שיר מאת טל ניצן
.
כְּמוֹ שַׁרְשֶׁרֶת פַּחִיּוֹת
נִשְׂרֶכֶת אַחֲרֵי מְכוֹנִית
נֶאֱחָזוֹת בַּעֲקֵבֵינוּ
הַשָּׁנִים, הָאֲבֵדוֹת, הָעֲצָמוֹת
שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְהַדֵּעוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ
וּמִי שֶׁנָּשַׁר בַּדֶּרֶךְ וְשׁוּב לֹא יָעִיד
בַּעֲדֵנוּ אוֹ נֶגְדֵּנוּ.
.
הַכִּכָּר שֶׁנִּדְבַּרְנוּ בָּהּ הֻפְגְּזָה מִשָּׁמַיִם
הַכְּנֵסִיָּה עָלְתָה בָּאֵשׁ.
עַכְשָׁו קַרְשֵׁי רִצְפָּה נֶאֱנָקִים
כִּתְמֵי קָפֶה וְיַיִן
מַסְגִּירִים אֶת מְקוֹם הִמָצְאֵנוּ
שֶׁיָּמָיו כְּמוֹ תָּמִיד סְפוּרִים
.
וְהַיַּעַר שֶׁבָּדִינוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת
זוֹחֵל אֵלֵינוּ מִבֵּין הַסִּמְטָאוֹת
גְּזָעָיו מְצֻלָּקִים בְּסִימָנִים
מַעֲשִׂיָּת עַצְמֵנוּ מִסְתַּעֶפֶת בָּם
וִיצוּרִים מְכֻנָּפִים
גּוּפָם צִפּוֹר רֹאשָׁם אָדָם
מִתְעוֹפְפִים מִפָּנֵינוּ
כְּמוֹ מִפְּנֵי בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת.
.
אִם יִפְּלוּ שְׁנֵי עֵצִים בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו
הֲיֵדְעוּ זֶה עַל זֶה?
אִם יֵדְעוּ, הֲתְּעֻמְעַם הַחֲבָטָה?
.
אֵינְךָ מַאֲמִין בְּקֹר אוֹ בִּתְשִׁישׁוּת
אוֹ בַּהֶבְדֵּל בֵּין יוֹמַיִם לְחָמֵשׁ שָׁנִים
בֵּין אִי לְאֶפְשָׁר
וּמֵעוֹלָם לֹא נֵחַנְתְּ בְּכִשָּׁרוֹן
לְהִפָּרֵד. אַתָּה נִגְרָר לְכָךְ בְּזַעַם
כְּמוֹ יֶלֶד סַרְבָן אֶל חַדְרוֹ
וּבְעוֹד אֲנִי נִרְדֶּמֶת בְּשִׂמְלַת הָעֶרֶב
אַתָּה רוֹשֵׁם מַפּוֹת קוֹדְחוֹת עַל הַקִּירוֹת
מַעַבְרֵי גְּבוּלוֹת, תַּאֲרִיכִים
אֲבָל
.
מְקוֹם הִמָצְאֵנוּ יָמָיו סְפוּרִים
צַעַרְךָ הוֹלֵם בִּי לִפְנֵי צַעֲרִי
וּכְמוֹ עוֹרֵב עָט עַל טַבַּעַת זָהָב
הָרֶגַע קָרֵב. נַחֲצֶה אֶת הַסַּף לְאָחוֹר
נִתְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם
בְּצַעַד נִצּוֹלִים הָמוּם
נַחְפֹּר בְּמוּזִיקָה בְּאֶצְבָּעוֹת קְפוּאוֹת
בְּלִי שֶׁנֵּדַע אִם תִּמָּצֵא בָּהּ נֶחָמָה
אוֹ הִפּוּכָהּ –
.
עוֹד רֶגַע
בְּטֶרֶם יִסְגֹּר עֲרָפֶל עַל הַזְּמַן הֶחָטוּף
עוֹד פַּעַם אַחַת
נְהַבְהֵב בְּקָרַחַת הַיַּעַר.
.
.
» במדור "ארוכים" בגיליון קודם של המוסך: "2022", שיר מאת סיון בסקין
.
תגובות על כתבה זו