אחת הבעיות שמטרידות השבוע יהודים המתגוררים באירופה ומקפידים לברך על אתרוגים איכותיים במיוחד (כאלו המגיעים מאיטליה) היא המחסור בהם, מה שגורם לעלייה ניכרת במחירם.
והנה מסתבר שלפני 600 שנה הוטרדו יהודי אירופה מבעיה דומה ואף חמורה יותר – מחסור מוחלט באתרוגים בשנת 1416. הפרשה העצובה הזו מתועדת בכתב יד שרכשה לאחרונה הספרייה הלאומית בשם שאלות ותשובות מאת חכמי צרפת ואשכנז".
מדובר בפרשה שגרמה למחלוקת קשה בין הרבנים והיא מוארת בטקסט כך: "מעשה היה בעיר טרבו"ט [Trévoux שבמזרח צרפת סמוך לליאון] בשנת קע"ז לפ"ק [תשרי 1416] בפני מהר"ר יוחנן ז"ל, שלא נמצא אתרוג בכל המדינה רק אחד שהובא בטורבו"ט, והי'[ו] להם הרבה שאר מיני'[ם] שבלולב, ולא רצה ליטול אות'[ם] ג' מיני'[ם]… והיה שם מהר"ר מנחם נ"ע [=נוחו עדן], והיה נוטל לולב בלא אתרוג בשאר מיני'[ם] בלבד, גם בח"ה [=בחול המועד], אף בנענועי'[ם] שבהלל. וגם הי'[ה] מקיף [את בימת בית הכנסת] בלא לולב…".
הצצה לאותו "מעשה היה בעיר טרבו"ט"
כלומר, באותה עיר לא הצליחו להביא אתרוגים באותה שנה ופרנסי הקהילה התלבטו אם ניתן לקיים את המצווה עם שלושה מינים מתוך ארבעה בלבד. אותו ר' יוחנן, כנראה יוחנן טריוויש, דמות רבנית ידועה ומצאצאי רש"י, התנגד לנטילת שלושת המינים, ואילו ר' מנחם, חשב שעדיף ליטול שלושה מאשר לא ליטול מאומה.
לא ברור כיצד הסתיים הוויכוח ואם אכן בראשית המאה ה- 15 בירכו רק על שלושה מינים, אולם ראש אגף האוספים של הספרייה הלאומית, ד"ר אביעד סטולמן, מסביר כי כתב היד הזה נרכש לאחרונה, בשל חשיבותו הגדולה להבנת תולדות ההלכה. קטעים רבים הנמצאים בכתב-היד לא באו בדפוס כלל, וכתב-היד הוא המקור היחידי לאותם קטעים חשובים, שנכתבו על ידי גדולי הרבנים האירופאיים בימי הביניים.
***
כתבות נוספות:
מסוכות לחתונה בקוצ'ין: כך נולד האיחול "כהיום הזה בירושלים"
כשהחיים נותנים לך לימונים: משבר האתרוגים בהלברשטאדט
הולכים מכות בסוכות: עדות מפתיעה מהמאה ה-12
תעלומה: מדוע נמלטות הארנבות מההגדה של פסח?
***
