הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

שלושה שירים מאת המשוררת האמריקאית עדנה סנט וינסנט מיליי, במלאת 130 שנה להולדתה, בתרגומה של אורית נוימאיר פוטשניק

"התמצית של אסופה זו היא התפיסה ההומניסטית שבה, שמעמידה את האדם במרכז, גם כאשר הוא קטן לעומת כוחות ההיסטוריה." נעם קרון על "תמציות" מאת אנה מריה יוֹקְל

"הנושא שלוין מבתרת במילותיה הוא ויתור על ההנחה שעל חייה של אישה – טובים או רעים – להסתכם לכדי עניין בר תיקון." שרי שביט קוראת בספר השירה של ענת לוין, "רק רגע גוף"

המשוררת והמתרגמת סיון בסקין משוחחת איתנו על השפות ויצירות הספרות שעיצבו את מציאות חייה ומסבירה מדוע אין לספרות העברית שום סיבה להיות פרובינציאלית

שירים מאת אהוד הוכרמן ואסף דבורי

"לאימא שלי לא הייתה אימת הציווי של על גחונך תזחל ועפר תאכל וגם לא תחושות של איבה. יש אנשים שיודעים בדיוק לאן הם נכנסים וגם נקודת היציאה ברורה להם." סיפור קצר מאת ענבל המאירי

"אלטמן אינו מקונן ואינו נאבק, ההפך, האלגיות שלו מתמסרות התמסרות מלאה להיעדר, התמסרות הממקמת את שאבד או חסר בהקשרו הקוסמי הרחב, חושפת את יופיו המר." גיא פרל על הספר "לסלוח לזמן" מאת הווארד אלטמן, בתרגום טל ניצן

"בטקסט הזה אין הסתרה ואין רחמים, לא ברגעים הממכרים של חול הים, לא בסצנות הארוטיות המפורטות, הלופתות את הגוף". יעל בארי על "עבודות וימים", ספרה החדש של לילך נתנאל

"'אני אימא שלך לא סבתא. טיפשה אחת.' את צועקת ולא יוצא קול. תמיד הייתה ילדה קשה. תמצאי פתק. תרשמי. את רוצה לרשום." קטע מתוך ספר בכתובים מאת דינה עזריאל