הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

"אולם מה משמעות הדבר שאותו גרעין של אמת, המובחן כביכול מהיכלי התמורות, הוא בעצמו קומדיה?" יאיר ליפשיץ על דימוי מפתיע באחת מתורותיו של רבי נחמן מברסלב, במלאת 250 שנה להולדתו

"שמעתי את הוויכוח שלכם, אמרה. בדרך כלל יש ביטוח לחנויות מִגניבות, אולי אתה יכול לדבר איתם, והציצה באריתראי, שעיניו, להקלתה, לא חשפו דבר." סיפור מאת יעל אברך

"בין מעשי האלימות של הבעלים ולאחריהם, בין ולאחר ההתגוננות מפני מתקפותיהם החייתיות: היו הרוך הזה, ההשתתפות והקשב ההדדי." קטעים מן הספר "שתי חברות והרעלה" מאת אלפרד דבלין

שירים מאת צביה ליטבסקי ועדנה גורני

"הבתים המבוצרים עמדו בפנים חתומות, חלונותיהם אדישים לאישה שבחוץ. היא לא רצתה להפריע לאף אחד בשעת הצהריים. היא עצרה לרגע, ואז ראתה לימינה בית קטן וישן, עם גג רעפים דהוי." סיפור קצר מאת שרית גורן

"פריחתו המעוררת קנאה של הז'אנר הרומנטי מעידה שלספרות היפה יש מה ללמוד ממנו, שיש בו יסוד רוטט ומרטיט המפעם בכותבות ובקוראות כאחת". שירי שפירא על "הספר הלא נכון", הרומן החדש של נעה ידלין

"כמו המגרפה עצמה, השירה אוספת את כל חומרי החיים, ללא סייג, רק כדי שניתן יהיה לברור מתוכם את מה שנתפס בשיני המגרפה, כלומר סיגי האור." נדב ליניאל על "המגרפה" מאת שרון אס

"שירה הרמטית מדברת בשפה שאיננו דוברים ואיננו מבינים, שפה שאינה רוכנת לעברנו ואינה משדלת אותנו לרכון לעברה. שירה הרמטית מדברת בשפה מרחיבה, ואם נתרחב, יימצא לה מקום בתוכנו." גיא פרל קורא בשיריו של המשורר הקטלאני גבריאל פֵראטר

שני שירים מאת מרינה צבטייבה, בתרגומו של מקסים אוסצקי־פלדמן