"יש אנשים המנצלים את שעות הפנאי שלהם לקריאת רומנים או ספרי בלשים. אני קורא רק תנ"ך", כך העיד על עצמו הזוכה הראשון בחידון התנ"ך העולמי. שמו היה עמוס חכם, והוא היה אדם בעל מוגבלות: הוא סבל משיתוק מוחין והיה כבד לשון. חכם התגלה כידען ומבריק למרות שלא למד עד אז בכל מוסד לימודים רשמי, ובפרט לא רכש השכלה אקדמית. בגיל 37 זכה בתואר הנכסף והפך לנערץ ומפורסם בשל ידענותו המופלגת.
חכם נולד בירושלים בשנת 1921 ללא כל מוגבלות. בטרם מלאה לו שנה נחבל בראשו, ובעקבות הפגיעה לקה בשיתוק מוחין וסבל כל חייו מלקות דיבור. אביו, ד"ר נח חכם (לימים ייקרא על־שמו בנו של עמוס), חשש שילדי השכונה יתעללו בבנו והחליט להעניק לו חינוך ביתי. וכך עמוס חכם מעולם לא ביקר בבית ספר "רגיל". בגיל 29, לאחר ששני הוריו כבר נפטרו, מצא עבודה צנועה במשכורת זעומה כפקיד בבית חינוך עיוורים. במקום העבודה העריכו מאוד את מסירותו הרבה, ובכל זאת הוא חיכה בציפייה לסיום המשמרת כדי שיוכל לחזור אל חדרו הקטן והדל, שבו הספרים היו רכושו היחיד, ולהמשיך במלאכת הקריאה והלימוד בתנ"ך – הספר האהוב עליו ביותר.
בשנת 1958 זכה חכם להזדמנות ששינתה את חייו, בזכות יוזמתו של ראש הממשלה דוד בן־גוריון. עוד לפני קום המדינה פעל בן־גוריון לחדש ולחזק את הזיקה העתיקה של העם היהודי אל התנ"ך. בהתאם לאמונתו כי "התנ"ך הוא סוד קיומו ונצחו של עם ישראל", עם קום המדינה תמך בן־גוריון ביוזמות שונות לגיבוש מסורת יהודית־ציונית חדשה. חלק מהיוזמות, דוגמת "הגדת העצמאות", כשלו לחלוטין. אחדות, ובראשן חידון התנ"ך העולמי, נחלו הצלחה יוצאת מן הכלל.
חידון התנ"ך העולמי המוכר לנו כיום, המשודר בשידור חי מדי שנה ביום העצמאות, הוא חידון לנוער יהודי. אך החידון המדובר, שהושק בחגיגות העשור הראשון למדינה, היה חידון תנ"ך למבוגרים – ולא רק ליהודים, אלא לכל אזרחי העולם.
ההכרזה על עריכת חידון התנ"ך תפסה את חכם בהפתעה גמורה. הוא לא ראה בעצמו מועמד אפשרי. אך שכניו, שהכירו היטב את עומק ידיעותיו בתנ"ך, דחפו אותו להירשם. הוא עבר בהצלחה את מבחן הסינון הראשון, שנערך בכתב, והוזמן לשלב הבא – החידון הארצי. ואז הטרידה את חכם דאגה בלתי צפויה, שלא הייתה קשורה לפסוק כזה או אחר אלא לקשייו הכלכליים: מהיכן ישיג חליפה מכובדת לאירוע הממלכתי. בסופו של דבר נאלץ לשאול אחת משכנו.
חידון התנ"ך הארצי למבוגרים נערך ב־4 באוגוסט 1958 ועורר התרגשות עצומה בציבור הישראלי. מתחילתו ועד סופו הפגין חכם בקיאות מרשימה וענה על כל השאלות בדיוק מושלם. הוא ניצח בחידון הארצי ועלה לשלב הבא – חידון התנ"ך העולמי, שנערך בהמשך החודש. גם בחידון זה גבר חכם על המשתתפים, שהתקבצו מקצוות העולם, וזכה במקום הראשון. ראש הממשלה הנרגש הוא שהעניק לחכם את התואר "חתן התנ"ך העולמי". מייד לאחר הזכייה הוזמן חכם ללשכתו של בן־גוריון, ושם הם שוחחו, איך לא, על התנ"ך.
הזכייה המרגשת שינתה לחלוטין את חייו של חכם. לראשונה בחייו הוא למד לימודים אקדמיים, ולימים נעשה לחוקר מקרא חשוב. במסגרת סדרת הפירוש "דעת מקרא" פירש חכם ספרים רבים. פירושיו למקרא מוכרים ומפורסמים בזכות בהירותם ויסודיותם. כשנתיים לאחר הזכייה נישא חכם לדבורה אטאס, ולבני הזוג נולד בן, נח חכם.
אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. זמן קצר לאחר הזכייה נעשה חכם למומחה עולמי לתנ"ך. כולם התייעצו איתו: ילדות בכיתה ד', חברות פרטיות וציבוריות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות ואפילו חברי כנסת שביקשו שיציע פסוקי תנ"ך המתאימים לקישוט אולמות בית המחוקקים הישראלי. התהילה שלה זכה חכם בתור הזוכה הראשון בחידון התנ"ך העולמי ליוותה אותו עד יומו האחרון, והפניות אליו המשיכו לזרום גם עשורים לאחר הזכייה.
אחת הפניות המעניינות הגיעה ממפקד יחידת מודיעין סודית וחדשה בצה"ל, שביקש הצעה לחיה מקראית ראויה שתסמל את מטרותיה ורוחה של היחידה. האם יתאים הנשר או שמא חיה אחרת שלא חשבו עליה ביחידה?
מעת לעת נקרא חכם ליישב סכסוך משפחתי כזה או אחר, דוגמת המחלוקת על השם נמרוד: עובד אלילים או שם עברי ראוי?
חכם התבקש לתרום מידענותו בספר הספרים אפילו לטובת טיעונים משפטיים. בפנייה הבאה הנושא שעל הפרק הוא שם משפחה שתקבל או לא תקבל בת להורים גרושים.
לפני עידן גוגל שימש חכם גם בתור מנוע חיפוש אנושי לפסוקים מהתנ"ך. רבים הסתמכו על זיכרונו העילאי ובקיאותו המופלאה בספר הספרים, אותם זיכרון ובקיאות שתרמו לזכייתו בתואר חתן התנ"ך העולמי. מתרגם השירה יהושע כוכב ניהל התכתבות ענפה עם חכם ונעזר בו בתרגומיו למשוררים ספוגי השראה תנ"כית דוגמת ויליאם בלייק וג'ון מילטון.
אהבתו של חכם לעיסוק בספר הספרים, ואפשר גם לומר האובססיה הפרטית שלו, הן שהפכו אותו לאדם מבוקש ומחוזר. ובצד בקשות העזרה רצו רבים לגמול לו על ידיעותיו בטובות שונות ומשונות. בהוראת בן־גוריון קיבל חכם טיפולים במימון המדינה מד"ר משה פנחס פֶלְדֶנְקְרַיְיז. אגד העניקה לו נסיעות חינם לכל חייו. ובארכיונו של חכם אפשר אפילו לקרוא מכתב שבו פנחס לבון מבקש ממנו להודיע לו באיזה איזור ירצה לקבל את הדירה שההסתדרות החליטה לרכוש בעבורו. ואלו רק חלק קטן (קטן מאוד) מהתפנוקים שהורעפו על חכם.
כיצד הגיב עמוס חכם האלמוני לסלבריטאות הלא צפויה שנחתה עליו? בשיחה עם בנו, פרופ' נח חכם, נזכר הבן שאביו הגיב בעיקר בהומור. בבחינת: קל יותר להתקשר אליי מאשר למצוא את הפסוק המבוקש בתנ"ך בעזרת קונקורדנציה. אומנם נח נולד חמש שנים לאחר הזכייה, אך הוא זוכר היטב את שיחות הטלפון הרבות שהיה מקבל אביו בכל שעות היום, לרוב מאיש או אישה זרים שהיו מצוידים בשאלה בוערת בתנ"ך. "ממישהו שלא היו מעיפים עליו מבט שני ברחוב, ואולי אפילו מבט ראשון, הוא הפך לאיש המפורסם במדינה", סיכם בנו של חתן התנ"ך העולמי הראשון את המהפך שחל בחיי אביו.
עמוס חכם נפטר בשנת 2012, בגיל 91, 54 שנים אחרי הזכייה ששינתה את חייו. ארכיונו של חכם הופקד בספרייה הלאומית, ובו שמורים בין היתר המכתבים שהוצגו בכתבה.
נחתום את הכתבה על האיש המופלא הזה בדברים שכתב חכם מייד לאחר זכייתו ב־1958, דברים שבערו בעצמותיו והתוו במידה רבה את חייו: "כי יש עובדות שאפילו מחיאות כפיים סוערות של כל אזרחי המדינה לא ישנו אותן. עובדה כזאת היא נכות. ולכל נכה ישנן שתי דרכים: הדרך האחת היא דרך התבודדות, בריחה מן החיים המעשיים ותלות באחרים. דרך זאת נראית בהשקפה ראשונה כמוצא הקל ביותר, אבל סופה דיכאון והתנוונות. זאת הייתה דרכי מיום עמדי על דעתי. בנפשי הרגשתי תמיד כי לא זה הדרך, כי קיימת דרך שנייה, דרך של השתלבות מלאה בחיים, תוך כדי פיתוח תכונות וכשרונות הגנוזים בכל אדם, העשויים לשמש כעין תחליף למה שאבד ואין להשיבו".
הכתבה חוברה בעזרת אריק קיציס, איש הארכיונים בספרייה הלאומית.
