כיום מזוהה הכאפייה עם התנועה הלאומית הפלסטינית ונחשבת לסמל מובהק שלה. עם זאת, אם נחזור אחורה כמה עשרות שנים, ניתן למצוא תיעודים של בכירי התנועה הציונית עטופים בכאפייה, לצד אנשי פלמ"ח ואף חיילי צה"ל. מה קרה בדרך?

לוחמי השריון ששרתו בצה"ל בשנות ה-60 ידעו לספר שבטנקי ה"שוט" שנקנו מבריטניה היה מתקן מיוחד – סיר חשמלי המחובר למנוע, בו אפשר היה להרתיח מים לשתייה חמה | טנקי הצנטוריון, לפני שנרכשו על-ידי צה"ל וקיבלו את שמם העברי, נבנו מראש עם אפשרות להרתחת תה מבלי לצאת מהטנק | אחת הסיבות העיקריות לכך הוא קרב שריון עקוב מדם במלחמת העולם השנייה | לחיים

הצ'רקסים – המכונים בפיהם "אדיגה" – הם אחת מקהילות המיעוט המעניינות והייחודיות ביותר בישראל | הקהילה הצ'רקסית בארץ מצטיינת בשימור המורשת, האתוס והתרבות הצ'רקסיים, כפי שהיו עוד בטרם גורשו ממולדתם בהרי קווקז במאה ה-19 | היישוב הגדול שלהם בארץ, כפר קמא, הוא אחת הדוגמאות היפות והמעניינות ביותר להתיישבות מקומית בסוף המאה ה-19

יואב דוברובין, חקלאי מרוסיה, עלה עם משפחתו לארץ-ישראל בתחילת המאה ה-20 | משפחת דוברובין הייתה חלק מגרי-הצדק, קבוצת משפחות רוסיות שהמירו את דתן ליהדות ועברו לארץ כדי לחיות חיי חקלאים יהודיים | שמונים שנים אחרי, הפכה אחוזת המשפחה למוזיאון ומרכז מבקרים המנציח את חיי החלוצים שחיו באזור

מנחם אוסישקין, איש הברזל של התנועה הציונית, שינה את שמו של הרחוב בו הוא גר כך שיקרא על שמו עוד בחייו. לפי אגדה אורבנית ירושלמית, השינוי נעשה על חשבון רבי יהודה הלוי, שלכאורה הרחוב נקרא על שמו לפני כן. האם האגדה נכונה? ואיך קשורים יצחק בן צבי וזלמן שז"ר?