החל בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19, בדקו הטמפלרים את האפשרות לחיות לא רק לפי האידאל הרוחני-דתי בתוך גבולות גרמניה, אלא לעשות זאת בקרבה למקומו של בית המקדש היהודי: בירושלים
1931: דרייפוס מגיע ארצה ב-100% גרמנית!
בתחילת שנות ה-30 התנוססו בארץ כרזות לסרט החדש תוצרת רפובליקת ויימר "דרייפוס". על מאחורי הקלעים של הקרנת הסרט – בכתבה הבאה
הקרנת הבכורה של מותחן ישן – הסרט "הבלתי-נודע הגדול"
מסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת הופקה כמות גדלה והולכת של סרטים קוליים, ותוך שנים ספורות נעלמו הסרטים האילמים
הרוזן הארי קסלר והביוגרפיה על וולטר רתנאו
חיבור ביוגרפיה על המדינאי היהודי ועוד על ידי נוצרי, לא היה מובן מאליו
מיין קאמפף – מאבקי – ספרו של היטלר
תוכנו של הספר ידוע היטב עקב תוקפנותו המוצהרת כלפי אויבים פוליטיים, כלפי הדמוקרטיה ובעיקר כלפי מה שהיה בעיניו של היטלר "הגזע העוין" לעם הגרמני: היהודים
"הייתי עולה לספרייה הלאומית"
יחזקאל רחמים מספר בטור אישי על התפתחותו ככותב במסגרת פרויקט "פרדס" של הספרייה הלאומית. רחמים היה אחד מארבעה סופרים צעירים ומבטיחים שהשתתפו בימי לימוד והעשרה בספרייה, וזכו במלגת יצירה חודשית שסייעה להשלים יצירה ספרותית חדשה.
תקופת הנאצים, מלחמת העולם השנייה והשואה
כיצד הרסו הנאצים תוך זמן קצר את המוסכמות הכלליות של העולם המודרני ביחס לאנושיות, לחוק ולתרבות?
עליית הנאצים לשלטון וספרו של סבסטיאן הפנר – "סיפורו של גרמני"
הכל התרחש באורח חוקי ובאמצעים שכולם נכללו בחוקה עצמה: קודם כל "צווי החירום" מטעם נשיא הרייך, ולבסוף ההחלטה להסמיך את הממשלה, שנהנתה מרוב של שני שלישים ברייכסטאג, כנדרש בחוקה, לחוקק חוקים ללא כל הגבלה
עליית יהודי מרכז אירופה ("הייקים") ו"ידיעות התאחדות עולי גרמניה"
בבהלה גדולה הבינו יהודים רבים שחיו בתוך גבולות גרמניה שחייהם ורכושם נתונים בסכנה ממשית ושעליהם למצוא אלטרנטיבות להמשך
"הסכם ההעברה" והחרם על מוצרים גרמניים
ארגונים יהודיים פנו בכרזות וכרוזים אלו לציבור לוותר על קניית מוצרים מגרמניה
