שירים מאת יפתח אלוני, גילי חיימוביץ' וגלעד מאירי
השיחה
מָה שֶׁקּוֹרֶה לְעוֹלָם לֹא קוֹרֶה דַּי.
וְהַיּוֹשֵׁב לְיָדִי עַל הַסַּפְסָל אוֹמֵר, "יוֹם יָפֶה הַיּוֹם",
כְּאִלּוּ הַיֹּפִי מַשְׁפִּיעַ עַל הַגּוֹרָל,
עַל אֶצְבְּעוֹת הַדֶּשֶׁא הַנִּשְׁלָחוֹת לְלַחֵךְ אֶת כַּפּוֹת רַגְלַי,
עַל רֵיחַ הַטַּחַב הַנּוֹשֵׁב מֵהַבָּתִּים, מֵהָאַסְפַלְט, מִזֵּעָתוֹ.
שׁוּב וְשׁוּב אֲנִי חוֹרֵץ אֶת גָּבְהִי עַל גֶּזַע אֵשֶׁל.
אֵינִי צוֹמֵחַ עוֹד, רַק מְסַמֵּן אֶת גֹּבַהּ חֲלוֹמוֹתַי.
וְאִם יַאֲפִירוּ, יִסָּפְגוּ בַּעֲרָפֶל שֶׁל שְׁנַת זְקֵנִים
הַאִם גַּם קוֹל בַּקָּשׁוֹתַי לֹא יוּכַל לְהִשָּׁמַע?
לָאַחֲרוֹנָה שְׁכֵנִי עַל הַסַּפְסָל שׁוֹתֵק. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּדַבֵּר עַל מֶזֶג הָאֲוִיר,
אַחַר כָּךְ מִתְרוֹמֵם לְגַשֵּׁשׁ בְּאֶצְבְּעוֹתַי אַחַר הֶחָרִיץ. וּמְבַקֵּשׁ.
מְבֻגָּר שֶׁאֵינֶנּוּ מֵעֵז לְהַיְשִׁיר מַבָּט אֶל בַּגְרוּתוֹ
וּמוֹסִיף לְהַצִּיג אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ כְּעֵין רְאִינוֹעַ
הַמֻּקְרָן עַל הָעַפְעַפַּיִם הַסְּחוּטִים.
אֶתְמוֹל אָמַרְתִּי לִשְׁכֵנִי, "אֲנִי מִתְעַוֵּר".
כְּבָר יָרַד הַלַּיְלָה כְּשֶׁעָנָה, "לֹא,
אֵלֶּה עֵינֵי רוּחֲךָ הַמִּסְתַּפְּקוֹת בְּפָנָסִים
כְּאִלּוּ הָיוּ כּוֹכָבִים."
לידה
אֲנִי כִּמְעַט רוֹאֶה
אֶת אֲגַם הַבְּדֹלַח שֶׁבְּעֵינֵךְ הָאַחַת
הַמְּסַפֶּרֶת יָפֶה כָּל כָּךְ עַל הַבֻּסְתָּנִים
כְּשֶׁהָאַחֶרֶת קוֹרֶצֶת לְמֶלְפּוֹמֵנֶה הָאוֹמֶנֶת,
הַמּוּזָה שֶׁל הַטְּרָגֶדְיוֹת,
שֶׁמְּאַמֶּצֶת אוֹתִי אֶל בֵּין שָׁדֶיהָ
הַנּוֹטְפִים מֵי סֻכָּר.
אֵינִי זוֹכֵר מָתַי פִּרְזְלוּ אֶת כַּפּוֹתַי,
רַק אֶת נְעִיצַת הַמַּסְמְרִים
וְאֶת חוֹתַם הַפְּרָסוֹת בַּחוֹל,
עַכְשָׁו הֵן מְתוֹפְפוֹת אֶת חַיַּי הַנֶּחְלָשִׁים
בְּשַׁלְוָה כָּלְשֶׁהִי – נְטִישָׁה, כְּנִיעָה,
אִלְחוּשׁ, סַחַף. לְהַחְלִיק, לְהִשָּׁפֵךְ, לְהִכָּשֵׁל:
לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן, לְהִשָּׁעֵן עַל הַמַּרְפְּקִים,
לְחַפֵּשׂ אֶת פָּנַי בַּאֲגַם שֶׁהִבְטִיחַ, אֶת הַקְּרִיצָה
בָּעַיִן הַשְּׁנִיָּה.
הכיס הקר
פַּעַם הָאֲבָנִים הָיוּ מְנַתְּרוֹת
עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
הַלֵּב הִתְנַשֵּׂא מֵעַל מַעְגְּלֵי הָאֲדָווֹת
מִתְרַחֵב עוֹד וָעוֹד.
עַכְשָׁו הָאֲבָנִים שׁוֹקְעוֹת,
נְמוֹגִים הַגַּלִּים, הַמַּעְגָּלִים כּוֹשְׁלִים
צְלִיל הַצְּלִילָה מִתְפַּשֵּׁט בֵּין הָאֹזֶן לָעַיִן,
אַנְחַת יָם, אוֹ דְּאָבַת לֵב?
וּבְכָל פַּעַם
הָאֲבָנִים גְּדֵלוֹת
הַיָּם מִתְרַחֵק.
יָרֵחַ שָׁבוּר עוֹלֶה עַכְשָׁו
מְפוֹרֵר אֶת הַתְּשׁוּבוֹת.
מוּכְנִית אֲנִי שׁוֹלֵחַ יָד, מְחַפֵּשׂ
בַּכִּיס הַקַּר שֶׁל הַזִּכָּרוֹן.
מבעד ל־O
הָיִיתָ שְׁנַיִם: אֶחָד עַל סוּס־עֵץ מִתְנַדְנֵד,
הָאַחֵר בְּשָׂדוֹת דּוֹהֲרִים.
הָרוּחַ בָּעֵשֶׂב מְסַחְרֶרֶת
עַיִט צוֹוֵחַ, נְפִילָה.
הַבֶּטֶן צְמוּדָה לָאָרֶץ. גִּשּׁוּשׁ וּזְחִילָה
עַד שֶׁלְּפֶתַע –
אֶחָד נִשְׁבָּה.
עֵינַיִם פַּעֲמַיִם O
לָשׁוֹן חָרוּצָה
בִּתְלָמֶיהָ חוֹרְשִׁים שׁוֹרֵי־הַמִּלָּה.
בְּבוֹרוֹת הַנְּחִירַיִם שׁוֹקֵעַ שָׂרוּף,
שָׁכוּב שָׁם בַּאֲלַכְסוֹן,
מָה שֶׁעוֹד־הִנְּךָ.
וּלְפֶתַע שֶׁמֶשׁ קְטַנָּה נוֹשֶׁכֶת דַּרְכָּהּ
מְצִיצָה לְתוֹךְ הַ־O: רוֹאֶה?!
שָׂדֶה
קוֹל עָזוּב,
נִיחוֹחַ אֵפֶר עוֹנוֹת
קוּם!
שְׁמֹט אֶת מוֹשְׁכוֹת הַמִּלִּים,
שְׁתֹק בְּדִיּוּק
בְּזָ'נֶר שֶׁל סוּסִים לְבָנִים.
.
.
ימים מפכים
זוֹ אֲנִי שֶׁצְּרִיכָה לְהִשָּׁאֵר עֵרָה,
לִפְקֹחַ אֶת הַכּוֹכָבִים
כְּשֶׁכֻּלְּכֶם נֶעֱצָמִים,
לְהַמְתִּין לִתְכֵלֶת הַיָּמִים
כְּדֵי לָצוּף,
לְהִשְׁתַּהוֹת,
לֹא לְהִתְמַקְצֵעַ בְּדָבָר
מִלְּבַד מָזוֹר.
ניסויים בפרידה
פַּעַם הָרוּחַ פָּסַק מִנְּשֹׁב,
עֲצִיצֵי הַדִּירָה הִתְיָאֲשׁוּ כְּבָר,
אֲפִלּוּ כִּתְמֵי הַמִּרְצָפוֹת
הִתְמָרְקוּ מִדְבָּר.
נִתְאַמֵּץ לֶאֱהֹב, לִדְבֹּק.
הַמּוֹץ הָפַךְ תֶּבֶן
הָאַהֲבָה לְהֶרְגֵּל, לְהַכָּרַת תּוֹדָה.
