הנוצרי שקבע את פריסת התלמוד

הידעתם שאת עיצובו של דף הגמרא – טקסט הגמרא במרכז, ורש"י ותוספות (הפירושים השונים שהתחברו בידי רבני אשכנז וצרפת) משני צדיו – קבע דווקא מדפיס קתולי בוונציה של המאה ה-16? זהו סיפורו

מלודי ברון | 17.12.18 |
Share
בומברג
תלמוד בבלי של בומברג, ונציה פסחים, 1520

גלו עוד על התלמוד: כתבי יד נדירים, סיפורים מיוחדים על התלמוד, כרזות ועוד

כל השוקדים על דף הגמרא מכירים את אותה פריסה מיוחדת: הדף, הבנוי כך שטקסט הגמרא במרכזו, פירוש רש"י בצד הפנימי והתוספות (הערות ופירושים מימי הביניים) בחלק החיצוני של העמוד.

פריסה זו נחשבת הגיונית ומועילה ללומדים כיוון שהיא מאפשרת לעבור מהטקסט שבמרכז, אל פירוש רש"י על מנת להבין את הסוגיה המוצגת בדף, ומשם אל התוספות להרחבה נוספת. כך מודפס התלמוד כיום ונראה כאילו תמיד היה הדבר כך, משחר לימודי היהדות. רבים לא יודעים כי מבנה זה נקבע למעשה על ידי מדפיס קתולי שפעל בוונציה במאה ה-16.

לפני המצאת הדפוס, ספרים נכתבו והועתקו ביד, כך שכל עותק של כתב היד היה מסודר באופן שונה. לעתים קרובות הטקסט והפרשנויות נכתבו בכתבי יד נפרדים, ועל התלמידים היה לתמרן ולעבוד כשלפניהם מספר כתבי יד במקביל.

כתב יד איטלקי של רש"י על החומש, המאה ה-15
כתב יד איטלקי של רש"י על החומש, המאה ה-15

עם תחילת ימי הדפוס, הופיע גם התלמוד בגרסה מודפסת, כאשר דפוסים שונים סודרו באופן שונה וכללו פירושים שונים. למשל, מהדורה מגוודלחרה משנת 1482, כללה את רש"י אבל לא כללה תוספות.

התלמוד מגוודלחרה 1482, מסכת קידושין עם רש"י
התלמוד מגוודלחרה 1482, מסכת קידושין עם רש"י

בראשית המאה ה-16, נעשתה ונציה למרכז הדפסת ספרים. אולם, יהודים לא הורשו להיות בעלים של בתי דפוס. בתי דפוס של נכרים פרסמו יצירות עבריות ויהודיות, מפני שקיוו להרוויח כסף ממכירת הספרים לקוראים יהודים. נוסף על כך, תרבות הרנסנס של אותם ימים עודדה גם את הקוראים הנוצרים לחזור למקורות הקדומים – שכללו מקורות עברים – וכך נוצר גם שוק של קוראים נוצרים עבור הטקסטים העברים.

בין השנים 1523-1519, דניאל בומברג, מדפיס נוצרי מאנטוורפן שהתיישב בוונציה ועבד יחד עם הצוות היהודי שלו (שחלקו התנצר) פרסם את המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, והוסיף את הסידור הייחודי ושל הדף. הדפים, שכללו רש"י ותוספות, מוספרו בקפידה, כך שכל אדם בכל מקום יכול היה להתייחס לקטע מסוים.

עם פרסום התלמוד של בומברג, הקיץ הקץ לפריסות השונות של הדף, והפריסה של בומברג התקבעה.

מאז בומברג, כמעט כל מהדורה מודפסת של התלמוד הלכה בעקבותיו ונשארה נאמנה לפריסת הדף ולמספור העמודים. היו רק מעט יוצאי דופן, למשל: מהדורת קרקוב. פריסת דף הגמרא של הדפוס העברי מוונציה הייתה כל כך מוצלחת עד שכבשה את עולם התורה היהודי, וכיום כבר אי אפשר בלעדיה.

מלודי ברון

מלודי היא חוקרת תיאוריות פמיניסטיות וקוויריות, עולמות של פנטזיה וגיבורות על. בזמנה הפנוי היא כנראה מתרגלת יוגה ביידיש.

לכתבות נוספות של מלודי ברון >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו