האומן היהודי שצייר את שדה הקרב

הצייר היהודי הרמן שטרוק התנדב לשרת את גרמניה מולדתו במלחמת העולם הראשונה, וחזר מהחזית עם 400 רישומים והדפסים של זוועות המלחמה, השבויים וחיי היהודים במזרח אירופה

עמית נאור
04.03.2020
1

נעל צבאית מבצבצת מדרגש השינה. חייל בוצע כיכר לחם באולר. חייל במסיכת גז ובית שהופצץ. אלו רק חלק מהדימויים שהעלה על הדף האמן היהודי המפורסם הרמן שטרוק במהלך שנותיו בחזית המזרחית של מלחמת העולם הראשונה. איך הגיע לשם הצייר שבאותה תקופה כבר היה ידוע בחוגים האומנותיים של גרמניה, ולא פחות מזה, בקרב היהודים הציוניים באירופה?

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

ב-1915 הרמן שטרוק, שנודע גם בשמו העברי חיים אהרן בן דוד, כבר היה אמן פעיל ומפורסם. היהודי יליד ברלין הגיע ממשפחה דתית־אורתודוקסית, ושמר גם הוא כל חייו על תרי"ג מצוות. אך כיאה לנער ממשפחה גרמנית־בורגנית, זכה גם לחינוך כללי בגימנסיה, והחל לעסוק באומנות. כשרונו בלט מגיל צעיר, ואחרי בית הספר התיכון, למד בבית ספר גבוה לאמנות, והתמחה באמנות התחריט אצל האמן ההולנדי הנודע יוסף ישראלס. שטרוק החל להשתלב ב"סצינה" האומנותית של אירופה.

1
דיוקנו של הרמן שטרוק. מתוך ארכיון שבדרון, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

לצד זאת, גילה שטרוק גם נטיות ציוניות. הוא השתתף בקונגרס הציוני החמישי, שבו גם הוצגו עבודותיו לקהל המשתתפים. הוא היה מבכירי תנועת "המזרחי" הדתית־ציונית שייסד הרב יצחק יעקב ריינס, והיה יושב ראש התנועה בגרמניה. ב-1903 ביקר בארץ ישראל ושב משם עם שורת תחריטים של נופי הארץ ואתריה שפורסמו בספר שנה לאחר מכן. כמה חודשים לאחר מכן פרסם את אחד מתחריטיו הידועים ביותר, "דיוקן תיאודור הרצל", שנוצר לאחר שנפגש בווינה עם חוזה המדינה, בעת שעשה שטרוק את דרכו חזרה מארץ ישראל.

אז מה מביא אמן ידוע, שכבר פרסם מספר לא מבוטל של ספרים וקבצי עבודות, לוילנה הכבושה של מלחמת העולם הראשונה? שטרוק לא מוכרח היה להיות שם. כשפרצה המלחמה היה כבר בן 38, ומשום כך לא היה מחויב בגיוס. אף על פי כן, כמו יהודים רבים אחרים, הוא לא היסס וביקש להתנדב לשירות המולדת. תחילה סורב, מפאת גילו, אך ב-1915 גיוסו אושר סוף־סוף. לאחר שעבר טירונות בסיסית, הוא הוצב כמתרגם וכצנזור במחלקת העיתונות של המפקדה הגרמנית העליונה בחזית המזרחית. באותה תקופה, ייתכן שעבד גם כצייר צבאי, ושחלק מהרישומים שיצר היו במסגרת תפקידו.

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן
 
1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן
 

לאחר מכן לחם בחזית ממש מול הרוסים, ועל פעולותיו בתקופה זו זכה גם בעיטור צלב הברזל על "אומץ לב לנוכח פני האויב". החל ביולי 1917 חזר למפקדה העליונה ושירת כממונה על העניינים היהודיים בשטחים שבאחריות המפקדה. שם פגש שטרוק היהודי־גרמני־בורגני לראשונה ביהודי מזרח אירופה ולמד על אורח חייהם. שטרוק תיאר בציוריו מתקופת המלחמה גם את דיוקנותיהם של היהודים אותם פגש, את עיירותיהם ואת אורח חייהם.

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן
 
1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

ביצירה נוספת שפרסם בעקבות שירותו במלחמה אוגדו דיוקנאות שבויי מלחמה שצייר. במסגרת המלחמה החזיקו הגרמנים מיליוני שבויים, רוסים וצרפתים בעיקר. אז התעוררה היוזמה לתעד את מראה פניהם, או במילותיו של שטרוק, ליצור "אוסף של הטיפוסים השונים של השבויים שבידנו". שטרוק קיבל אישור לבקר במחנות במשך שבועיים, ויצר את האוסף עם אנתרופולוג בשם פליקס פון לושאן, שהמליץ לו להתחשב "גם בהיבטים אנתרופולוגיים".

1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן
 
1
באדיבות ארכיון המרכז למורשת הייקים במוזיאון הפתוח תפן

אחרי המלחמה שטרוק אף ייעץ בסוגיות הנוגעות ליהודי מזרח אירופה למשלחת הגרמנית לוועידת השלום בוורסאי. הוא המשיך לפעול במסגרת "המזרחי" וב-1923 החליט לממש את החזון הציוני ועלה לארץ ישראל. הוא השתקע בחיפה, שם עומד עד היום בשכונת הדר הכרמל "בית הרמן שטרוק", המשמש מוזיאון לעבודותיו ומציג גם אומנים נוספים בתחום ההדפס והליתוגרפיה.

עבודות נוספות של שטרוק מוצגות בתערוכה קבועה ב"מרכז למורשת הייקים" שבאזור התעשייה תפן. ארכיון המרכז מחזיק גם בעבודות שצורפו לכתבה זו. אנו מבקשים להודות למנהלת המרכז ואוצרת המוזיאון רותי אופק, ולמנהלת ארכיון המרכז למורשת הייקים יהודית בר־אור, על סיוען לכתיבת כתבה זו.  

חומר רב מתוך ארכיון המרכז למורשת הייקים נסרק וזמין לצפייה באתר רא"י. לצפייה ביצירות נוספות של הרמן שטרוק מתקופת שירותו במלחמת העולם הראשונה, כמו גם פריטים נוספים, לחצו כאן.  

לקריאה נוספת:

רותי אופק וחנה שוץ: עורכות, "הרמן שטרוק: 1944-1876", גן התעשייה תפן: המוזיאון הפתוח, 2007

ישעיהו וולפסברג, "פרופיסור חיים אהרון (הרמן) שטרוק", המחלקה לעניני הנוער – המדור הדתי של הנהלת ההסתדרות הציונית בהשתתפות קרן היסוד בסיוע מוסד הרב קוק, ירושלים 1946  

כתבות נוספות

מוסיפים קצת צבע לירושלים בין שתי המלחמות כשנחום גוטמן צייר את פרעות תרפ"ט רישומים נדירים: דוש מתעד את שחרור ירושלים

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation