַצָּפוֹן.
אוֹ זוֹ מִמּוּל, הַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה,
הַנִּרְאֵית כְּעֶגְלַת סוּפֶּרְמַרְקֶט.
כְּשֶׁאַתְּ אוֹחֶזֶת בַּיָּדִית,
מַשְׁעִינָה אֶת כָּל כֹּבֶד יוֹמֵךְ,
מִקְּצֵה הָעֲגָלָה הָרָחוֹק מִמֵּךְ
עָלַיִךְ לְהַמְשִׁיךְ, לְהַכְפִּיל בְּחָמֵשׁ
אֶת הַקַּו הַפָּתוּחַ,
בְּקָצֵהוּ כּוֹכָב
שֶׁהוּא לָאו דַּוְקָא הַנּוֹצֵץ מִכֻּלָּם,
אֶלָּא הַמְּבוֹדָד שֶׁבָּהֶם,
מַמָּשׁ מֵעַל הַצִּיר
שֶׁהוּא גַּם הַצָּפוֹן שֶׁלָּךְ.
חורף סכינים
הָיִינוּ עַכְבָּרִים בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה.
לֹא יָדַעְנוּ עַל יָם, גַּלִּים וּסְעָרוֹת,
רַק אֶת הַפַּחַד
שֶׁמָּא לֹא תִּפָּסֵק הַטַּלְטֵלָה הַזֹּאת.
הַסַּקְרָנִים בֵּינֵינוּ עָלוּ לַסִּפּוּן.
הָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין
לְמָה שֶׁסִּפְּרוּ אֵלֶּה שֶׁיָּרְדוּ בַּחֲזָרָה.
שֶׁמֶשׁ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְדַמְיֵן.
הָיוּ גַּם אַגָּדוֹת שֶׁעָבְרוּ מִפֶּה לָאֹזֶן,
עַל אֲדָמָה.
.
.
שלום, שלום
לְמַרְגְּלוֹת דֶּלֶת הַכְּנִיסָה אֲנִי מוֹצֵאת
זֵר פְּרָחִים, בַּקְבּוּק יַיִן אָדֹם וְעוּגָה.
הָרְחוֹב שָׁקֵט. אֵין בּוֹ תְּנוּעָה.
מִי שֶׁמַּגִּיעַ
מֵנִיחַ אֶת גַּעְגּוּעָיו עַל הַסַּף
וְשָׁב עַל עֲקֵבָיו
חוֹלֵף בְּעַד הַשַּׁעַר, נִצָּב
עוֹמֵד בְּעֵבֶר הַגָּדֵר
נוֹשֵׂא עֵינָיו.
אֲנַחְנוּ מְנוֹפְפִים לַיְּלָדִים
שָׁלוֹם! שָׁלוֹם!
שִׁמְרוּ עַל עַצְמְכֶם, אֲהוּבִים!
כְּאִלּוּ מָחָר הֵם יוֹצְאִים לְטִיּוּל גָּדוֹל.
קוֹלוֹתֵיהֶם עִמָּם.
זְרוֹעוֹתֵיהֶם עִמָּם.
חֹם מַגָּעָם.
אֲנִי מַבִּיטָה בָּהֶם
עוֹמְדִים בְּמֶרְחָק, מְדַבְּרִים
מִתּוֹךְ מַסֵּכוֹת פָּנִים צִבְעוֹנִיּוֹת
מְנִיעִים יְדֵיהֶם בִּכְפָפוֹת גּוּמִי כְּחֻלּוֹת
כְּאִלּוּ כָּכָה זֶה. כְּאִלּוּ אֵלֶּה הַחַיִּים.
מילים מכונפות
פָּנַי הוֹלְכִים וְנַעֲשִׂים אֲנִי
מִתְרַחֲקִים מֵהַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתִי
בְּעוֹד כַּפּוֹת רַגְלַי
הוֹלְכוֹת וְחַפּוֹת מִמֶּנִּי
מִתְקָרְבוֹת לְשָׁם בִּצְעָדִים רוֹעֲדִים.
בְּקָרוֹב אוּכַל לְהַמְרִיא.
תָּוֵי פָּנַי יֻשְׁלְמוּ, הַמִּלִּים
וְכֹל שֶׁנֶּאֱצָר בָּהֶן יִהְיֶה לִכְנָפַיִם
וְכַפּוֹת רַגְלַי, חַסְרוֹת סִימָן וּתְוַאי
לֹא עוֹד תַּשְׁאֵרְנָה בָּאֲדָמָה עֲקֵבוֹת.
.
.
•
אֵיךְ אֲנַחְנוּ עִם הַזְּמַן
שֹׁרֶשׁ דּוֹחֵף אֲדָמָה
לְהֵיכָן שֶׁלֹּא הָיְתָה.
יָרֵחַ מוֹשֵׁךְ אֵגֶל טַל
בְּמַעֲלֶה לִבְלוּב.
אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת אֵלַי
כְּאֶל תִּינוֹק. בְּתוֹכֵךְ
הָעוֹלָם חוֹזֵר אֶל מַיִם.
.
•
אוֹמְרִים לָךְ –
אַתְּ אוֹכֶלֶת בִּשְׁבִיל שְׁנַיִם,
יְשֵׁנָה בִּשְׁבִיל שְׁנַיִם,
וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁאַתְּ
עֲצוּבָה בִּשְׁבִיל
.
•
הָעֻבָּר מְצוֹפֵף אוֹתָךְ,
אַתְּ מִתְעַגֶּלֶת כְּלַפַּי.
כְּשֶׁהוּא בּוֹעֵט
אַתְּ אוֹמֶרֶת –
דַּמְיֵן לָשׁוֹן זָרָה
דּוֹחֶפֶת לֶחִי.
.
•
הָעֻבָּר בְּגֹדֶל מִלּוֹן כִּיס.
עֲרָכִים צָצִים בְּתוֹכוֹ:
בְּעִיטָהº נ' דַּרְכּוֹ שֶׁל עֻבָּר
לְהַבְדִּיל עַצְמוֹ מֵאִמּוֹ
כְּשֶׁעוֹד אִי אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב
עַל הֶבְדֵּל.
יְקוּם ז' עוֹלָם, גּוּף שֶׁל אִשָּׁה
שֶׁעִם הַזְּמַן נִזְכָּרִים בּוֹ בִּכְאֵב קַל,
מֵהַסּוּג שֶׁלִּפְעָמִים מוֹפִיעַ
אַחֲרֵי שֶׁחָלַף לוֹ כְּאֵב גָּדוֹל.
רֵאָהº נ' אֵיבָר בְּגוּף הָאָדָם.
רֶחֶם אֲוִיר הַמִּלִּים.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת צביה ליטבסקי, מיכאל מקרובסקי, חנן סבח טייכר ותהילה חכימי
תגובות על כתבה זו