שירים מאת נחי וייס, משה ניסים, חבצלת שפירא ונועם ציפורי
מכתב אהבה
כַּלְבֵי הַשְּׁמִירָה נֶאֱבָקִים בְּעַד מָה
וּגְרוֹנָם נִחָר עַל שׁוּם מָה
תַּחַת יָרֵחַ עֶרֶב סָבוּר שִׁגָּעוֹן
וְשָׁמַיִם נֶחְבְּאֵי בְּשׂוֹרָה
בְּקָצֶה אֶחָד:
סִימְפוֹנְיָה נִסְעֶרֶת שֶׁל מַאהְלֶר
צוֹבַעַת בְּעֹז צֵרוּפֵי גּוֹרָל וּמִקְרִיּוּת
שֶׁהֱבִיאוּנוּ מִבֶּטֶן
לְעוֹלָם שֶׁל פִּתּוּי וְשִׁכְחָה
בְּקָצֶה אַחֵר:
מִכְתַּב אַהֲבָה עַל דֶּלֶת אִשָּׁה
בְּיֶתֶר שְׂאֵת
נוֹשֵׂא עַל שִׁכְמוֹ חֲטָאִים סוֹדִיִּים
וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁהִסְכִּימוּ לִחְיוֹת
אֵין לָדַעַת כַּמָּה זְמַן יִמָּשֵׁךְ הַלַּיְלָה
הַכֹּל כָּאן נִרְאֶה לִי נָכוֹן
יָפְיָהּ לֹא מְלֻכְלָךְ בִּבְגָדִים גַּסִּים
וְגוּפָהּ לֹא רוֹקֵד רַק בַּחֲלוֹמִי
.
.
.
מתוך המחזור "ירושלים של מטה"
ג. שוב תופים בירושלים
פַּעַם כָּתַבְתִּי בְּכָל מָקוֹם בִּירוּשָׁלַיִם
נִתָּן לִשְׁמֹעַ תֻּפִּים
מֵאָז
תֹּפֶת תֻּפִּים כִּסְּתָה שָׁמַיִם
וְאֵין שׁוֹמְעִים אֶת צִוְחַת הַתִּינוֹק הַמִּתְעַנֶּה
בָּעִיר הָעַתִּיקָה בִּירוּשָׁלַיִם
שָׁפַכְנוּ דָּם וְרָאִינוּ וְהֵרַחְנוּ הַכֹּל מִכֹּל כֹּל
וְשָׁמַעְנוּ בְּכִי וְאָטַמְנוּ לֵב וְרִסַּקְנוּ אֶת הַקִּירוֹת וְנֹאבַד
.
.
.
*
אֵינֶנּוּ הַנְּשָׁרִים שֶׁלָּהֶם הִשְׁתּוֹקַקְנוּ
שֶׁיָּעוּטוּ עָלֵינוּ מִמָּרוֹם
בְּצִפָּרְנַיִם שְׁלוּחוֹת
בִּצְוָחוֹת, בִּכְנָפַיִם הוֹמִיּוֹת.
לֹא נִקַּח אוֹתָנוּ
לְשׁוּם מָקוֹם.
נִגְזַר עָלֵינוּ לִהְיוֹת.
(עוד) סגר
הַמֶּרְחָב מִצְטַמְצֵם. הַצִּבּוּרִי הוֹלֵךְ וְנָמוֹג. הַחוּץ לוֹט בָּעֲרָפֶל.
הָאֲנִי מִתְכַּוֵּץ. מִתְגַּבֵּשׁ. נִדְחָס לִנְקֻדָּה
בְּרַדְיוּס X מֶטֶר……..הַבַּיִת
פּוֹשֶׂה בַּכֹּל, מִתְעַצֵּם מִתְעַנֵּק
דִּירָה הוֹפֶכֶת טִירָה, הַחֲדָרִים אוּלַמּוֹת הַמִּסְדְּרוֹנוֹת מְבוֹכִים
לְלֹא קָצֶה הַמַּדְרֵגוֹת מְטַפְּסוֹת
מְטַפְּסוֹת מְטַפְּסוֹת עַד לְשָׁמַים אֲפֹרִים
וְהַדֶּלֶת
אֵיפֹה הַדֶּלֶת
.
.
*
בְּכָל לַיְלָה כּוֹכָב נוֹפֵל אֶל חֹור
שָׁחֹר וְנִיצוֹץ נֶעְלָם וְאָדָם בְּבֵיתוֹ יוֹנֵק אָבָק וְקֹר
נִמְלַט מִן הַלַּהַב אֶל הֶבֶל הָרוּחוֹת
בֵּין חֲרִיצֵי מִרְצָפוֹת וַעֲנָנַי צֶמֶר
פִּסּוֹת בַּד אֲבוּדוֹת שֶׁנִּפְרְמוּ מֵחֲלוֹם
.
שינה
לִפְעָמִים הָרֹאשׁ נוֹטֶה עַל צִדּוֹ
נִכְנָע לְעֹל הַלַּיְלָה כְּמוֹ שֹׁרֶשׁ
שֶׁעוֹלֶה מִן הָאֲדָמָה לִנְשִׁימָה
וְנִרְאֶה שֶׁאֵין כְּלוּם מִלְּבַד
הָרֹאשׁ וְהַנְּטִיָּה וְהָרְחוֹב הַדּוֹמֵם
אוֹפַנּוֹעַ חוֹלֵף וְאִישׁ
וְאִשָּׁהּ בְּמִרְפֶּסֶת
וְאַתָּה הַמַּבִּיט
בְּעַצְמוֹ הַנִּרְדָּם
כְּעֵד רְאִיָּה לְרֶצַח
.
מעבר חצייה
יָד קְטַנָּה אוֹחֶזֶת בְּאֶצְבָּעִי
אֲנִי עוֹטֵף אוֹתָהּ, הִיא יוֹדַעַת
אֶת הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
בּוֹא נָרוּץ הִיא מוֹשֶׁכֶת
וּמִנֶּגֶד הַיָּד הָאַחֶרֶת
נִצְמֶדֶת אֶל גַּבִּי, מִתְעַקֶּמֶת
וּבִתִּי הַשְּׁנִיָּה שֶׁצּוֹחֶקֶת –
עַכְשָׁו אַתָּה בַּכֶּלֶא,
כֶּלֶא, כֶּלֶא
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת יפתח אלוני, גילי חיימוביץ' וגלעד מאירי
תגובות על כתבה זו