עוֹד תִּשְׁכְּחִי שֶׁפַּעַם לֹא הִכַּרְתְּ
אֶת הַקַּוִּים בְּכַף הַיָּד
אֶת שֶׁהָיְתָה פַּעַם פְּתוּחָה
אֶת טְבִיעַת הַחֹם.
עוֹד תִּשְׁכְּחִי שֶׁפַּעַם לֹא הִכַּרְתְּ
שֶׁפַּעַם לֹא הָיָה לָךְ בַּיִת
לִטְרֹק.
אבא בבית חולים
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאַבָּא בָּא לְבֵית חוֹלִים הוּא מֵבִיא אִתּוֹ סֵפֶר עַל טוֹלְסְטוֹי, "הַבְּרִיחָה מִגַּן עֵדֶן".
בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, לֹא.
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוּא מְמַהֵר לְהַגִּיד לָנוּ אַחֲרֵי הַנִּתּוּחַ כַּמָּה אֲנַחְנוּ יָפִים.
גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.
מְחַכִּים לְד"ר נָאדוֹ.
מְחַכִּים לְד"ר גּוֹדוֹ.
.
.
בֶּל בּוֹי
עֲבוֹדָה אַחֲרֵי צָבָא –
יֶלֶד פַּעֲמוֹן בִּפְּלָאזָה,
מְשָׁרֵת קָטֹן בְּשֶׁרָתוֹן.
סַבָּלוּת מְחוּיֶכֶת בְּמַדִּים.
אֲמֶרִיקָאִים טְחוּנִים, לָרֹב יְהוּדִים,
גּוֹנְגִּים שֶׁל פְּקִידֵי קַבָּלָה בַּחֲלִיפוֹת,
שְׁאֵרִית סְעוּדוֹת שֵׁף חֲטוּפוֹת.
מַעְתִּיק גִּנוּנִים מִדּוֹר־מֶן וָתִיק,
לוֹמֵד אֶת תֵּיאוֹרְיַת הַתֶּשֶׁר.
מְתַמְרֵן טְרִיק
בֵּין תִּיק לְתִיק.
דִּיל נִסְתָּר עִם חָאפֶּר מִנֶּשֶׁר,
חוֹסֵךְ לְטִיּוּל, שֶׁקֶל לְשֶׁקֶל.
רֶגַע אִינְטִימִי בְּחֶדֶר –
פּוֹרֵק עֲגָלָה שֶׁל גְּבֶרֶת
מְטֻפַּחַת כְּבַת חֲמִשִּׁים, אֲמִידָה,
אִשָּׁה לְבַדָּהּ.
מְפַזֵּר אֶת הַכְּבֻדָּה
לְפִי בַּקָּשָׁתָהּ – מִזְוָדָה
חוּמָה עַל הַמִּטָּה,
אֲדֻמָּה עַל הַשִּׁדָּה.
יָדַיו מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב,
חִיּוּךְ מְעֻנָּב.
אָה, מְחַכֶּה לְטִיפּ.
יָדָהּ לֹא מְגַשֶּׁשֶׁת בַּכִּיס.
הִיא מְמַלְמֶלֶת בְּאַנְגְּלִית
בֵּין שְׂפָתַיִם גְּדוּשׁוֹת לִיפְּסְטִיק:
"יוּ אָר קְיוּט. אִיטְס
טוּ בֵּד, אַיי קוּד
הֵאב טֶיְקֶן יוּ וּיד' מִי".
מַסֵּכַת הַסְּמַיְילִי הַסְּטֵרִילִית
שֶׁל נַעַר הַמַּעֲלִית לֹא מַצְלִיחָה לְסַנֵּן
אֶת דְּבָרֶיהָ מִבַּעַד לָאַקְצֵנְט
הַנְיוּ יוֹרְקִי: הֵיכָן בְּדִיּוּק הָרִילוֹקֶיְשֶׁן?
מָה תַּעֲשֶׂה בִּמְשׁוֹרֵר צָעִיר אֵי שָׁם?
מוּזָר שֶׁרַק נָחֲתָה וּכְבָר חוֹשֶׁבֶת עַל חֲזָרָה.
