עוד לפני צה"ל: הכירו את הצ'יזבטרון – הלהקה הצבאית הראשונה

לא תאמינו מהיכן שאב חיים חפר את ההשראה להקמת הצ'יזבטרון

חן מלול
30.05.2021
להקת הצ'יזבאטרון בסיור במחנות העקורים בקפריסין, 1949. מתוך ארכיון נעמי פולני

הקשב! היכון!

הנה נתחילה בתוכנית הצ'יזבטרון

שם התוכנית – ודאי ידוע פה מכבר:

הפלמ"חניק מחפש את המחר…

כמו כל כך הרבה דברים בתולדות הציונות, הכול התחיל כשמישהו קרא ספר על תנועה לאומית אחרת והחליט לחקות. הפעם היה זה חיים חפר. אז הוא עוד נקרא חיים פיינר. הספר שקרא היה "כוכב אדום בשמי סין", ובו מספר העיתונאי האמריקני אדגר סנאו על להקה צבאית המתלווה ל"מסע עשרת אלפים הקילומטרים" של מאו טסה טונג והצבא האדום הסיני. חפר הציע להקים להקת בידור "חיילית" שתתלווה לכוחות הלוחמים במלחמת העצמאות, תרים את המורל ותנציח בשירים ובמערכונים את ההווי הפלמ"חניקי וגם – כפי שהתברר כבר מהתוכנית הראשונה של הלהקה – את הווי הלהקה עצמה.

הצ'יזבטרון. מתוך ארכיון נעמי פולני

התאריך המדויק כבר נשכח, אבל מתישהו בין החודש האחרון של 1947 לחודש הראשון של 1948 פנה חפר אל מפקדו, מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון והציע להקים להקה בידורית. לפי מיטב זיכרונות המתעדים, ענה אלון בספונטניות פלמ"חניקית: "יופי, זה דבר חשוב מאוד!" וביקש לדעת מה דורש התענוג. חפר, שכבר התבשל עם הרעיון לבדו, ענה: "כמה חבר'ה!".

חיים חפר נולד בשנת 1925 בפולין, עלה לארץ בגיל 11 והיה חניך תנועת הנוער המחנות העולים ברעננה. לפלמ"ח התגייס בגיל 17 במסגרת ההכשרה המגויסת הראשונה בקיבוץ דפנה, ושם התחיל את דרכו האומנותית. עתה, לאחר אישורו של אלון וקבלת עשר הלירות שמימנו את האקורדיון הראשון של הלהקה, קיבץ את החברים בדירתו של יואל זילברג (אז נגן ולימים במאי ידוע) בתל אביב.

תעודת כניסה למפקדת הפלמ"ח שנשא חיים פיינר (חפר), מפקד הצ'יזבטרון

בעקבות היוזמה של חפר התחילו ההמלצות לזרום. חבר הביא חבר שהביא חברה. כך זה תואר בספר הצ'יזבטרון: אם הלהקות הצבאיות: "דן בן-אמוץ, חברו של חפר, המליץ על שייקה גולדשטיין (אופיר): 'מצחיקן מן הפלי"ם'; שייקה המליץ על נעמי פולני אותה הכיר בסטודיו של תאטרון 'אוהל' (נעמי ושייקה היו אז בין מלווי השיירות לירושלים); נעמי המליצה על יואל זילברג, פסנתרן מתל-אביב שאהב לנגן ג'אז ובוגי-ווגי". גם השחקנית כרמית קליין (מירון) צורפה ללהקה.

את ינואר 1948 הקדישו מפקד הלהקה חפר וארבעת השחקנים-זמרים לחזרות. באותם ימים חוברה התוכנית הראשונה של הצ'יזבטרון. כיאה לדרך המאולתרת שבה הוקמה הלהקה, התוכנית לא הייתה מגובשת דייה אך עשתה את העבודה. למען האמת, התוכנית הייתה מעשה טלאים. היא הורכבה ממערכונים שאופיר ופולני כבר הציגו בעבר וממילים חדשות שחיבר חפר לארבעה לחנים מוכרים.

טרם הספיקה הלהקה לעלות על הבמות, כבר עסק חפר ביצירת המיתולוגיה העצמית שלה. הלהקה נקראה הצ'יזבטרון – הלחם של המילים צ'יזבט ותיאטרון. אחד מארבעת השירים היה "שיר הצ'יזבטרון":

אִם בָּאֹהֶל תֵּשֵׁב אוֹ תִּשְׁכַּב בָּעֶמְדָּה,

אִם תֵּצֵא לִקְרָבוֹת עַד אוֹר שַׁחַר –

עוֹד תָּבוֹא, יְדִידִי, וְתֹאמַר לִי תּוֹדָה –

שֶׁהָיָה לְךָ עֶרֶב שֶׁל נַחַת.

 

אַחֲרֵי הַפְּגִישָׁה עִם עַבְּדְאַלְלָה,

עֵת הַהוּא בַּמְּרוֹמִים כְּבָר יִשְׁכֹּן,

עוֹד תֹּאמַר אֶל הַחֶבְרֶ'ה אִינְשְׁאַלְלָה,

וְנִרְאֶה שׁוּב אֶת הַצִּ'יזְבַּטְרוֹן:

 

וְיִהְיֶה זֶה נָכוֹן,

כִּי מֵרֶגַע רִאשׁוֹן,

תִּזְכְּרוּ אֶת הַשֵּׁם:

צִ'יזְבַּטְרוֹן, צִ'יזְבַּטְרוֹן…

צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן,

זֶה הוּמוֹר, וְזֶה כֵּיף,

בַּגָּלִיל, בְּעַסְלוּג', בַּשָּׁרוֹן:

הוּא הוֹלֵךְ, הוּא סוֹבֵב:

זֹאת קוֹלֶקְצְיָה שֶׁל צְחוֹק וְצִ'יזְבַּאטִים,

*שֶׁכָּמוֹהֶם מִזְּמַן לֹא *שָׁמַעְתֶּם.

צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן צִ'יזְבַּטְרוֹן.

אָמָּנוּת, כִּשָּׁרוֹן!

 

א) הֲתִרְצִי לְדַקְלֵם, אוֹ תִּרְצִי לְהַצִּיג

אֶת שֶׁקְסְפִּיר, אוֹ לָשִׁיר אֶת רוֹסִינִי?

ב) מַה זֶה, שַׁיקֶה חַבּוּב, בֶּאֱמֶת אַל תַּצְחִיק!

א) נוּ, אִם כָּךְ אֶת כֹּחֵךְ נָא הַרְאִינִי.

 

א) נָעֳמִילֶה, אֶת לִבִּי אַתְּ שׁוֹבֶרֶת!

ב) אֲבָל לֹא נִכָּנֵס לִפְרָטִים…

א+ב) הַשִּׁטָּה כָּאן, בִּכְלָל הִיא אַחֶרֶת –

פֹּה הַחֶבְרֶ'ה יִהְיוּ מַבְּסוּטִים…

[מילים: חיים חפר, לחן: שמואל פרשקו]

 

בעזרת ארכיון חיים חפר השמור בספרייה הלאומית ובזכות חוש התיעוד הבלתי-נלאה של חפר אנחנו יכולים להתחקות אחר פעילות הלהקה. למחברת שבה תיעד חפר את הופעות הלהקה קרא בשם המתאים "ואלה מסעות" והוסיף גם פרט היסטורי חשוב: "הצ'יזבטרון נולד ב2.2.48".

ואכן, ההופעה הראשונה של הלהקה נערכה בתאריך המוזכר בפני חניכי קורס מ"כים בקיבוץ דליה. פרט לעמוד-שניים הראשונים של המחברת, מילא חפר כמעט את כל העמודים ברישומים והערות על הופעות הלהקה: רבים מהרשמים של חפר מסקרנים את הקורא לגלות עוד, אך זה כמובן לא תמיד אפשרי. למשל ב-5 בפברואר 1949 כתב: "גשם, ושייקה בשלולית". ואילו בהערה על הופעה שהתקיימה למוחרת כתב: "גשם, והפעם שייקה לא בשלולית".

אבל יש גם רישומים ברורים יותר. לדוגמה: "יגאל ראה לראשונה את תכנית ב'. היה מפסוט" – חפר התכוון כנראה למפקד הפלמ"ח יגאל אלון; "הראשונה צולעת, השניה בסדר" – חפר הביע את דעתו על קטעי התוכנית; ההערה האהובה עלינו היא "אוי, צפוף", שכתב חפר לאחר הופעה ב-10 בדצמבר 1948 בפני שוטרים בבית ג'וברין; ולהופעה שנערכה כמה ימים לאחר מכן החמיא חפר בהערה "הצלחה רבה".

שייקה אופיר בהופעה מול חיילים. מתוך ארכיון נעמי פולני

ב-20 באוגוסט 1948 כתב חפר על האירוע שכמעט קטע את פעילות הצ'יזבטרון לאלתר. תחילה כתב ברישומיו: "נסיעה לגבים", ואחר-כך ציין: "הפסקה בהופעות לאחר המוקש שהתנקש בצ'יזבטרון". ההערה הקצרה והעניינית תמצתה את אחד האירועים הטראומתיים בתולדות הלהקה, שהופיעה פעמים רבות בתנאים קשים בפני חיילים בחזית. בדרכם להופעה בנגב עלה הרכב המשוריין שבו נסעו חברי הלהקה על מוקש. שלושה מחברי הלהקה ושני נוסעים נוספים נפצעו, ובהם אהלה הלוי שנפצעה קשה ובכך תמה פעילותה בצ'יזבטרון. ב-31 באוגוסט חזרה הלהקה להופיע, ובאותו יום כתב חפר במחברתו: "אולם למרות הכל".

בקיץ 1949, לאחר שוך קרבות מלחמת העצמאות, העלתה הלהקה את תוכניתה הרביעית, שנקראה "הלא תקחהו עמך… או הטרמפ". התוכנית הוצגה עד דצמבר 1949 והייתה האחרונה שהעלתה הלהקה במסגרת צבאית.

שנתיים ימים התקיימה הצ'יזבטרון ובסך הכול רשמה לעצמה 253 הופעות. חפר הוא שחיבר את מילות הפזמונים של הלהקה, פרט לשניים. מלחיני הפזמונים היו רבים, ועימם אפשר למנות את משה וילנסקי, שמואל פרשקו, הארי וורן, סשה ארגוב, דוד זהבי ומרדכי זעירא.

הצ'יזבטרון הייתה הלהקה הצבאית הראשונה, והיא חוותה בתקופת פעילותה מספר גלגולים: הלהקה הוקמה במסגרת הפלמ"ח עוד לפני ייסוד צה"ל, סופחה לצה"ל לתקופה קצרה וחזרה לפלמ"ח. ולאחר שחבריה השתחררו מצה"ל בראשית 1950, הלהקה אף ניסתה את מזלה במתכונת אזרחית אך זו לא צלחה. במהלך שנת 1950 התפרקה להקת הצ'יזבטרון סופית. מאז ועד היום מחפשות הלהקות הצבאיות את התמהיל המדויק שהורישה הצ'יזבטרון – הומור מתחצף, פאתוס מרכך, שירים ומערכונים.

 

לקריאה נוספת

שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות. יד בן-צבי, 2007

גלעד בן שך, הצ'יזבטרון, אם הלהקות הצבאיות: השירים, האנשים, הזמנים. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation