"הילד משמש לעצמו נקודת מרכז להתייחסות הסביבה, הקרובה והרחוקה, הריאלית והמיתית." צביה ליטבסקי מתבוננת בחוויית הזמן הילדית בשיריהם של פוגל, עמיחי ורילקה
פרוזה | חולצה ורודה
"חייכתי בשפתיים סגורות ('כשאתה לחוץ אתה משדר את זה לילד, ילדים קולטים הכול') והתרחקתי עם עידו על הידיים אל בין צללי האורנים, כמעט מועד על אבן, עיניי מסומאות." סיפור מאת תמר וייס־גבאי
מחווה | בביתה של סלמה לגרלף
״עיקר שכחתי… הייתה בעיה ברצפת העץ בבית, והבנאים שבאו לתקן אותה מצאו מתחת ללווחים קופסת עץ קטנה ובה כמה ניירות דקים כתובים בכתב יד.״ סיפור מאת עלית קרפ, מחווה לסלמה לגלרף, במלאת 80 שנה למותה
ביקורת פרוזה | הכול חוץ מבדיון
"הקוראים מקבלים בהבנה ערבוב סוגות בתחום הבדיון, אבל בממואר, באוטוביוגרפיה, זו נדמית הפרה של הכללים, ואולי אף חשד בתרמית." ריקי כהן על "מבוסס על סיפור אמיתי" מאת דלפין דה ויגאן
ביקורת שירה | ואני יושב בגולה תל אביב
"תל אביב של ישורון היא מרחב ממשי מיוזע של עור ועצמות, בשר ודם שבו הגבר רב האון המשובר לרסיסים פועל לכאורה את פעולתו בעולם, אבל בפועל הוא נותר 'משמים בתוכו'". עידן צבעוני על "הגולה תל אביב" מאת מרחב ישורון
מודל 2020 | פרק מחייה של עמליה כהנא־כרמון
"מתחנת הרכבת לקחה טרמפ אל העיר בחברת זוג צעיר. 'פעם ראשונה בבאר־שבע?' שאלו אותה. 'השתתפתי בכיבוש', ענתה באדיבות." קטע מתוך "הקומה השנייה", ביוגרפיה של כהנא־כרמון, מאת נגה רוזנפרב
שירה | רגע לפני הרגע
שירים מאת אורית נוימאיר פוטשניק, מיכל מוגרבי וטלי עוקבי
יום האישה | בדרך אל המוקד הסתכלי סביבך
"הנשים הקרובות אליי, אלה שבאמת רציתי להידמות להן – אמי, דודתי, שתי הסבתות שלי – גם הן עבדו בשתי משמרות, אבל היה להן שאר רוח. לא היו נשים דומות להן בספרות הקאנונית." סיון בסקין על פמיניזם בספרות הנוער הסובייטית, לכבוד יום האישה הבינלאומי
וַתִּקרא | אעשה את רגל החסידה קנה למקטרתי
"על מה נענשו האלוף והאלופה? מה חטאם, וכיצד – אם בכלל – כיפרו עליו? השאלות הבוערות ביצירה הן שאלות מטא־פואטיות על כוחם של סיפורים, שוודאי העסיקו רבות את עגנון" עידו פלד קורא בסיפור "כפורים" של עגנון, במלאת 50 שנה למותו
בעבודה | ארבע תמונות של המְתָּנה
"היום, בפעם הראשונה, הילדים לא מסיימים כרגיל ב־13:30, אלא ב־16:00. שעתיים וחצי חדשות, נקיות, בכל יום, לעצמה. היא התכוננה." מתוך ספר בכתובים מאת נעמה צאל