הִיא לֹא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּכְלָל,
אָז לָמָּה זֶה טוּ בֵּד?
כֵּיצַד תְּקַפֵּל אֶת גּוּפוֹ בְּמִטְעָן בַּד,
הַאִם תַּצְהִיר בַּמֶּכֶס – גִּלְעָד?
.
טיול שנתי
מִתְנַשֵּׁף אַחֲרֵי טִפּוּס, מְמַשֵּׁשׁ אֶת הַכִּיס
מְוַדֶּא שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַשְׁאֵף. בַּשָּׁמַיִם
שְׁאֵרִית לוּנָרִית שֶׁתֵּעָלֵם תֵּכֶף בְּבִּיס
קוֹסְמִי אֶחָד. מַזְכִּירִים לָנוּ, שְׁתוּ מַיִם.
אָנוּ מַבִּיטִים בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה מִזְרָחָה
מְדַמְיְנִים, כָּל בֹּקֶר קָמוּ כָּכָה לַזְּרִיחָה.
הַמּוֹרָה לְשֵׁלָ"ח, פְּרוּשִׁית בְּדַגְמַ"ח
כּוֹבַע בֵּית, נַעַלֵי פָּלַדְיוּם וְאֶקְדָּח
מַפְרִידָה בֵּין הִיסְטוֹרְיָה לְאַגָּדָה,
כְּמוֹ בָּשָׂר וְחָלַב. הַסִּיקְרִיִּים, בְּלָטִינִית,
רוֹצְחִים שְׂכִירִים, חִסְּלוּ אֶת חֵיל הַמַּצָּב
הָרוֹמָאִי וְכָבְשׁוּ אֶת מְצָדָה.
פַּרְטִיטוּרָה פַּטְרִיוֹטִית לְסוֹף הַלִּמּוּדִים
אַךְ הֵם חָיוּ עַל בִּזָּה. הָיוּ שׁוֹדְדִים.
בְּפֶסַח גַּם לֹא פָּסְחוּ עַל עֵין גֶּדִי.
שָׁחֲטוּ 700 יְהוּדִים, כּוֹלֵל נָשִׁים וִילָדִים.
עוֹמְדִים בּוֹהִים בַּאוֹסְטְרֶקוֹנִים,
שְׂרִידֵי סַדְנַת יְצִירָה בְּמָוֶת הֲמוֹנִי
אוּלָם בָּהָר אֵין דֵּי מִמְצָאִים הַמְּעִידִים
עַל טֶבַח אוֹ הִתְאַבְּדוּת הֲמוֹנִית.
מַשָּׁב מִזְרָחִי וּמַעֲרָבִי מִשְׁתַיְפִים כְּסַכִּינִים,
מְלַטְּשִׁים פָּנִים שֶׁהָיוּ פֹּה לְפָנִים.
הָיוּ אֲמוּרִים לִהְיוֹת כְּאֶלֶף שְׁלָדִים
וּבַחֲפִירוֹת חָשְׂפוּ רַק 28 מוֹרְדִים.
אִוְשַׁת שַׂקִּית צִ'יפְּס שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ,
הַפְּלַסְטִיק מְשַׁחְרֵר פִּצְפּוּץ כְּקַטָפּוּלְטָה,
פּוֹרֵם אֶת מֵיתָר הַקֶּשֶׁב שֶׁל הַכִּתָּה,
הָרִכּוּז מוּסָט הַצִּדָּה כְּמוֹ כֻּמְתָּה. לְדַעְתָּהּ
הַנְּצוּרִים כַּנִּרְאֶה נִכְנְעוּ וְנִמְכְּרוּ כַּעֲבָדִים.
תַּחַת יָדַי כְּבָר מוּבָלִים חֲטִיפִים מְעֻבָּדִים.
פָּנָס תַּפּוּז מֵאִיר אוֹתָהּ מִכִּוּוּן הֲרֵי מוֹאָב,
הַדְרָן בְּהַצָּגַת פְרִינְג' שֶׁרָצָה לְפָנֵינוּ עַכְשָׁו.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת אורית צמח, יוני יחיאלי, עמית שמרת ומגי אוצרי
תגובות על כתבה זו