.
אהוד הוכרמן
.
הכוכב שהוא בא ממנו גודלו כגודל בית
("הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט אכזיפרי)
*
אֲנַחְנוּ בַּבַּיִת
בַּיִת שֶׁהוּא גַּעְגּוּעַ
לְבַיִת
.
בְּחֵיק אִמִּי אֲחוֹתִי
בְּחֵיק אֲחוֹתִי
בֻּבָּה פְּרוּעַת שֵׂעָר
.
הַחֶדֶר מֻשְׁלָג
צֵל כָּנָף וְצֵל נוֹסָף
חֲשָׁאִי כְּמוֹ בַּז
.
בִּפְאַת הַתְּמוּנָה יֶלֶד
הַכּוֹכָב שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא
גָּדְלוֹ כְּבַיִת
.
הַיֶּלֶד מַקְשִׁיב
לְמֶטְרוֹנוֹם הָאֲנִי
הַאִם אֵלּוּ פְּעִימוֹת לִבִּי?
.
פוחלצים
נְמִיָּה שְׁפוּפָה עִם לָשׁוֹן וְרֻדָּה
חִוְיַאִי עַז־מַבָּט בְּמַקּוֹרוֹ נָחָשׁ.
לְאָן נָדְדוּ הַפֻּחְלָצִים
אִם לֹא לִסְבַךְ חֲלוֹמוֹתַי?
צְבִיָּה בַּת שִׁבְעִים
עוֹדֶנָּה דְּרוּכָה בַּגִּנָּה הַמּוּצֶלֶת.
הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרִים כָּאן עַכְשָׁו
רַכִּים כְּמוֹ הַגֶּשֶׁם.
הַמְּטַפֶּלֶת הַזְּקֵנָה רַבַּת הַחֶסֶד
מַגִּישָׁה לִי אֲרוּחַת צָהֳרַיִם:
מִיּוֹם לְיוֹם רְאִיָּתָהּ נֶחְלֶשֶׁת.
הִיא זוֹכֶרֶת אֶת מִכְלְאוֹת הַיְּלָדִים
וְאֶת גְּעִיַּת הָעֵגֶל לְעֵת עֶרֶב.
זוֹכֶרֶת אֵיךְ הִדַּסְתִּי
בַּדֶּשֶׁא הַבּוֹעֵר
שֶׁבֵּין גֵּיהִנּוֹם לְגַן־עֵדֶן.
.
אהוד הוכרמן, יליד קיבוץ נחשונים, מנהל את בית הספר הדמוקרטי בקריית אונו. ספר שיריו "גמגום", בעריכת נתן יונתן, יצא לאור בשנת 1989 (ספריית פועלים). ספר הפרוזה "ליזל שלי", יצא לאור בשנת 1999 (הוצאת חלונות). פרסם שירים וביקורות שירה בבמות שונות. שירים פרי עטו פורסמו בגיליון 91 של המוסך.
.
.
אסף דבורי
שאלון בלתי מובנה על הזיכרון וביטוייו בחיי הפרט
1.
קְרָא בְּקוֹל רָם אֶת הַהַגְדָּרוֹת הַמִּלּוֹנִיּוֹת הַבָּאוֹת וְשַׁנֵּן אוֹתָן:
– הַכִּשָּׁרוֹן לִשְׁמֹר בַּתּוֹדָעָה דְּבָרִים מִן הֶעָבָר הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק
– (בְּהַרְחָבָה) דָּבָר הַשָּׁמוּר בַּתּוֹדָעָה
הֲפֹךְ אֶת הַדַּף, הַמְתֵּן 5 דַּקּוֹת וּכְתֹב אֶת הַהַגְדָּרוֹת מִלָּה בְּמִלָּה עַל נְיַר לַקְמוּס
הַמְתֵּן לַתְּשׁוּבָה: בָּסִיס? חֻמְצָה?
.
2.
לְהַלָּן תֵּאוּר זִכָּרוֹן. הַחְלֵט אִם הוּא אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר. בְּמִדָּה שֶׁהֶחְלַטְתָּ שֶׁהַזִּכָּרוֹן אֲמִתִּי, אָנָּא דּוּן בְּהַשְׁלָכוֹתָיו עַל הַנֶּפֶשׁ:
אַתָּה בֶּן שָׁלוֹשׁ
יָשׁוּב עַל בִּרְכֵּי אִמְּךָ
בְּשֵׂעָר אָרֹךְ, מְסֹרָק וְשִׂמְלָה:
צוּרוֹת גֵּאוֹמֶטְרְיוֹת בְּצִבְעִי כָּתֹם, שָׁחֹר, קְרֵם
יָדֶיהָ עוֹטְפוֹת אוֹתְךָ, שֶׁלֹּא תִּבְרַח.
.
הִיא מַבִּיטָה לַמַּצְלֵמָה, מְחַיֶּכֶת
אַתָּה בּוֹכֶה כְּמוֹ יַלְדָּה.
.
3.
הַשְׁלֵם אֶת הַפָּסוּק הַפּוֹתֵחַ בְּמִזְמוֹר קל"ז בִּתְהִלִּים:
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ…"
קְרָא אֶת הַמִּזְמוֹר בִּמְלוֹאוֹ וַעֲנֵה בְּכֵנוּת עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַנָּ"ל:
– הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אֶת צִיּוֹן אוֹ שֶׁמָּא הִצְלַחְתָּ לִשְׁכֹּחַ?
– הַאִם תָּלִיתָ אֶת כִּנּוֹרְךָ, מַבָּטְךָ אוֹ תִּקְווֹתֶיךָ עַל עֵץ? אִם כֵּן, מָה צָמַח?
– בַּאֲשֶׁר לְנִפּוּץ הָעוֹלָלִים עַל הַסֶּלַע – הַאִם יִחַלְתָּ לְדָבָר אוֹ שֶׁמָּא שָׁתַקְתָּ בְּהַסְכָּמָה?
– הַאִם יְרוּשָׁלַיִם עֲדַיִן כּוֹאֶבֶת בְּךָ?
.
4.
נַנִּיחַ תְּרִיס הַהֲזָזָה בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁבַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית [הַדֶּלֶת הַיְּמָנִית בְּגֶרֶם הַמַּדְרֵגוֹת] בְּאִבְּן גַּבִּירוֹל 48, זֶה עִם שְׁנֵי הַשְּׁלַבִּים הַשְּׁבוּרִים וְהַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ תַּמִיד סְגוּרִים. מַדּוּעַ בָּהִיתָ בּוֹ בִּמְקוֹם לִישֹׁן? מַדּוּעַ יָשַׁנְתָּ בַּדִּירָה הַזּוֹ? מִי הִתְגּוֹרֵר בָּהּ בְּ-1999? מַדּוּעַ זִכְרוֹן הַדְּבָרִים הַזֶּה שָׁם?
.
5.
זְכֹר…
אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק
אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כְּמַיִם
.
הַשְׁלֵם עוֹד שְׁלוֹשָׁה מִשְׁפָּטִים הַמַּתְחִילִים בְּמִלַּת הַצִּוּוּי "זְכֹר" מִתּוֹךְ הַזִּכָּרוֹן הַקּוֹלֶקְטִיבִי.
.
6.
קְרָא אֶת שִׁחְזוּר הַזִּכָּרוֹן שֶׁלְּפָנֶיךָ. בְּחַן בְּמַהֲלַךְ הַקְּרִיאָה אֶת הַיְּסוֹדוֹת שֶׁמְּעוֹרְרִים בְּךָ רְגָשׁוֹת. הַסְבֵּר מָה מְלַמְּדִים יְסוֹדוֹת אֵלֶּה עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם. הַדְגֵּם מִתּוֹךְ זִכָּרוֹן אִישִׁי:
קַיִץ. אַתָּה בֶּן 4. אַתָּה וְאִמְּךָ עַל הַנַּדְנֵדָה שֶׁבֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית. הַשָּׁעָה הִיא שְׁעַת צָהֳרַיִם. הִיא בְּדִיּוּק שָׁטְפָה אֶת הַמִּרְצָפוֹת שֶׁאָבִיךָ יָצַק לִפְנֵי 20 שָׁנָה. הַקְּרִירוּת שֶׁעוֹלָה מֵהֶן מְגוֹנֶנֶת עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי צָהֳרֵי הַיּוֹם. רַגְלֶיךָ יְשָׁרוֹת עַל הַמִּזְרָן הַצִּבְעוֹנִי. חֲרִיקַת הַנַּדְנֵדָה, פִּרְחֵי הַמְּטַפֵּס הַכְּתֻמִּים, הַסֵּפֶר – פָּתוּחַ עַל בִּרְכֶּיךָ הַקְּטַנּוֹת. קוֹלָהּ מַקְרִיא (מֵהַזִּכָּרוֹן, לֹא מֵהַדַּף): "הָלוֹ, הָלוֹ, זֶה אַבָּא?" | "הָלוֹ, הָלוֹ, זֶה בְּנִי הַקָּטָן?" | "אֵיפֹה אַתָּה אַבָּא?" | "אֲנִי בָּעֲבוֹדָה".* יָדָהּ מַחֲלִיפָה אִתְּךָ אֶת הַדַּפִּים. שְׁנֵיכֶם עַל הַנַּדְנֵדָה. שְׁנֵיכֶם מְחַכִּים לְאַבָּא; בּוֹרְחִים מֵאַבָּא, כְּמוֹ תָּמִיד, אֶל הַמִּלִּים.
.
* הציטוט לקוח מתוך ספר הילדים ״הלו, הלו, אבא!״ מאת חנה הורן, הוצאת יסוד, 1966.
.
אסף דבורי הוא משורר וגנן בגן ילדים. ספרו הראשון, ״טיוטות למשפחה״, ראה אור בשנת 2019 (עולם חדש). שירים פרי עטו פורסמו בגיליון 20 ובגיליון 48 של המוסך.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת אורית גידלי, מרב פיטון ואדוה מגל כהן
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
