הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

"שחם מבהירה כי כדי להיכנס אל אותו מרחב שפתי המכונה כאן 'שֶׁל הַשִּׁירָה' יהיה על הקוראים להתנסות ברגרסיה, כלומר לחזור לאחור, אל מרחב ינקותי, חייתי, חושי וראשוני ולוותר על שפתם השגורה". עינת פלדחי וגיא פרל על הספר "כֻּלָּנָה" מאת נעה שחם

"ב'רעב' מראה גיי איך את יכולה להיאנס ולבחור לקרוא לעצמך קורבן ולא שורדת, איך את יכולה לקרוא לעצמך שמנה ולא להיכנע למשחקי התיאורים המתחמקים, איך מותר לך להיות פמיניסטית וגם לשנוא את הגוף שלך". טל ויינטראוב על הספר "רעב" מאת רוקסן גיי

"הוא בעצמו לא יודע אם הוא שכנזי או משהו אחר, אימא שלו חצי שכנזייה חצי רומנייה, ואבא שלו? אין לו דבר כזה. היא קנתה בבית חולים כמה טיפות של איזה חומר שערבבו לה עם חומרים של הגוף שלה וככה עשו לה אותו."

אִיסָאק בָּאבֶּל שֶׁקָּרָאתִי תּוֹךְ / שֶׁדָּחַפְתִּי בְּגָדִים לְתוֹךְ / מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה, / רוֹעֵד עַכְשָׁו עַל הַסְּחִיטָה

"היא הגיעה בערב פורים, חשבה שאין זמן מתאים מזה. עברה על פני החדרים הגדושים בנשים חרדיות וערביות הרות ובילדיהן. כשהתקרבה לדלפק עם התמונה, שמעה את אחת האחיות מתארת את המסיבה." סיפור מאת מחברת בשם בדוי